זוגיות תחת אש: לשמור על הנישואים תחת מטחי טילים מפחידים
שהייה כפויה בבית או בממ"ד, ללא יכולת התאווררות אמיתית, לצד איבוד תחושת המרחב האישי, יכולה להוציא מכל אדם את הצדדים הפחות נוחים שלו, ולחשוף צדדים חדשים, לא יפים או לא נעימים, שבני הזוג או המשפחה טרם נחשפו להם. אז איך משפיעים ימי הלחימה על משפחות הנמצאות בקו העימות והאם לטילים יש גם מחיר זוגי?
תקופה של לחימה או מתח בטחוני מביאה בהכרח כפייה של שינוי שגרה בחיי בני זוג או משפחה. אם בעבר בני זוג היו רגילים לראות האחד את השני מדי יום בשעות הערב המאוחרות, במצב של לחימה הם מבלים יותר האחד עם השני - הם לא הולכים לעבודה, הילדים לא הולכים לגנים ולבתי הספר, ויוצא שכל המשפחה מבלה זמן ניכר ביחד - מתכון כמעט מובטח לחיכוכים ולחילוקי דעות.
ככל שמדובר במשפחות או זוגות שהמצב החדש שנכפה זר להם, למשל יישובים וערים שנכנסו רק לאחרונה לקווי העימות, הרי שיכולת ההסתגלות הנדרשת מהם למצב של שהייה קרובה וממושכת היא גבוהה יותר ובעלת פוטנציאל חיכוכי גבוה יותר. לא מפתיע לכן שבחלק ניכר מהמקרים מצב של לחימה גורם לחרדות, לחצים ובעיקר למתחים שעלולים לפגוע בזוגיות ובמשפחה, ולאו דווקא כפועל יצא מעצם המצב הביטחוני, אלא מעצם שינוי ההרגלים והפרת השגרה המוכרת.
זהירות, שהייה מרובה בבית
שהייה כפויה בבית או בממ"ד ללא יכולת התאווררות אמיתית, לצד איבוד תחושת המרחב האישי, יכולה להוציא מכל אדם את הצדדים הפחות נוחים שלו, ולחשוף צדדים חדשים, לא יפים או לא נעימים, שבני הזוג או המשפחה טרם נחשפו להם. במקרים אחרים, תחושות שליליות שהיו קיימות מתחת לפני השטח צפות ועולות בתנאים חדשים ומלחיצים כמו אלה.
ימים מרוכזים כאלה ושהייה אינטנסיבית של זוגות יחד יכולים אם כן לחדד את הרצון והתחושה ש"אי אפשר יותר לשאת את המצב או את הבן אדם", ולהביא לגיבוש החלטה על רצון בפירוק הקשר. החלטה, שאלמלא המצב החיצוני שנכפה, יתכן והיתה נדחית ואולי אף לא מתקבלת. במובן זה, קיים דמיון חד עם תקופות החגים, שגם בהן עולים הלחצים והחיכוכים המשפחתיים והזוגיים נוכח שהייה מרובה יחד. לכן, כשהשגרה החדשה שנכפתה על בני הזוג לא תמיד מטיבה עמם, ובמיוחד כשישנם ילדים במשפחה ובני הזוג אינם רואים את הדברים עין בעין, ישנה עלייה במצב הפניות לגירושים בין בני זוג.
זמן איכות
לעומת זאת, יש משפחות וזוגות שהזמן הזה מהווה בחלקו "זמן איכות" עבורם. פיצוי על הזמן בו ההורים לא מבלים מספיק עם הילדים או זמן איכות לזוגיות. מכיוון שרובנו רוב היום מצויים בשגרה הכוללת עבודה, ילדים וסידורים, ופחות זמן למשפחה וזוגיות, הרי שהחופשה הכפויה הזו, על האינטימיות הכרוכה בה, יכולה להביא להתקרבות אמיתית בין זוגות, ולחידוש הזיכרונות הנעימים של הזוגיות, טרום שגרת היום-יום השוחקת.
במובן זה, תקופות כאלה יכולות דווקא לחזק את הזוגיות, לרענן אותה ואולי אף להציל אותה. מוכרת התופעה ולפיה תשעה חודשים אחרי תקופות מתח בטחוני ולחימה קיימת עליה במספר הלידות בישראל. יש לציין כי האדם מטבעו שונא סיכונים ושואף ליציבות וביטחון. אנשים נוטים שלא לפרק את התא המשפחתי בשעה שקיים מצב מלחמה סביבם, והם עסוקים בהישרדות פיזית. לכן אנשים מעדיפים להמשיך לחיות עם בן זוגם, שאותו הם מכירים ויודעים כיצד להתמודד עימו. למעשה, המשפחה, שאותה חשבו שהם רוצים לפרק, הופכת בכל הכאוס מסביב למקום יציב וידוע, גם אם אינו טוב וגם אם אינו מסב אושר של ממש.
ומאחר שגירושים הם תרחיש קשה, רבים שחייהם הזוגיים אינם טובים מוכנים להמשיך ולחיות באותה זוגיות, ולו רק כדי להימנע מלהוסיף עוד טראומות למתח הקיים ממילא. רק אלו שהגיעו לקצה הדרך, למבוי סתום ולמצב של אין ברירה, יוצאים לאותה דרך חתחתים שסופה אינו ברור. לכן, דווקא כשעובר הזעם ואנשים חוזרים לשגרת יומם, כאשר הביטחון הפיזי שלהם מובטח, הם מתפנים גם לשאול את עצמם האם הם רוצים להישאר באותה מסגרת זוגית, או שמא הם רוצים לצעוד אל עבר פרידה וגירושים למען עתיד טוב יותר.
אז איך מוטב להתנהג?
כך או אחרת, ההמלצות להתנהגות במצבים אלה הן קודם כל, לנהוג בסבלנות גבוהה מהרגיל האחד כלפי השני, להפגין איפוק מרבי, שליטה עצמית ויכולת הכלה. יש להקפיד על נתינת מרחב זה לזה, לא להעיר הערות עוקצניות, לא למתוח ביקורת, לא להתפרץ ובוודאי שלא לפתוח "פצעים ישנים". גם כאשר אתם נמצאים תחת קורת גג אחת למשך מספר ימים רצופים, מומלץ לקבוע שגרה בה כל אחד מבני המשפחה עסוק בשלו ונמצא עם עצמו.
ביחס לילדים, כפי שבימים רגילים הייתם מקבלים החלטות ביחס אליהם, השתדלו שלא לשנות זאת גם בעת הלחימה. כך, אם אחד מההורים היה הדומיננטי יותר בחינוכם של הילדים בזמן רגיעה - תשתדלו שלא לשנות זאת כעת, כדי לא ליצור שיוונים לא רצויים והפרות של איזונים להם המשפחה מורגלת.
לימים שקטים יותר!
לכל הכתבות והעדכונים - כנסו לעמוד הפייסבוק של ערוץ יחסים
הכותבים הם מומחים לדיני משפחה
לפנייה לכתב/ת 
