דג חריף

"רק על הקווים"(צילום: אלינור הררי)

"תעשי לנו שרשרת דג חריף" (צילום: לירי גל)

2019: שנת הראפ והיזמות

לא סתם הוכרזנו כסטארט אפ ניישן – כולם עובדים על משהו, כולם ממתגים משהו, כולם ממסחרים משהו. יד ביד, ההיפ הופ, עד לאחרונה ז'אנר מוזיקה אנדרגראונד, הפך פורח ושוקק. וככאלו שרוצים להדמות לחבריהם מעבר לים, גם הראפרים שלנו תרים אחר הבלינג. אלא שבישראל, כמו בישראל, זה תמיד חייב להיות אחרת.

הבלינג הוא לא הנצנוץ של התכשיט

"הבלינג זה הרעש שהתכשיטים עושים כשהם נוגעים אחד בשני. אנחנו עושים את זה ישראלי. אצלי לא תראו זרקונים, תראו כסף משופשף, שנראה כאליו עבר עליו המון", אומרת לירי גל, עד לפני 4 שנים סטודנטית לתקשורת בחיפוש עצמי, כעת זו שתיכשטה את ליל' דיקי (על כך בהמשך), טונה, מיכאל אלוני, עוז זהבי, פורטיס, איגי וקסמן, רביד פלוטניק (נצ'י נצ'), פלד, מיכאל מושונוב, נוי אלוש, סוויסה, מילקי מיין, ג'וני נפשי, טדי נגוסה, מייקל לאויס, טל רביבו, שחר סאול, אקו, עדי אולמנסקי, גל זרף - המצמד, מבוא הדודאים, שרק וצוקוש. בקיצור, אם אתה ראפר, יש לך כזה.

"באם, תוכשטת!" | אקו(צילום: רוקו ראנס)

דג כסוף כחול לבן

"זה הרבה יותר מתכשיטים", אומרת גל, "אנחנו מדברים באנחנו, כי אנחנו פמליה, וקהילה ומשפחה. זה מבוסס על עקרונות משותפים, ישראליים. אנחנו לא מנסים להיות משהו שאנחנו לא. לא בתכשיטים, לא במוזיקה."

כך למשל, התכשיט הנמכר ביותר כרגע הוא גורמט שנקרא "בר מצווה", שקורץ לצמיד שוודאי קבלת מסבתא שלך. "אני לא חושבת שאני רוצה לענוד משהו שהוא זמני על הגוף שלי. אני צריכה שיהיה מאד מדוייק, ומאד שלי, ועם משמעות", אומרת גל.

"קנו לי לבר מצווה" | 249 ש"ח(צילום: לירי גל)

זאת לא אופנה חולפת כי זאת לא אופנה

"הלכתי על הדבר עליו גדלתי, ולמזלי זה נהיה טרנד. שמעתי נצ'י לפני שהוא היה נצ'י. ציירתי את נלי על הקיר כשהייתי בת 14. ממש לפני שזה נהיה מיינסטרים. זו לא אופנה, לכן זו לא יכולה להיות אופנה חולפת."

כשהבלינג מתורגם לישראלית מדוברת, אנחנו מקבלים וריאציה ביתית ומוכרת לקרבות איזורי החיוג בערים האמריקאיות. מדובר בטייק קומי של תכשיטים של איזורי החיוג שלנו: 02, 03, 09, 04, וכו', ואם מישהו מתגעגע לאיזור חיוג 06 שנעלם כלא היה, אז רק תגידו.

"זה נסוב סביב הדבר החשוב ביותר: לא לשכוח מאיפה באנו. הרי אני יכולה לעשות תכשיט של "Tel Aviv Surfer" או משהו כזה, אבל לא. זה לא מה שאנחנו. אנחנו 09."

בזמן שההיפ הופ באמריקה רווי קרבות ואינטריגות שמסתיימות לא פעם גם ברציחות, ההיפ הופ בארץ מצטייר על ידי גל כמתוק על סף הסכריני. "אני חושבת שחלק מהקהילה של ההיפ הופ בארץ באמת מבוססת על אחווה ואחדות ופרגון, וזה סצנה כל כך קטנה, וכל כך נעים להיות חלק ממנה. כולם בעיקר מרגישים ברי מזל שאנחנו בדור שבו זה פורח."

אף אחד לא צריך לדעת לעשות הכל

 מותר ואף רצוי לרתום אנשים שיודעים מה הם עושים, או לעשות מיקור חוץ. "אני לא צורפת, שזה חשוב להגיד. אני לא עושה כלום בידיים. יש לי המון אנשים, בעיקר מפעלים ואנשי מקצוע, שאני מביאה להם שרטוטים. למדתי את זה תוך כדי תנועה, אני לא מהתחום הזה."

"מה זה, אוהל אב"ך?" | עדי אולמנסקי מתוכשטת(צילום: רוקו ראנס)

 "כי אתה כן יכול לעשות הכל. אתה תמצא מעצב מוצר, ומעצב גרפי, ותמצא בעל מקצוע בכל תחום ידע שחסר לך. אבל, וזה אבל גדול, אתה צריך לדעת מי אתה. אם אתה לא יודע מי אתה ומה אתה מייצג, ומה המשמעות של הדברים, ומה המשקל של כל נקודה, לדבר עלולה להאבד הנשמה, עלול להאבד הסיפור. מי שקונה את הטונה לא קונה את זה כי השרשרת נראית ככה או אחרת, הוא פשוט מסמן את עצמו כאחד משלנו. הוא מבין שזו יצירה שהיא לא הפיס עצמו, אלא השייכות לקהילה."

"בקב"ה נודר מלשינים דוקר" | מבוא הדודאים, הדבר החם הבא - יובל ניאזוב מתוכשט(צילום: לירי גל)

ואיך תיכשטה את ליל' דיקי?

 "כמו משום מקום, ראיתי אותו בחוף פרישמן. ניגשתי אליו עם חברה, מגמגמות מרוב התרגשות. הצגתי לו את האייפון עם האינסטגרם פתוח על הטונה, הוא התלהב. ביקשתי ממנו לא לזוז, רצתי הביתה, וחזרתי עם טונה מתנה, הוא היה מאד נחמד וזרם. שמח להרים לטונה, וליצירה ישראלית."