10 סיפורי יינות. או: איך להעמיד פנים שאתם מבינים ביין

(iStock)

מספרים על הברון רוטשילד, האיש החשוב ביותר בתעשיית היין הצרפתית והעולמית, שלא הרבה להתראיין אך נאות לשוחח עם כתב צעיר יחסית של מגזין יין נחשב. בילה איתו הכתב כמה שעות איכות שבהן טיילו באחוזתו, אכלו, ולבסוף התיישבו לשיחה על יין. אחרי שהרגיש בטוח מספיק, ההין העיתונאי לשאול את הברון את שאלת השאלות — "מהו בקבוק היין הטוב ביותר ששתית מימיך?".

קימט הברון את מצחו כמנסה להיזכר ואמר, "ובכן, דומני שהיה זה יין אדום ששתיתי בצעירותי".

הכתב הצעיר התקשה לכבוש את התרגשותו ומלמל, "בוודאי, אדום — אבל מאיזה יקב? מאיזו שנת בציר?".

השיב לו הברון, "אני לא ממש בטוח, אני זוכר רק שהיא הייתה נורא יפה ואני הייתי בן 20".

הלקח הראשון מהסיפור הזה הוא שנכון שיש יינות טובים יותר וטובים פחות, אבל גם היין הטוב ביותר יהיה פחות מוצלח אם נלגם בנסיבות עגומות, בעוד שיין בינוני ופשוט עשוי להיזכר לנצח בזכות הסיטואציה המלהיבה שבה נצרך.

הדבר השני שאפשר ללמוד מהסיפור (שהיה או לא היה באמת), הוא שבסופו של דבר היין נשכח, אבל הסיפור נשאר. אם נציץ לרגע על פריחת סצנת יקבי הבוטיק, הרי שחלקם טובים מאוד וחלקם לא משהו. מה שכן — הם לעולם מבטיחים סיפור טוב יותר מאשר יין סדרתי של יקב גדול.

סיפור טוב שקשור ליין הוא לא רק סיפור. הוא מאפשר למי שהביא את היין לספר אותו בעוד היין נמזג לכוסות ומעמיד את המספר, לרגע אחד, במרכז תשומת הלב ומאפשר לו לבלוט ולזרוח. אז אולי אם קיוויתם להתחמק מהשאלה, "נו, מתי כבר תתחתן?", מוטב שתביאו תירוש. אבל אם מעט תשומת לב אינה מפחידה אתכם, הרי שאלה הבקבוקים שיגרמו לכם לבלוט על שולחן החג, יאפשרו לכם לספר סיפור קטן שקשור בהם, ולהמשיך משם לסיפור שלכם (כמובן שזה טוב גם לדייט, לארוחה אצל הבוס, לפעם הראשונה שבה אתה מתארח אצל המשפחה שלה ועוד הזדמנויות שבהם מבקשים לעמוד באור הזרקורים, ולו לרגע אחד).

יתיר הוא אחד היקבים המוערכים בישראל. היינות שמייצר ערן גולדווסר זוכים לציונים גבוהים בקרב מבקרי היין, אבל יעקב בן דור, מנכ"ל היקב, ביקש להבליט לא את "יעיר יתיר", הבלנד האדום המפורסם של היקב, אלא דווקא את היין שנקרא "נחל יתיר": "אנחנו מאוהבים בנחל יתיר שמסמל את האמונה בתהליך גילוי הזהות האזורית שלנו — אמונה שגברה על הרצון הכלכלי להמשיך לצמוח עם סוסי המכירות המנצחים והזניים שלנו. יצירת הממסכים, בלנדים, של ערן מרתקת. הכנפיים של הטנאט והמלבק לסירה המיוחדת גורמות לעוף עליו. האמון העצמי בצדקת הדרך השקטה ניצח את רצון השווקים והמוכרנים בארץ ובעולם לקבל מאיתנו מוצר מוכר שמוכר את עצמו. לבחירת השם הייתה גם משמעות מיוחדת — נחל אכזב שקט ומפותל שיכול להפוך בדקות לפראי ומסוכן בשיטפון בזק".

