פה, שם ואז: 3 המלצות מוזיקליות לסופ"ש

(צילום: ירון ברנר)

1) אסתר רדא – חסד

אר נ' בי, אחד מהז'אנרים הכי מצליחים בעולם כרגע, הוא בארץ בגדר נעלם. לא חסרו ניסיונות ליצור אר נ' בי בעברית, או לערבב אותו עם מוזיקה עברית לאורך השנים, אבל משהו בחום הישראלי המחוספס פשוט לא מתחבר לחום החלקלק של הז'אנר.

הישראלים אוהבים את הבלדות שלהם עם גיטרה אקוסטית, לא עם הפקה מבוססת גרוב. אבל בשנים האחרונות, כמו שקרה עם ז'אנרים שחורים אחרים, גם בארץ התחילו להבין את הכוח שיכול לעלות משיר שעל פניו נשמע רך, אבל מורכב משכבות קוצים מחוספסות מתחת למעטפת הקטיפה.

אסתר רדא הייתה צריכה לעבור תהליך דומה במוזיקה שלה. היא החלה ליצור בשפה האנגלית כי ככה נשמעו השירים ששמעה, ורק עם הזמן החלה להבין שאפשר לתרגם את הסאונד הזה גם לרחובות מלוכלכים מטחינה. אלבומה החדש "חסד", שהופק על ידי תומר בר המוכשר, צולח את האתגר הזה באופן די מפתיע. זה לא אר נ' בי ממש מעודכן, השפה גבוהה בהרבה מהסטנדרט והאווירה הסקסית שכל כך נפוצה באר נ' בי העולמי נעלמת - אבל הוא לא מרגיש מיושן.

"חסד" זה אלבום עמוס בעוצמה נסתרת ומצטיין בתכונה הכי בסיסית של הז'אנר, הלא היא האזנה נעימה. זה נשמע מובן מאליו, אבל במדינה שבה רוב ההאזנה הנעימה היא שירי תפילה ופופ סתמי (לפעמים ביחד), מרענן לשמוע אלבום עמוק, מתוחכם וגרובי שגם מגייר היטב ז'אנר שאין פה מספיק ממנו.

2) Kali Uchis – To Feel Alive

בשנים האחרונות האר נ' בי העולמי מתפוצץ מרוב כשרונות, ובהתאם, הז'אנר הוותיק מצליח להתחדש במגוון רחב יותר של קולות, בדקויות רבות יותר ומורכבות מעניינת בהרבה משירי האהבה הקלישאתיים שהוא נודע בעזרתם.

קאלי אוצ'יס היא חלק מהזרם החדשני יותר שמאופיין במוזיקה כנה, ישירה ומשוחררת. האי.פי החדש שלה כולל בסך הכל ארבעה שירים שמתקרבים לשלמות. גם כשהיא שרה על אהבה, הזווית אפלה בהרבה עם בדידות כתמה מובילה.

כיאה למוזיקה של 2020, הסאונד לא מתחייב לכלום וכולל השפעות ממנעד ההשראות של קאלי – ג'אז, פאנק ומוזיקה לטינית. הכל מתערבב לכדי ערפל מרחף ומדבק שעוטף את הצליל לכל אורכו רק כדי להשאיר בסוף את המאזין מבולבל עם רצון לעוד. וזה טוב, רצון לעוד, כי עם כמה שקאלי כבר לא באמת זמרת מתחילה, האי.פי הזה מבהיר שהיא לגמרי רק בהתחלה.

3) Betty Wright and The Roots – Betty Wright: The Movie

השבוע נפטרה בגיל 66 בטי רייט, זמרת אר נ' בי נשכחת מהסבנטיז שזכורה אולי בזכות הלהיט Clean Up Woman שהקנה לה הצלחה מוקדמת בגיל 17, והוביל אותה אחר כך לקריירה ארוכה ודי נסתרת בתור זמרת אולפן להשכרה שמוציאה מפעם לפעם אלבום בשביל הנפש. סוג של קול נפלא שאף אחד לא יודע לחבר לשם.

רייט הופיעה בשירים של בוב מארלי, סטיבי וונדר, פיטר טוש, גלוריה אסטפן, דייוויד ביירן, אריקה באדו, אנג'י סטון, קנדריק לאמר ועוד רבים, ולפי הרשימה אתם יכולים להתחיל להבין איך היא ליוותה בקולה כמה דורות של מוזיקאים יוצאי דופן.

אני רוצה לעשות דווקא את הבלתי יעשה, ולהמליץ בחום דווקא על אלבום יחסית עדכני בדיסקורפיה בת 20 האלבומים שלה. אנחנו נוטים לפעמים לשכוח את אמני העבר שלנו, אבל רבים מהם עשו מוזיקה מצוינת גם בהמשך - פשוט פחות עדכנית, פחות רלוונטית, פחות של הרגע. אולי זו הסיבה שבגללה לא שמעתם על האלבום הזה של בטי, שנוצר ביחד עם הרכב ההיפ-הופ הטוב בעולם, הרוטס, ומשאיר פניני אר נ' בי קלאסיות עם טאץ' חם מההווה (או לפחות, מהווה כשהוא יצא, לפני תשע שנים).

בתוך מגוון האר נ' בי שנוחת בשנת 2020, זה קריטי שנדע גם להכיר ולהוקיר את הדורות הקודמים. במיוחד אם הם עדיין נשמעים כל כך טוב.