חולם על מייק-אפ סקס? אתה מכור לריגושים
"בהתמכרות כמו בהתמכרות, תהיו חייבים לעבור גמילה, לזהות את הדרמה בחיים שלכם, להבין שהיא הגורם לריגוש שמדליק את אזורי ההתמכרות במוח ולהתחיל להתבונן עליה בכנות נטולת פשרות"
מכירים את זה שבסופו של ריב קשה אתם מוצאים את עצמכם בעיצומו של מייק-אפ סקס סוער, כמו שלא היה לכם הרבה זמן? נהדר, רק קחו בחשבון שיש סבירות גבוהה שאתם מכורים. מכורים לריגושים, כמובן. אבל חכו רגע לפני שאתם קובעים תור לגמילה, ובואו נבין מה זה אומר - הכרוניקה הזאת של מייק-אפ סקס היא רק דוגמה לאיך במו ידינו אנו מחוללים דרמות רק בשביל לחוש את הריגוש המעקצץ בגופנו ואת השקט שאחריו. במילים אחרות, באופן לא מודע קחו בחשבון שאתם יצרתם את הריב הזה מלכתחילה אך ורק כדי לשוב ולהרגיש את הריגוש שבסופו.
כמו שכבר הבנתם, אתם לא לבד. התמכרות לריגושים היא מנת חלקם של רובנו, וכשאני מדברת על ריגושים אני מתכוונת לכל הפעולות שגורמות למוח שלנו להפריש את הורמון הדופמין הממכר. בכל פעם שאנחנו עושים משהו שמדליק ומסעיר אותנו, העונג הרגעי גורם להפרשת דופמין מוגברת במוח המאופיינת בתחושת 'היי', ומכאן רק לרצות עוד ועוד מהמתוק-המתוק הזה.
סקס, סמים ומתוקים
הריגוש שהעסיק אותי מרבית חיי היה אוכל. אני זוכרת את עצמי במשך עשרות שנים (!) מסתובבת חסרת מנוחה במטבח, בחיפוש תמידי אחרי הדבר הבא שאכניס לפה. ההנאה הרגעית מהטעם של האוכל והמחשבה הבלתי פוסקת על הביס הבא הפכה להתמכרות (ומשם להפרעות אכילה, אבל זה כבר סיפור לטור אחר). אצל אשתי שתחיה, הריגוש מתבטא באופן שונה לגמרי - אצלה הוא תמיד מופנה לפנטזיות וסקס. תגידו בצדק, מה רע בקצת סקס? ואני אגיד לכם שאין רע גם בהרבה, אלא שעצם הריגוש והפנטזיות השאירו אותה תמיד לא מסופקת, לעולם לא בשובע ושקט פנימי, תמיד בחיפוש אחר עוד. מכירים את זה?
זו יכולה להיות התמכרות לאוכל, לסקס, לעישון, לאקסטרים - כל אחד והדבר הזה "שמדליק" וממלא אותו, אבל בשורה התחתונה חשוב להבין שבסופו של דבר מדובר בפיקציה, אשליה גדולה ותו לא. כשאנחנו מכורים, אין לנו חופש אמיתי. אנחנו מונעים מעצמנו "במכוון" את השקט המיוחל תוך ייצור מתמיד של דרמות, ריבים ומה לא, העיקר להמשיך להפריש את ההורמון הכיפי הזה. אז מה עושים? ואיך באמת אפשר לשמור על רמת התרגשות בזוגיות בלי ליפול להרס של הריגושים? ובכן, אין ברירה. בהתמכרות כמו בהתמכרות, תהיו חייבים לעבור גמילה, לזהות את הדרמה בחיים שלכם, להבין שהיא הגורם לריגוש שמדליק את אזורי ההתמכרות במוח ולהתחיל להתבונן עליה בכנות נטולת פשרות. עם הזמן אתם תוקיעו אותה, תפתחו אליה אלרגיה ממש ואפילו תצחקו עליה כשתבחינו בה אצל אחרים.
צריך לזכור שההתמכרות, בסופו של דבר, היא לדופמין ולא לריגושים עצמם. כך שאם תמצאו דברים חיוביים שיעזרו לכם להפריש את היופי הזה, לא תזדקקו יותר לכל הדרמות והבלגן. אתם תיזכרו שאפשר לעשות סקס מעולה גם בלי לריב לפני, לעשות ספורט, לטייל, לאהוב, ליצור, להשתזף, להמציא, ליזום, לבנות - יש שפע של דרכים בריאות ואיכותיות להפריש דופמין. תמצאו את זאת המיטיבה עמכם. בנוסף, התחילו להתאמן להיות נוכחים ברגע הזה, בכאן ובעכשיו. ההכרה שלנו יודעת לקפוץ קדימה אחורה, מהעבר לעתיד, ובכל פעם שהיא עושה את זה תחשבו שאין אף אחד במרכז הבקרה שלכם. אתם פשוט לא בנוכחות.
