בן זוגי מתחמק מסקס, ואני פגועה. מה עושים?
"אני כל כך מתביישת. מה אספר לחברות שלי? שהחבר שלי לא רוצה לשכב איתי? שהוא לא יוזם אף פעם?". אימון אישי
לא ראיתי את מאיה קרוב לשנה. ידעתי שהיא בזוגיות ותהיתי מה מביא אותה לשלוח לי הודעה. ואז היא הגיעה לפגישה, ואמרה בעיניים מושפלות: "זה מביך אותי לדבר על זה, אפילו איתך". מאיה המשיכה בקול חלש וסיפרה: "שבוע שעבר נפגשתי עם כמה חברות, והשיחה זרמה לכיוונים של שיתופים מחדר המיטות. אחת החברות סיפרה איך החבר שלה כל הזמן בעניין של סקס ואיך אין לה כוח אליו, בזמן שאני התכווצתי ושתקתי כל השיחה". למה? אני שואלת, ובעיניים מלאות בדמעות, מאיה משיבה: "אני כל כך מתביישת. מה אני אספר להן? שהחבר שלי לא רוצה לשכב איתי? שהוא לא יוזם אף פעם, ושהוא מתחמק ממני כשאני כבר כן יוזמת?"
מאיה ורועי הכירו בארוחת ערב של חברים משותפים. ההתחלה ביניהם היה די רגועה. לא היו שם זיקוקי דינור ונפצים של הורמונים משתוללים, אבל כן היו להם שיחות נפש שקירבו ביניהם יותר ויותר עד שהתהוו למערכת יחסים זוגית. "שלא תביני אותי לא נכון", מאיה מנסה איכשהו להרגיע ולטשטש את התמונה שציירה בפניי רגע קודם לכן. "זה לא שאנחנו לא שוכבים בכלל, אנחנו כן. וכשזה קורה זה בסדר. לא הכי טוב שהיה לי, אבל סביר".
אני לוקחת את השיחה בחזרה לקושי שהיא הציפה, ולא נותנת ל'נרמול' שמאיה עושה לנושא להמשיך ולחצוץ בינינו וכנראה שגם ביניהם. יחסי מין הם מראה לאינטימיות ביחסים. אין לי ספק שהריחוק שקורה בין הסדינים לא נמצא רק שם, אלא עמוק בתקשורת הזוגית שלהם. אני מנסה להעמיק ולהבין ביחד עם מאיה למה זה המצב? למה אין ביניהם כמעט מגע מיני? אך ככל שאני ממשיכה ושואלת, אני מרגישה איך מאיה נסגרת, מתכווצת בכיסא ולא מוכנה לתת לכעס ולכאב לצאת החוצה.
הקושי להיות חשופה
כשהיא הגיעה לפני שנה בערך לסדנה הקבוצתית, האתגר שעמד בינה לבין מציאת זוגיות היה הקושי הגדול להיות חשופה. אך הקבוצה אפשרה לה להיפתח, להמיס את המגננות המיותרות ולהיווכח שהשמיים לא יפלו אם היא תרשה לעצמה לדבר על הרגשות שלה ולהפסיק להסתתר מאחוריהם. כשראיתי שוב את הסגירות שלה סביב הנושא האינטימי, הבנתי שהאתגר שאנחנו נתקלים בו בדרך ליצור את הזוגיות המיוחלת הוא גם מה שסביר מאוד שנתמודד עמו בתוך הזוגיות עצמה. הטריגר שמאיה הצליחה להתגבר עליו כדי להיות עם רועי, הוא גם זה שמפעיל ומכווץ אותה בכל פעם שרועי לא יוזם סקס. אני מדברת על חווית הדחייה.
הסיבות שבגללן רועי לא יוזם ולא שוכב עם מאיה יכולות להיות רבות ומגוונות. הן יכולות להיות קשורות לתפקוד הפיזי של רועי וכמובן שגם למצבו הרגשי. כך או כך, לא היה ממש טעם לנסות להבין את הסיבה לכך כי רועי אינו זה שיושב מולי בחדר עכשיו, אלא מאיה. המטרה שלי היתה להביא אותה להכיר בכך שהיא מתרחקת כתוצאה מההימנעות של רועי, ושזה שוב אותו סיפור מוכר של "לא רוצים אותי". תוך כדי המפגשים, מאיה פתחה צוהר לכאב ואפשרה לו להגיח, העניקה דרור לדמעות השוטפות וחשוב לא פחות - הסכימה להודות עד כמה העניין הזה שובר אותה וגורם לה להרגיש רע עם עצמה.
הדרך לפתרון ולא בהכרח לסקס מטורף וחושני, הייתה מלווה בדיוק באותם דברים שמאיה כבר הכירה מתוך התהליך שעברה – הצורך המאתגר לאפשר לעצמה להיות פגיעה וחשופה, להפסיק להסתיר את רגשותיה, ולפתוח את הנושא מול רועי. ואז, אחרי לילה ארוך של בכי וכנות כואבת, היא שוב נוכחה לראות עד כמה השיתוף שלה העמיק את האינטימיות ביניהם. וכיצד, כמו ענן שהתרוקן מטיפותיו, פוגגה השיחה את תחושת הגודש בגרון, והביאה את שניהם למסע חדש שבו הבטיחו לעצמם לחקור את כל עניין המיניות יחד כזוג, והכי חשוב – לשוחח על הדברים ביניהם בכנות וללא בושה והסתרה.
חמוטל לוי לשם היא מאמנת אישית ועסקית בנקודתיים - תהליכי זוגיות