מחיר: כ־150 שקל

״כרם מירב״, על שם חלקת הכרם הסמוכה לקיבוץ מירב, שייך לסדרת "אבני החושן — סינגל ויניארד" של יקב בנימינה. הכורם משה הרניק מספר: "באזור הזה יש גתות עתיקות שמעידות על כך שייצרו פה יין בתקופה עתיקה. אבל בימינו אנו, מלבד הכרמים שיקב בנימינה נטע בגלבוע לפני כעשר שנים, אין עוד כרמים. כך שאפשר לומר (בצניעות) שיקב בנימינה מחייה את תעשיית היין בגלבוע שכיכבה באזור עוד בתקופת המקרא". עד כאן דבר הכורם, ואילו אנחנו נוסיף שליין הזה אפקט טוב במיוחד על אורחים מחו"ל שמסבים לשולחן החג, מבני משפחה ועד תורמים אוונגליסטים, שהרי הוא יכול להיות מוצג כנס מקומי — יין שנבצר מענבים שגדלו דווקא במקום שקולל בקינת דוד: "הרי בגלבוע, אל טל ואל מטר עליכם".

מחיר: 130 שקל

לא תמיד צריך להתאמץ בשביל הסיפור, ולא תמיד הוא חייב לייצג יין יקר ומשובח במיוחד. ראש השנה הוא הרי חג שבו רוכשים לא מעט יין לארוחות ערב החג, ליום שאחרי, ובכלל לכל תקופת החגים שכוללת מפגשים משפחתיים וחבריים, טיולים ופיקניקים באוויר המצטנן שבחוץ. יפתח פרץ, היינן הראשי של יקבי כרמל, הפתיע בבחירה פשוטה יחסית, אבל כזאת שמסמלת את הכיוון של היקב לספק מענה במחיר תחרותי לסיטואציות צריכה משפחתיות. "הבחירה שלי היא שרדונה מסדרת Private Collection. היין הוכן מכרמים באזור הרי ירושלים ועמק איילון (מתחת לגשר הרכבת בדרך לירושלים). הכרמים שהשתתפו בבלנד נבצרו בתחילת בציר 2018, כך שלמעשה מדובר ביין הראשון, זה שהפרי שלו פתח את הבציר. בעבודה משותפת, קפדנית ומסורה של המחלקה החקלאית וצוות הייננים של יקבי כרמל יחד עם הכורם אבנר יונצ'ה מאגודת הפלחה, יצרנו שרדונה ברמה גבוהה. מדובר ביין מאוד גסטרונומי שהוא הבחירה האישית שלי לימי הקיץ החמים".

מחיר: כ־40 שקל

4. הנכחד: בטא מראווי, יקב ברקן

תופעה ברוכה בענף היין המקומי בשנים האחרונות היא החיפוש אחר זנים אנדמיים, זנים מקומיים של ענבים שיש רק בארץ ישראל. עידו לווינסון, היינן הראשי של ברקן־סגל, מציג את הבחירה המרתקת שלו: "אחת המגמות המעניינות בענף היין הישראלי היא הרצון לייצר יין מזנים מקומיים עתיקים, שהזן המכונה מראווי הוא אחד מהם. אי אפשר לומר במדויק בן כמה הוא אבל מעריכים שמדובר בכ־2,000 שנה או יותר. הזן כמעט נכחד, ונותרו ממנו כרמים אחדים בלבד. מהזווית האישית שלי אני חושב שמקום שמייצר יין חייב לנסות ולשמר את היסטוריית היין שלו. מראווי 2017 הוא היין הראשון שהפקנו מכרם קטנטן בבר גיורא, כרם המראווי הראשון למיטב ידיעתי שניטע פה בשנים האחרונות, ואני מקווה שעוד יקבים יפיקו יינות ממנו ומזנים מקומיים אחרים כדי שנוכל לשמרם".

