היא נפגעה מינית. כך תאפשר לה לסמוך עליך
תסתכלו סביבכם - קרוב לוודאי שאתם מכירים מקרוב נשים שנפגעו מינית וחוששות לדבר על זה. למה זה קורה, ואיך תגרמו להן להרגיש בטוחות לשתף אתכם?
אלימות מינית, מהטרדה ועד תקיפה ואונס, היא תופעה חברתית חמורה, שקיימת בכל קבוצות האוכלוסייה, ושעד לאחרונה גברים רבים הדחיקו את קיומה. גם מי שהצליחו לפספס את אלפי העדויות שפורסמו בשנים האחרונות בעמוד הפייסבוק "אחת מתוך אחת", כנראה נתקלו באחת מהכתבות הרבות שפורסמו בחודשים האחרונים בתקשורת בעקבות קמפיין MeToo#. כגברים שנחשפים להיקף התופעה, אנחנו מבינים שאנחנו לא מספיק מבינים. תסתכלו סביבכם - קרוב לוודאי שאתם מכירים מקרוב נשים שנפגעו מינית וחוששות לדבר על זה. למה זה קורה? ואיך תגרמו להן להרגיש בטוחות לשתף אתכם?
הפגיעה המינית מערערת את הביטחון האישי של הנפגעות, וכן את כבודן (dignity) כבנות אדם כשמישהו אחר מתעלם מרצונן ומשתמש בגופן. על אף שמדובר בתופעה מוכרת ונפוצה, אנחנו נוטים להאשים את הקורבנות, לזלזל בתחושותיהן ולתקוף את התנהלותן בעת המקרה ובעקבותיו. תגובות שכיחות אלה מקשות על היכולת של נפגעות האלימות המינית לבטוח בנו מספיק, וכשמוסיפים למשוואה את המיתוסים שיש לנו לגבי מי הם הפוגעים ("הזר בסמטה החשוכה") ומי הן הנפגעות ("נשים חלשות שלא שמרו על עצמן"), הנטייה הטבעית של הנפגעות תהיה לחשוש מלדבר על הפגיעה. יצירת האמון הדרוש לחשיפת הפגיעות היא תהליך לא קל שעשוי לקחת זמן. להלן שלושה דברים שאפשר לעשות כדי לבסס את האמון הדרוש:
1. לימדו על היקף התופעה
היכנסו לעמודי עדויות בפייסבוק, קראו ראיונות בתקשורת, לימדו והכירו את הנתונים שמפרסם מדי שנה איגוד מרכזי הסיוע. הבינו כי אחת משלוש נשים ואחד משישה גברים מותקפים מינית במהלך חייהם. ברוב המוחלט של המקרים, הפוגע איננו אדם זר - כמעט 90% מהנפגעות הכירו את מי שפגע בהן. הפגיעות יכולות להתרחש בצורות שונות, חלקן ברורות ודומות יותר למיתוסים המוכרים, אך ברוב המקרים קשה לזהות מתי ואיך נחצו הגבולות. התגובה לחציית הגבולות - גם היא שונה מהציפיות. חפשו את המושגים "קיפאון" ו"האשמה עצמית" בהקשר של אלימות מינית - שתי תגובות אופייניות מאוד אצל נפגעות ונפגעי אלימות מינית.
2. קחו אחריות
כשאנחנו מאשימים נפגע או נפגעת מסוימים בזה שפגעו בהם, אנחנו מתעלמים מהאחריות החברתית של כולנו לקיומה של התופעה. הבינו שאלו לא מקרים פרטיים. הפגיעות המיניות נובעות מדפוסי התנהגות של רבים מדי בחברה, לרוב גברים, שמנצלים את עמדות הכוח שלהם, או מנסים להתחזק על חשבונן של נשים. היחס המקטין והאלים מופעל גם כלפי גברים שמראים מודל אחר של גבריות, גברים שנתפסים כ"חלשים" או כבעלי נטייה מינית שונה. זה קורה, בין השאר, כשמעבירים לגברים את המסר המסוכן שהמיניות שלהם היא בלתי נשלטת, וש"אין אישה שלא נותנת, יש רק גבר שלא יודע לקחת".
3. הביעו עמדה
להאמין לנפגעות זו לקיחת עמדה. כמעט כל אישה נתקלה באלימות מינית, ורק מיעוט מהן בוחרות לספר על החוויות האלו. למה שנחשוב שהן משקרות? גם לגנות את הפגיעות זו עמדה. אתם לא צריכים לחשוב שהפוגע הוא התגלמות השטן בשביל להכיר בכך שהתרחשה פגיעה מינית. גם אנשים שעושים מעשים ראויים וטובים בחייהם בסיטואציות אחרות, עלולים לפגוע. זה בדיוק מה שקרה עם אופק בוכריס ולואי סי.קיי. ואל מול הפגיעות, עלינו לדרוש מהפוגעים להכיר בפגיעה, לקחת אחריות ולפעול לתיקון העוול שהם עוללו.
החשיפה לסיפורים עלולה להיות קשה, אבל גם בתוך הקושי חשוב להיות קשובים ולא ללחוץ על הנפגעות לספר יותר ממה שהן בוחרות לספר. אל תפקפקו, אל תזלזלו ואל תהיו ביקורתיים - האמינו להן (ולהם) בלב שלם. כמובן שבכל שלב, גם הנפגעות והנפגעים וגם אתם יכולים לפנות למרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, שגם הכינו מדריך איך לסייע לנפגע/ת.
בהצלחה!
הכותב חבר בוועד המנהל של עמותת אסל"י - ארגון סרט לבן ישראל - גברים אומרים לא לאלימות כלפי נשים, ומתנדב במחלקת החינוך של מרכז הסיוע לנפעות ונפגעי תקיפה מינית ת"א
- קו הסיוע לנשים: 1202, קו הסיוע לגברים: 1203
לפנייה לכתב/ת 
