יצאנו ותוך חודשיים כבר היינו מתחת לחופה
"את לא חושבת שזה מהר מדי?", שאלו את אורטל כל שנייה ומכל כיוון. היום, שבע שנים אחרי, היא יודעת שזה היה הצעד הנכון לעשות והיא לא היתה משנה בו דבר. גם אסתי ודוד התחתנו מאוד מהר, והם משוכנעים שהם זכו, ושהעובדה שלא משכו זמן משחקת לטובתם. "אי אפשר להתעלם מזה שלפעמים פשוט פוגשים את מי שמתאים", מסבירה פסיכולוגית קלינית
רוב האנשים פוגשים מישהו חדש, יוצאים איתו תקופה, מתאהבים בו, עוברים לגור איתו ועם קצת מזל – אז גם מתחתנים איתו בהמשך. כל זוג בדרך ובקצב המתאימים לו. וכמו בכל דבר בחיים, גם בתחום הזה יש את הכלל ואת היוצא מן הכלל, כשהיוצא מן הכלל הם זוגות שמצאו את עצמם מתחת לחופה תוך חודשים ספורים של היכרות. כל מי שהיה אי פעם במערכת יחסים רצינית, יודע שחתונה כל כך מהירה יכולה להישמע כמו משהו מאוד מלחיץ ואף לא רצוי, אבל יש זוגות שעבורם זה היה הצעד הנכון ביותר, והם מאושרים על ההחלטה גם היום.
אורטל (33) ובנימין (41) שלום מנס ציונה הכירו בחגיגת בת-המצווה של אחותה של אורטל, ותוך חודשיים בלבד הם מצאו את עצמם מתחת לחופה. "אחותי חגגה בת מצווה, ובמקרה בעלי הוזמן על ידי בת דודה שלי כי הם ידידים טובים. כשראיתי אותו ניגשתי לדבר איתו, בעיקר כי לא הכרתי אותו ורציתי לדעת מי הוא".
מאולם הבת מצווה לחתונה. אורטל ובנימין
"שאלתי אותו בפשטות 'שלום, מי אתה?', והוא סיפר שקוראים לו בני ושהוא הוזמן על ידי בת דודתי. מרגע שהתחלנו לצאת, הכל קרה נורא מהר. בדיוק הסתיים לי חוזה השכירות בדירה והצבתי בפניו עובדה - פשוט אמרתי לו "אני עוברת לגור אתך", וכך זה קרה. הוא זרם איתי, בעיקר כי הקשר שלנו באמת היה טוב. עברתי לגור איתו בקלות יחסית, למרות שזו הייתה הפעם ראשונה שאני גרה עם בחור בחיי. מפה לשם, הוא הציע לי נישואים, ותוך חודשיים כבר היינו מתחת לחופה".
וואו, מהר!
"כן. הכל קרה מהר כי ידענו שזה 'זה'. דילגנו על כל השלבים המקובלים - תוך יום אחד סגרנו אולם, וביום אחר סגרנו די.ג'יי וצלם. הלכתי לחנות שמלות, והשמלה הראשונה שראיתי - התאהבתי בה מיד. הכל פשוט זרם".
ואיך הסביבה שלכם הגיבה?
"הסביבה האישית שלי הייתה בהלם. כולם שאלו אותי 'מה?! את מתחתנת?! את לא חושבת שזה מהר מדי?'. השאלות האלה צצו כל שנייה ומכל כיוון. בסופו של דבר, המשפחות שלנו מאוד פרגנו ותמכו, גם אמא שלי וגם חמותי".
אבל מה הלחץ בעצם?
"לא היה לחץ, אבל שנינו ידענו שזה 'זה'. הקשרים של בעלי לפניי היו ארוכים מאוד לעומת שלי. אני אף פעם לא שרדתי יותר מחודש עם בן זוג. אבל כשהיינו יחד, פשוט ידענו שזה נועד ולא ראינו סיבה לחכות".
ואיך זה עובד לכם בינתיים?
"זה עובד מצוין. בחודש הבא אנחנו חוגגים 7 שנות זוגיות ביחד! אני ממליצה להקשיב לאינטואיציה ולהקשיב ללב בעיקר, כי אני חושבת שזה לא קשור לזמן, ויותר תלוי בבני הזוג עצמם. אי-אפשר לדעת גם ככה מראש אם זה יצליח או לא, אז פשוט לוקחים סיכון. הכל גם תלוי בחשיבה - אם תחשבי חיובי - יהיה חיובי. קשר צריך לטפח, להבין ולהתחשב בצד השני".
גם אסתי (27) ודוד איידנוב (28) מיבנה התחתנו מאוד מהר, אבל מסיבות אחרות לחלוטין. "הכרנו כשעבדנו בביטחון של רכבת ישראל. עשינו משמרת ביחד ומשם בעצם זה התחיל. דיברנו לפני זה קצת בפייסבוק, אבל רק כשכל העובדים יצאו יחד לבר, גם ממש התחלנו לדבר. משם יצאנו לכמה דייטים ורק אז זה נהיה רציני. מעט זמן אחרי שהתחלנו לצאת, גיליתי שאני בהריון ותוך שלושה חודשים היינו מתחת לחופה".
רגע, אז התחתנתם בגלל הריון?
"ממש לא. אהבנו את אחד השני מאוד, התחתנו מתוך אהבה, וההריון היה תוספת. אם לא הייתי בהריון אולי לא היינו מתחתנים כל כך מהר, אבל היינו מתחתנים בוודאות".
את מרוצה מהאופן שבו הדברים הסתדרו?