הקפיצות הללו עושות המון רעש במערכת, ההפך מהשקט המיוחל. זה הזמן לשאול את עצמכם - מה מפחיד אתכם בשקט? זה הרי אבסורד, שכן על פניו כולנו שואפים לחיים שקטים ונינוחים, אך בפועל לא מעט מאיתנו משתעממים מהשקט וחוששים מהאינטימיות שהוא "כופה" עלינו. אני יכולה לשתף אתכם שבעבר הייתי אלרגית לשקט. אלרגיה פיזית של ממש. גירודים התחילו לי בכל הגוף בכל פעם שפגשתי בשכבת שעמום, שלכאורה לא קורה בה כלום.
עבורי, זה היה מסע של גילוי והסכמה לצלול אל תוך השקט, מסע שהוביל אותי לגילוי הפריבילגיות המפנקות והנינוחות שיש בו. לא תאמינו מה תמצאו בו, בשקט החמקמק. הוא יאפשר לכם לחוש התרגשות מבלי להשתעבד, בנייה שקטה ומפרה, בלי הרס שבכל פעם מחדש מצריך מאיתנו משאבים והתאוששות. אתם תגלו שהשקט הוא גן עדן של ממש.
בור גדול היה פה
לצד כל היופי הזה, קחו בחשבון שבהתחלה אכן נפער בור. זה ירגיש לכם בהתחלה כמו חלל ריק ושקט עד מוות, אך לאט-לאט אתם תלמדו להחליף את הריגוש בהתרגשות. וזו לא רק סמנטיקה, זה הבדל תהומי. ריגוש משמעו מסך עשן, אשליה ותו לא, ואילו התרגשות מעניקה סיפוק אמיתי שרק הולך ומתעצם. בעוד שהריגוש מוציא מהפוקוס וגורם לנו להתרכז בטפל, ההתרגשות מכניסה אותנו פנימה ומעצימה את העיקר, מאפשרת לנו להתמקד בו, בטוב, ביש.
אני פוגשת בקרב תלמידיי זוגות ותיקים המתקשים לשחזר את ההתרגשות והתשוקה הבוערת של ההתחלה. על מנת להשלים למוח את החסרים ואת הריגושים, לא פעם הם מחפשים אותם במקומות אחרים. העניין הוא שבשביל סקס סוער אין צורך לפנטז על מישהו אחר, אין צורך לריב בשביל להתרגש וגם אין סיבה ממשית לפתוח את הנישואים רק בשביל להעלות שוב את מפלס הריגוש. השאיפה היא לייצר את ההתרגשות מתוך עצמכם, מהביחד שלכם. אז שבו עם עצמכם (עדיף עכשיו כי אחר כך תשכחו) וחשבו על האהובים שלכם - מהו הערך המיוחד שהם מביאים לחייכם? מה בהם הכי מדליק אתכם? מהם הדברים שאתם הכי אוהבים ליצור או לעשות ביחד?
אין כמו פינג-פונג זוגי ויצירה משותפת כדי לחמם מנועים ולהטריף את החושים. אשתי כבר יודעת למשל שהדרך הכי מהירה לקחת אותי למיטה עוברת בבניה של סדנה או יוזמה חדשה. יצירה היא המנוע לתשוקה אינסופית, ויצירה משותפת היא תשוקה ממומשת בדאבל, כפל מבצעים. תכנון או בנייה, אפילו של טיול, בית או עסקת נדל"ן, יכניסו לחייכם התרגשות שתניב פירות מתוקים, ממשיים, ולא תפסח גם על המיטה, הלא היא מגרש המשחקים, הקרקע הפורייה שבה הכול מתחיל.
אז בפעם הבאה שאתם חולמים על סקס מלא תשוקה, כזה שישחזר את הניצוצות של ההתחלה, זכרו שאתם לא צריכים לייצר שריפה בשבילו. אין צורך בדרמות, בריבים ובהסלמה בשביל להרגיש שוב את הריגוש, פשוט תחזרו פנימה והדליקו את עצמכם מבפנים. אני מבטיחה לכם שככל שתאמנו את התודעה השובבה שלכם להיות בנוכחות מלאה, תצליחו להפוך כל רגע לחגיגה מסעירה.
פריידי מרגלית היא מייסדת תפישת המטאיזם ועומדת בראשה של קהילת מרחב מודעות. לאירוע "לצאת מהמטריקס" הקרוב - לחצו כאן.
