התחביב של הנהג שלך הוא: כבשים חשמליות
הרכב האוטונומי של Yandex אמור להיות העתיד של נסיעות המונית שלכם. אלה שבהן אין לכם עם מי לריב על פוליטיקה
חברת המדיה והטכנולוגיה הענקית Yandex (הגוגל הרוסי שמפעיל, בין היתר, את אפליקציית יאנגו להזמנת מוניות) הביאה לארץ את הרכב האוטונומי שלה, שבעתיד אמור להפוך למונית ללא נהג. המונית של יאנדקס תאסוף אתכם בלי שאלות כמו "מפריע לך שאני מעשן?", ניתוחים פוליטיים בפני קהל שבוי או שיחות טלפון קולניות נונסטופ. היא גם תדבר אליכם באמצעות ״סירי הרוסית״ — עוזרת קולית בשם אליסה — תבצע הכל בדיוק כפי שביקשתם, ותיסע בזהירות שרק מחשב יכול לדמיין.
אז יצאנו לנסיעת מבחן בדרך היחידה שדבר כזה יכול להתבצע: במושב שליד הנהג. כאלה אנחנו, תמיד הכי מהירים לצעוק שוטגאן.
נתחיל מהסוף. אם כבר דמיינתם את המציאות של מזמוזים במושב האחורי ללא הפרעה בזמן שאתם חוזרים מבילוי, אנו כאן כדי לאכזב. נכון להיום, הרגולטור הישראלי אוסר לחלוטין את השימוש ברכבים אוטונומיים ללא גיבוי של הנהג האנושי. בפועל זה אומר שיש עוד אדם באוטו שמשגיח על הנהיגה הממוחשבת ועושה את זה בתוך הרכב. האם אפשר לקרוא לו נהג, או שהוא סתם ע' מחשב? לא מצאנו תשובה.
בעולם הנהיגה האוטונומית יש חמש דרגות למידת העצמאות והשליטה שהרגולטור מוכן להותיר בידי האלגוריתם. בשלוש הראשונות נדרש נהג אנושי ליד ההגה. ברביעית, מהנדס שמפקח על הנסיעה במושב של הנוסע. רק בחמישית הרכב נוסע בעצמו ללא נהג. ביאנדקס, נכון לעכשיו, מפנטזים על הדרגה הרביעית.
אבל אל תהיו אופטימיים מדי. גם כשנצליח להיפטר מהנהג המשגיח, עדיין נישאר עם מצלמה בתוך תא הנוסעים.
המפתחים מבינים שאין דרך לגרום לנו להפסיק לשקר ומתכוונים לוודא בעזרתה שבאמת חגרתם את החגורה (ולא מאחורי הגב, אלא כמו שצריך). כך שסקס בזמן הנסיעה יורד מהפרק גם כן. מצד שני, אם פתאום תחושו ברע, המצלמה תזהה את תנועות המצוקה ותעלה מולכם את נציג השירות שיוכל לסייע או לקבל החלטה לנווט את הרכב ישירות למיון. אבל הבעיה עם נהיגה ממוחשבת, כפי שהבנו בתוך כמה דקות של נסיעה, היא אחרת לגמרי. תכף נגיע לזה.
הבשורה האוטונומית של יאנדקס היא טויוטה פריוס פלוס, ועוד הרבה פלוס
המיניוואן ההיברידי מאובזר פה בחיישנים ובלייזרים מכל כיוון אפשרי, עם קופסה ענקית על הגג ומחשב חכם יותר מכם שממוקם בבגאז'. הוא עדיין משאיר מקום למזוודה, אל דאגה. אגב, לרכב יש שם: קוראים לו פיטר. בינתיים הוא לא מדבר עם הנוסעים ולא מריץ דאחקות. אבל בעתיד, מבטיחים המפתחים, יתחיל פיטר לתקשר עם העולם.
בתוך פיטר — לא, לא זורם לי: בתוך הרכב — יש אייפדים שמציגים את הכביש כפי שהמחשב מנתח אותו. מלבנים אפורים הם הרכבים האחרים, הפסים הירוקים — מסלולים אפשריים לרכב, היכן נגמר הנתיב שלכם (וכמובן שהרכב יזהה את זה מראש ולא יידחף לשם ברגע האחרון). הוא מאט לפני מעברי חצייה ומחכה בנימוס עד שכל הולכי הרגל יגיעו ליעדם בצד השני בשלום. ובכלל, אבל בכלל, לא מתרגש שצופרים לו. סוג של חנון־על, אבל גם גבר־גבר.
הפיטר הזה לומד כל הזמן, מכל נסיעה, מפנים את הלקחים ומשדרג את עצמו. בחברה גם אומרים שישראל מעניינת אותם בעקבות סוגי הכלים שנמצאים כאן על הכביש יחד עם המכוניות — אופניים חשמליים ורגילים, קורקינטים, טוסטוסים ואופנועים. "כזאת כמות של דו־גלגליים שמשתלבים בתנועה לא פגשנו באף מקום אחר, וזה די מפתיע את המחשב", אומר לי נציג החברה. זה גם מפתיע אותי בכל פעם שאני מנסה ללכת על המדרכה בלי להידרס, אבל שוין.
המחשב הכי משוכלל נוהג כמו דודה שלך
אולי הניגוד בין האדיבות הקיצונית של הפיטר למשחקי הצ'יקן עם כולם וכל הזמן שמאפיינים את הנהיגה בישראל, מדגיש את התחושה הצורבת הזאת. אין דרך אחרת, ואף אחד לא ייתן את ההגה לאלגוריתם פשע כמו שאולי היית רוצה. המחשב, בשונה מאיתנו, מציית לכל חוקי התנועה, כולל נסיעה בנתיב הימני והימנעות מתסכלת מעקיפות לא הכרחיות. לישראלים זה יכול להרגיש, איך לומר בעדינות, קצת מביך. אף אחד כאן לא ירצה להיות פראייר, גם אם הוא במונית שנוהגת בעצמה. הדרך היחידה להתרגל לזה היא אם כולם — או כמעט כולם — ינהגו ככה.
נסיעת המבחן שלנו כללה סיבוב בעיר ויציאה לאיילון ועברה בשלום, ללא התערבות הנהג האנושי. שאלתי את לאוניד, מהנדס החברה שישב ללא מעש במושב הנהג, אם זה לא משעמם לשבת כל היום ולא להתערב בנהיגה. הוא הביט בי בפליאה: מה פתאום, אתם נוהגים כמו מטורפים.
לפנייה לכתב/ת 