מחיר: כ־80 שקל

אחת הבעיות ברכישת יין לחג היא הצורך להרשים את הגיס הפלצן שלך שמגלגל על הלשון מילים כמו "סנסר" כאילו נולד בעמק הלואר, למרות שדווקא גדל בפתח תקווה, ובה בעת את הדודה שלך, שכל דבר מורכב יותר ממיץ ענבים, הוא "חמוץ" לה. הנה יין מרשים בדרכו ולא יקר, דעתו של הגיס מאפלסיון אם המושבות תנוח, ואילו אתה לא תקבל התקף לב כשתראה את הדודה משאירה כוס מלאה. ביקב גדול מאתגר ליצור יינות בתהליכים לא שגרתיים, כאלה שפחות נשלטים או מבוקרים. ב"התססה פראית", שמרי הבר אחראים להתססה ולא שמרים שהיינן מוסיף. תכונות שמרי הבר לא ידועות מכיוון שמדובר באוכלוסייה הטרוגנית שמכילה המון מינים שונים. בהתססה פראית לוקחים סיכון כדי לקבל מנעד גדול יותר של ארומות ולייצר יינות ייחודיים יותר. כשזה מצליח, היינות מרתקים ויוצאי דופן שהרי כל שנה התוצאה תהיה תמיד קצת שונה, ובזה אולי טמון היופי של היינות האלה.

מחיר: 65 שקל

בחזרה למחוזות "יקר אך שווה": בלאק טוליפ הוא יין הדגל של יקב טוליפ. ככזה הוא עשוי מענבים שגדלו בחלקות המובחרות ביותר ונבחרות אליו החביות העשירות והאיכותיות ביותר בכל שנת בציר. ב־2008 השיקו ביקב את המהדורה הראשונה (מבציר 2005), ולקראת הוצאתו לשוק התחילו לחשוב על עיצוב תווית הולם. לרועי יצחקי, בעלים ומנכ"ל, היה חשוב שדווקא הבלאק טוליפ כיין הדגל ישקף את האג'נדה החברתית של היקב, ששוכן בתוך כפר תקווה לאנשים עם צרכים מיוחדים, ומעסיק אותם בייצור היין. "במקום לעצב תווית אצל המעצב הגרפי שלנו, הזמנו אמנים מארגונים ומעמותות חברתיות לשלוח לנו ציורים. בין הארגונים השונים שהשתתפו היה אפשר למצוא את כפר תקווה, בית השנטי, אקי"ם ואיל"ן. מתוך אלפי הציורים שקיבלנו נבחר לבסוף הציור של דויד אשכנזי, אמן בעל תסמונת דאון וחניך ארגון אקי"ם. הציור הזה משמש כתווית היין עד היום — יותר מעשור אחר כך".

מחיר: כ־210 שקל

הנה יין עם סיפור למבינים שמגיע מיקב טפרברג — שהיה מזוהה בעבר בעיקר עם יינות קידוש, והפך לאחד המובילים בענף גם בהיקף הייצור וגם באיכות. היינן הראשי, שיקי ראוכברגר, מספר: "אחד האתגרים הניצבים כיום בגידול יינות בכרם הוא שמירה על מיקרו אקלים אופטימלי בסביבת האשכול בשל ההתחממות הגלובלית. ההתמודדות עם נזקי קרינה ישירה על האשכולות היא מאבק בינלאומי, ובייחוד במדינות חמות כישראל. בשביל לשפר את איכות היינות בתנאים המשתנים האלה, אנחנו עסוקים כבר כמה שנים בפיתוח וניסוי של שיטות הדלייה שיאפשרו את צמצום מידת החשיפה של האשכולות לשמש. בכרם "לוקש" בגוש עציון שבו אנו מגדלים את היין הזה, השתמשנו בשיטת דלייה בצורת טרפז הפוך, ששונה מזו המקובלת ברוב חלקות הכרם בישראל. הצלחנו ליצור בסביבת האשכול מיקרו אקלים שמאפשר חדירת אור דיפוזי לאזור האשכולות, שומר על טמפרטורה קרירה יותר ומונע חשיפה לקרינה ישירה.

