הניסוי שהוכיח כיצד נשים מופלות לרעה
מרטין שניידר חווה על בשרו כיצד מרגישות נשים במקומות עבודה: הוא ספג יחס מזלזל מלקוחות, פקפקו בשיקוליו המקצועיים והתעלמו מהדברים שאמר. הניסוי שלו, שהתחיל בטעות, יכול ללמד את כולנו שיעור חשוב מאוד בסקסיזם במקומות עבודה, כמו גם על אופן שבו החברה המערבית עדיין תופסת את הנשים שפועלות בתוכה
למרטין שניידר, עובד אמריקאי בחברה שכותבת ביקורות על סרטים, קרה מקרה מדהים. הוא התכתב עם לקוח וקיבל יחס שהוא לא היה רגיל לקבל עד אז מלקוחות – גסות רוח, פקפוק בשיקולים המקצועיים שלו והתעלמות מהדברים שהוא אמר. אבל אז, מרטין קלט שהוא בטעות חתם את המייל שלו בשמה של עובדת אחרת, ניקול פיירי. הוא מיד שינה את החתימה לשמו שלו, והמשיך להתנהג עם הלקוח כמו שהוא התנהג עד אז. באופן מיידי, הלקוח היה הרבה יותר מנומס, מפרגן וגם העריך את העבודה שלו. כדי לבדוק שלא היה מדובר באירוע נקודתי, מרטין וניקול החליפו ביניהם חתימות למשך שבועיים. התוצאות היו זהות, ואפילו חמורות יותר. מרטין עבר, לדבריו, גיהינום של ממש – הוא חווה התנשאות, פקפוק והטרדות מיניות. ניקול, לעומת זאת, חוותה את השבועיים הכי פרודוקטיביים בחיים המקצועיים שלה.
הניסוי הזה, שהתחיל בטעות, מראה את מה שהרבה מאיתנו מרגישות, אבל לא בהכרח יודעות לשים עליו את האצבע בצורה מדויקת: היחס אלינו כנשים הוא שונה. במילים מדויקות יותר – מראש מתייחסים אלינו כאל פחות מקצועיות, וכתוצאה מכך, הדעה שלנו כנשים נחשבת פחות, מפקפקים הרבה יותר במה שיש לנו להגיד, פחות מקדמים אותנו, נותנים לנו פחות הזדמנויות מקצועיות, וכמובן שגם משלמים לנו פחות. גם הטרדות מיניות מתרחשות כמובן בגלל שאם אנחנו כבר בעבודה ואנחנו לא שם כי אנחנו שוות מקצועית, כנראה שאנחנו שם בשביל משהו אחר – להיות קישוט או לספק צרכים מיניים למשל.
התפיסה הזו על נשים לא מגיעה תמיד ממקום מודע. הרבה מאיתנו כנראה רוצים לחשוב שהדברים שאמר הנציג הפולני בפרלמנט האירופי בתחילת מרץ, לפיו נשים הן חלשות יותר ואינטליגנטיות פחות, שייכים לדור שמרן ומיושן, ושאנחנו כבר הרבה מעבר לזה. אבל זה לא המצב. נסו לבחון כמה פעמים הגבתם ברצינות גדולה יותר לדברים שגבר אמר, כמה פעמים ראיתם קבוצת נשים וגבר והנחתם שהוא המנהל, כמה פעמים קטעתם אישה אבל נתתם לגבר להמשיך לדבר.
עובדה, חשיפת הסיפור של מרטין וניקול הציפה סיפורים דומים של עוד נשים וגברים, בין היתר של גברים שיש להם שמות "נשיים" ונשים עם שמות "גבריים", שבהתכתבות במייל קיבלו יחס אחד, אבל מרגע שבטלפון או בפגישה גילו שהן ממגדר אחר, היחס אליהן השתנה. מאוד ברור למה אנחנו מתנהגים ומתנהגות ככה. זאת תוצאה של שנים של חינוך שלימד אותנו שקולן של נשים חשוב פחות - החל מסיפורי הילדים שבהם הדמויות של הילדות הן פאסיביות יותר ואין להן חלומות ושאיפות לעומת הבנים; דרך סרטים שבהם הגברים מדברים יותר והם תמיד אקטיביים ופועלים כדי לנצח בקרב, למצוא את האוצר או לפצח את התעלומה; ועד להשתקת נשים בעמדות בכירות בפוליטיקה ובעולם העסקי על-ידי קטיעתן, או לעג למראה ולקול שלהן; ואפילו גניבת קרדיטים של גברים מנשים.
בסופו של דבר, מעצם היותנו נשים אנחנו מתחילות מעמדה פחותה יותר, ונדרשות להוכיח את עצמנו הרבה יותר כדי להיתפס כשוות. לא סתם הנשים שמצליחות במקומות שבהם יש הרבה גברים הן לרוב מצטיינות ומדהימות. את חייבת להיות מעולה ממש כדי להגיע למקום שגברים בינוניים מגיעים אליו בקלות. אם את מפשלת אפילו קצת, את תיענשי הרבה יותר בחומרה, ושני מחקרים שהתפרסמו לאחרונה מראים את זה בבירור.
לפי הראשון, נשים בוול סטריט נענשות בחומרה רבה יותר כאשר הן פועלות בצורה פסולה או לא חוקית, ומתקשות יותר למצוא עבודה מאשר גברים - למרות שגברים עושים הרבה יותר פעילויות לא חוקיות מהן. לפי השני, הרישיון של עורכות דין בארה"ב נשלל בסבירות גבוהה פי שניים מאשר עורכי דין גברים, כאשר גברים הם אלו שמחליטים על העונש שלהן. בתכלס, מספיק להסתכל על האובססיה סביב תקרית המיילים של הילארי קלינטון לעומת הקלות שבה התייחסו לדונאלד טראמפ, כדי לקבל את ההוכחה הנדרשת.
למרות שאנחנו יודעות את כל הדברים האלה, מאוד קשה להרים דגל ולהגיד שאנחנו מופלות וחוות סקסיזם כשזה קורה לנו, בין השאר כי כל-כך הרבה משתנים משחקים תפקיד שאם את מציפה סוגיה ונכנסת לדקויות שלה, את מסתכנת בלהיות מסומנת כ"נודניקית", וכמישהי שרק מחפשת תירוצים במקום ללכת לעשות את העבודה שלה. אבל זה לא שאין מה לעשות - אם את אישה ואת מרגישה שמשהו לא יושב טוב ביחס אלייך, את לא משוגעת, והכל בסדר איתך. למעשה, קיים סיכוי לא רע שאת באמת חווה אפליה מסוימת.
נסי לייצר לעצמך קואליציה במקום העבודה שתסייע לך, ושתקדמו אחת את השנייה. רצוי כזו שתכלול גם גברים. הרי בסופו של דבר, דעתם נחשבת יותר. אפילו במקרה הזה היה צריך גבר שיציף את הסוגיה כדי שיקשיבו לה. במקביל, שווה להיות קצת יותר ערניים ולבדוק אם באופן לא מודע אנחנו שופטים ושופטות לחומרה יותר נשים, והאם את הסיוע המקצועי שאנחנו מציעות ומציעים לגברים בכזו קלות, אנחנו מציעות גם לנשים שעובדות איתנו.
