הדירה הראשונה שלי: המדריך המלא לשריפה של דלי מים חמים
הקאות לתוך הכיור והצעות נישואין, מה לא ראתה הדירה המזערית ברחוב הרא"ה
היא הייתה די קטנה. כמה קטנה? במקור זו הייתה דירה בת 105 מ"ר ברחוב הרא"ה ברמת גן, שבוקי, בעל הבית השאפתן, דאג מיד לחלק לשלוש יחידות דיור שנראות כמו ברושור לצימר בגליל המערבי. החלק שלי היה 35 מ"ר, קצת יותר גדול מתיבת דואר, קצת יותר קטן מארון הבגדים של ניקול ראידמן.
זה היה קצת כמו לגור ב"דירה להשכיר", אבל במאוזן. בחלק האמצעי של השובך גר זוג ארגנטינאי שרב בספרדית בערך כל רבע שעה. היה קל לעקוב אחרי הריבים כי בוקי הפריד בין הדירות בקיר גבס שסביר להניח שנמכר בקרביץ כקרטון ביצוע. בשליש הנותר התגוררה עלמת חן רווקה שבוקי ביקר לא מעט, מה שהעלה את החשד שהיא לא ממש משלמת שכר דירה — או לפחות לא במזומן.
אבל מה אכפת לי מהעובי של קרטון הביצוע. בשורה התחתונה כמו שאמר ארקדי דוכין, יש לי חדר משלי, ובחדר יש אור. וגם נזילה קטנה, אבל לא משנה, נתקשר לבוקי והוא יבוא לסדר. מתישהו.
יחסית לאדם שהחיים שלו סוערים כמו כיכר אורדע הסמוכה, עברתי שם לא מעט. כלומר, אם מנכים לפחות חצי מתקופת החוזה שביליתי בחוץ בחיפושי חניה. הדבר הראשון שרכשתי כדי לאבזר את הנכס היה שולחן קפה של איקאה שלקח לי שעתיים להרכיב ואז לעוף על עצמי כאילו מינימום הקמתי את מגדלי יו. ביום הראשון גיליתי שאני מחובר להוט בחינם. בלילה הראשון הבנתי שבשעה 5:48 עובר הרכב האיטי ההוא של העירייה שמזיז את העלים הצדה תוך השמעת רעש שלא היה מבייש טיסת אימון של יסעור. קיללתי קצת בלב ולמחרת כתבתי מכתב זועם לעירייה. כן, כמו באד אס אמיתי.
בדירה הזו בישלתי את הפסטה הראשונה שלי ועל הדרך שרפתי סיר של מים חמים. בחדר השינה שכבתי יום שלם עם הזיות של הספייס קוקי הראשונה והאחרונה שדחפו לי באיזו מסיבה מהעבודה של ההיא שחלקה איתי את הנכס והיום חולקת איתי שלושה ילדים. עדיין קצת פחות גרוע מהלילה ההוא שזחלתי — מילולית — לדירה אחרי בילוי רווי אלכוהול והקאתי לתוך הכיור (שאותו שברתי בהזדמנות אחרת תוך כדי הישענות אגבית של תיקוני גילוח).
שלא תטעו, היו גם דברים טובים בדירה הזו. על הספה הכחולה והמוכתמת שלפתי טבעת, שמעתי כן, ומיד לאחר מכן התיישבתי לראות כדורגל. בתקווה שההיא לא תקרא את זה, כמה שבועות לאחר מכן קרה משהו אפילו יותר טוב. הזמנתי את כל החבר'ה לראות אצלי את הדרבי בטלוויזיה, על מסך ענק של 21 אינץ'. שני נסים קרו באותו ערב: הראשון הוא שהצלחתי להכניס לסלון שבעה אנשים חוץ ממני, והשני הוא שניצחנו 1:2 מנגיחה של יוסי שבחון — מה שבאותן שנים היה אירוע נדיר במיוחד. מהשמחה של הגול כולנו קפצנו אחד על השני ושברנו את הספה. למחרת התקשרתי לדווח לבוקי, והוא נזף בי שאני חייב להפסיק לזיין על הרהיטים. לך תסביר לו שבסך הכל ניצחנו בדרבי.
לפנייה לכתב/ת 