"כן, אני אפילו חושבת שאנחנו עשינו את זה יותר טוב מזוגות שמחכים מלא זמן לפני שהם מתחתנים. בנינו את עצמנו ביחד מהתחלה כזוג. היינו, בלי קשר, מאוד צעירים באותו הזמן – אני 22 והוא 23, ובגלל שהתחתנו בגיל כל כך צעיר אז גם התפתחנו יחד כבני אדם, בחיים ובעבודה. אם לא הייתי מתחנת איתו, אני לא יודעת איפה הייתי היום, ואין ספק שהתקדמתי הרבה יותר בזכות הנישואים. אני רואה בנות בגילי שהן אפילו לא בכיוון של חתונה וילדים, ואני יודעת שאני זכיתי – גם להיות אימא צעירה וגם להתחתן בגיל צעיר. זה גרם לי להתבגר מהר ולטובה".
היית מייעצת לזוגות לא למשוך זמן ופשוט להתחתן?
"באיזשהו מקום, כן. דווקא בגלל שהתחתנו מהר, אז גם למדנו להכיר אחד את השני תוך כדי, וזה הקל לנו מאוד על הזוגיות. ישר עברנו לגור יחד ולחיים זוגיים משותפים. לאנשים אחרים קורה שהם יוצאים מלא זמן ורק אז מתחתנים, ופתאום הכל נופל עליהם. אני חוויתי הכל מהתחלה, ידעתי בדיוק למה אני נכנסת. אבל ברור שזה קשור גם לאופי של הבן אדם. בעלי הוא בן אדם סופר מושלם, באמת זכיתי. אז למה לחכות? אם את פוגשת את הבן אדם שאת אוהבת ויודעת שהוא בשבילך, אני לא רואה טעם להמתין".
איזו עצה היית נותנת לצעירים שמתלבטים?
"קודם כל, שילכו אחרי הלב שלהם, אבל גם שלא ידאגו יותר מדי, כי אם נועדתם להיות אחד עם השני, הכל ייפתר לבד. חשוב גם לא להישבר על כל דבר קטן ולקחת את הזוגיות ברצינות. נישואים ומחויבות הם דברים שיכולים רק לחזק את הקשר שלכם, ואם אתם מרגישים שזה 'זה', אין סיבה לחכות עם החתונה. ובנימה אישית, כשאת מתחתנת עם מישהו מהר, את לומדת להכיר אותו מתוך המחויבות, וזה יוצר קשר עמוק יותר בעיני".
יעל שחר, פסיכולוגית קלינית העוסקת גם ביחסים בינאישיים וזוגיות, מסבירה שזהו בהחלט נושא מורכב וישנן סיבות מגוונות שבגללן אנשים רצים ישר לחופה: "אי אפשר להתעלם מזה שלפעמים פשוט פוגשים את מי שמתאים", היא אומרת ומוסיפה: "אני מאמינה שיש אהבת אמת בעולם, אבל גם ברור שהתופעה הזו מאוד מושפעת מגיל, מתרבות וממגדר".
למה לדעתך אנשים ממהרים להתחתן?
"הרצון להתחתן מהר יכול לנבוע מכמה סיבות, ולפעמים אף יכול להעיד על קושי בסביבה, למשל רצון להתרחק מהבית, או רצון להתבגר מהר יותר מכפי שהסביבה מאפשרת. הוא יכול להיות גם ביטוי לקושי אישי, למשל קושי להישאר במצבים של אי-ודאות או עם עמימות, ורצון להתחיל את השלב הבא בחיים. צריך לזכור שבימינו גיל הנעורים הפך מאוד ארוך, ולאנשים רבים הוא ארוך מדי, כך שנישואים נראים לעיתים כמו פתרון מוצלח למצב הביניים הזה".
את ממליצה לזוגות להתחתן מהר או לחכות קצת לפני שהם עושים את הצעד הגדול?
"מאוד קשה להכליל, כי זה נורא אישי. פגשתי לא מעט אנשים שדגרו על הזוגיות ובסוף לא יצא מזה כלום. פגשתי גם כאלו שנישאו בחתונת בזק והתגרשו בגירושי בזק. נדמה לי שיש פרק זמן סביר של בערך שנה, שאחריו כבר אפשר לדעת בביטחון סביר אם האדם שאיתו יוצאים הוא מישהו שניתן לקיים איתו יחסים טובים, לחוש כלפיו אמון, להישען עליו ברגעי משבר ולשמוח איתו את השמחות של החיים".
"האדם שאיתו מתחתנים צריך להיות מישהו שגורם לנו להרגיש קצת יותר טוב עם עצמנו ממה שאנחנו מרגישים שאנחנו לבד - אבל במידה, כדי שלא נשכח להיות אנחנו עצמנו. החשש של נישואים מהירים, בעיקר אצל אנשים צעירים, הוא שהם לא תמיד סיימו את התפתחותם והם צריכים להמשיך את ההתפתחות הנפשית, יחד עם מישהו שלא בהכרח יתפתח איתם לאותם כיוונים".
יעל מוסיפה ש"בתרבות המערבית יש לפעמים רצון 'לבחור', כאילו בני הזוג שלנו הם סחורה משובחת, יותר או פחות. קיים גם חשש מובן לטעות בבחירה, כי מחיר הטעות הוא מאוד יקר. בחברה החופשית יותר מקובל לגור ביחד מאשר בחברות מסורתיות ודתיות, אבל נדמה לי שחשוב שיהיה חופש פנימי לבחור, יחד עם הבנה שהנישואים הם רק התחלת המסע, ושאחריהם מתחילה העבודה הקשה של בניית הזוגיות. ובעניין הזה, אין תעודת ביטוח".