מחיר: כ־80 שקל

ענבי יין זה מקורם בכרם בעל בהרי יהודה, מה שאומר שהגפנים אינן מושקות כלל. ענבי הקריניאן גדלים בשיטה הקרויה "גביע", ללא מערכת הדלייה ובמראה פראי וקדום. היין התיישן בחביות עץ אלון מבורגון, כמחציתן חדשות וחלקן חביות גדולות של 500 ליטר, למשך כשנה בלבד, על מנת שטעמי האלון והארומה שלו לא יאפילו על הארומה ועל טעמי הפרי הייחודיים — שזיף שחור, פירות יער ופקאן. היין בוקבק לאחר סינון גס בלבד ומובא כמו שהוא — ארץ ישראלי שורשי ופראי.

מחיר: 149 שקל

יינות קינוח אינם ז'אנר פופולרי אפילו מסביב לעולם, אבל בישראל נדמה שיש אפס תודעה לז'אנר המקסים הזה. לכן רבה ההערכה ליקב רמת הגולן, שהיה הראשון לייצר בארץ יין בסגנון האייס וויין — יין קינוח מתוק ומרוכז המיוצר בתהליך ייחודי מענבים קפואים. ירדן הייטסוויין מיוצר אך ורק מענבי גוורצטרמינר מכרם בצפון הקר של רמת הגולן. אשכולות שלמים ומאוד בשלים נבצרו ידנית, ובהגיעם ליקב נשמרו כחודש ימים בטמפרטורה של 12 מעלות מתחת לאפס. לאחר מכן, בעודם קפואים, נסחטו האשכולות השלמים בעדינות ובאיטיות עד לקבלת מיץ מרוכז ועשיר מאוד, שתסס לאיטו במשך כמה חודשים. התוצאה היא יין קינוח עשיר וארומטי. בתנאי אחסון נאותים היין הזה יהיה ראוי לשתייה עד 2027 לפחות, ואולי אף יותר, כך שאתם בהחלט יכולים לקנות עכשיו בקבוק ולשמור אותו לבר המצווה של הרך הנולד. זהו אמנם יין קינוח שילווה נהדר עוגות עם פרי, אבל נסו אותו כאפריטיף עם פירות טריים וגבינה (רצוי עזת טעם ובשלה). כנהוג בז'אנר ולאור תהליך הייצור המורכב, יינות קינוח הם יקרים ומגיעים באריזות קטנות. גם היין המצוין הזה אינו שונה.

מחיר: כ־120 שקל לבקבוק בנפח 375 מ"ל

העולם מתחמם, האמזונס נשרף, הדבורים נעלמות. נדמה שבקיץ הזה הפכה הדאגה שהייתה שמורה פעם לירוקים תמהוניים בלבד, לנחלת הכלל. לזכות יקב הרי גליל ייאמר שכבר שנים הם פועלים ליצור חקלאות בת קיימא, כזאת שמייצרת יין לדור הזה אבל מתוך מחשבה על הדור הבא. אחד מהביטויים לשיתוף הפעולה הזה הוא מיחזור קפסולות קפה של נספרסו לדישון הגפנים. כן, אתם שומעים נכון: קומפוסט קפה ממוחזר. במסגרת שיתוף הפעולה מעבירה נספרסו ליקב הרי גליל, ללא עלות, את כל הקפה המתקבל מתהליך המיחזור של הקפסולות בישראל. הקפה הממוחזר מגיע לחברת גרין־קומפוסט והיא מעבדת אותו לקומפוסט ייחודי. קפה, כך מתברר, הוא חומר בעל תכונות המסייעות לשיפור מבנה הקרקע והעשרתה במינרלים. בקבוק היין הראשון שהושק במסגרת שיתוף הפעולה הזה הוא סוביניון בלאן 2018 מכרם משגב עם — יין לבן יבש של הרי גליל בצבע בהיר טיפוסי, עם ארומות בולטות של פירות טרופיים כגון אפרסק לבן, פיג'ויה ופירות הדר. ביין מורגשת היטב תחושה של מינרליות יחד עם חומציות מאוזנת, שמוסיפים לו מורכבות ומרקם של סוביניון בלאן טעים ומרענן.

מחיר: כ־60 שקל