מלחיץ: ארוחת חג ראשונה אצל בן הזוג
ערב שלם עם משפחתו של בן הזוג, ואתם בחרדות. איך מתנהגים? מה לובשים? האם להיות עצמנו או שאולי עדיף לשתוק? ומה קורה אם למרות הכל, המשפחה לא תאהב אותנו? שאלנו את המומחים וקיבלנו מהם כמה טיפים שהצליחו להפתיע אפילו אותנו
אין לכם מושג איך זה קרה, אבל הסכמתם להגיע לארוחת חג אצל בן או בת הזוג החדשים שלכם. פגישה ראשונה עם המשפחה המורחבת, פעם ראשונה ערב שלם על שולחן ביתם, ואתם בחרדות. איך מתנהגים? מה לובשים? כמה אוכלים? האם להיות עצמנו גם אם אנחנו פטפטנים ומצחיקים? או שאולי עדיף לשתוק? ומה קורה אם למרות הכל, המשפחה לא תאהב אותנו?
ביקור ראשון אצל משפחת בן/ת הזוג יכול להיות מלחיץ, ומלחיץ שבעתיים כשהוא בסיטואציה של ארוחה חגיגית כמו ליל הסדר. כדי שלא תוסיפו להם מרורים וקושיות, כינסתי את טובי המומחים כדי לגייס עבורכם מספר טיפים מעשיים מאוד, שעל חלקם, עליי להודות, בכלל לא חשבתי.
למה אנחנו עושים את זה לעצמנו
רבים מאיתנו לא מוצאים את עצמם אפילו בארוחות המשפחתיות שלהם, אז למה להסכים בכלל לארוחה משפחתית אצל בן/ת זוג? ד"ר אורן חסון, מטפל זוגי ומשפחתי, מונה את הסיבות שבגללן אנשים בכל זאת נכנסים לקלחת המורכבת הזאת: "לאנשים יש סיבות רבות, החל מרצון למנף את הקשר - כי אני רוצה להפוך את זה לקשר מחייב, כי אני רוצה להראות לבן זוגי שאני רוצה אותו, כי אני רוצה לדעת עם מי יהיה לי עסק עוד שנים רבות, כי אני רוצה להכיר את הסביבה המשפחתית שעיצבה אותו להיות מי שהוא היום ולהבין אותה יותר טוב".
"בנוסף, יש גם את הסיבות שקשורות אלינו אישית - כי חסרה לי משפחה חמה ואוהבת למשל, כי שמעתי עליהם סיפורים כל כך מדהימים שאני רוצה להכיר אותם בעצמי, ולעיתים זה נובע גם מתחושות של חוסר ברירה ושל הרגשת חובה כי הבת זוג רוצה למשל".
אוקיי, אז החלטנו לקחת את הסיכון. איך מגיעים לפגישה כזו?
"יש לזכור שכמה דברים יקרו בפגישה ראשונה שכזו: קודם כל, המשפחה ובעיקר בני המשפחה מהדרגה הראשונה מאוד רוצים להכיר אותך. הם רוצים לדעת אם הילד שלהם לא מבזבז את זמנו לשווא. אחרי הכל, הם רוצים אותו מאושר. אחר כך באה גם הסקרנות לדעת מיהו המועמד להצטרף אל המשפחה המתרחבת. חוץ מזה, כשאת מגיעה לארוחת חג אצל משפחתו של בן זוגך, גם הוא במתח, כי במשפחות רבות גם הילד מצוי במבחן".
"חשוב לזכור גם שלשני בני הזוג יש ציפיות האחד מהשני - בן הזוג מצפה מהחבר/ה לגיבוי בחיכוכים המשפחתיים שלו - אם יש כאלה, או לפחות שהחבר/ה לא ייקחו בגלוי את הצד של ההורה. בן הזוג גם מצפה שהחברה שלו לא תתנתק מכולם, גם אם היא מופנמת וקשה לה לפתח שיחה בחברה שאינה מכירה, ואילו היא מצפה ממנו שהוא יהיה איתה ויישב לידה, ולא יעלם וישאיר אותה לבד עם זרים".
איך ניתן להתכונן מראש לפגישה הזאת?
"דברו ביחד על בני המשפחה ועל מי עלול לומר מה, ואיך להתמודד עם זה. יעזור לכם מאד להבין גם את הקשיים שיש לשניכם במפגש שכזה, לדבר על כך, אבל גם להקשיב זה לזה הרבה. להשתדל ללכת זה לקראת זה, אבל גם לקבל את הקושי של הצד השני כאשר הוא מתקשה להתמודד עם הציפיות".
חשיבות הרושם הראשוני
כנרת טל-מאיר, מאמנת ויועצת זוגית ומשפחתית, שמה את הדגש שלה על חשיבות הרושם הראשוני שבמפגש הזה: "ארוחת החג היא הזדמנות להכיר את המשפחה של בני הזוג, והזדמנות לתת להם להכיר אתכם", היא אומרת, וממליצה לשאול למשל את בני הזוג שלנו איך נהוג להתלבש אצלם ולהתלבש בהתאם. "זה לא הזמן להתבלט בלבוש יוצא דופן. נשים – לבוש סקסי או חושפני הוא לא רעיון טוב בערב הזה, גם אם נדמה לכם שזה הלבוש המחמיא לכן ביותר".
ומה לגבי הדינמיקה המשפחתית?
"מדובר בערב שעבור חלק מן המשפחות הוא רגוע ומשפחתי, אבל בחלק ניכר מהן הוא מלווה במתחים, ריבים סמויים או גלויים ובקליקות משפחתיות. אין ספק שהמטרה שלכם בערב הזה היא למצוא חן בעיני ההורים של בן או בת הזוג שלכם, ולכן ברור שאתם עלולים להתרגש ולעשות טעויות. לכן – הטיפ החשוב ביותר שלי עבור מי שמתארח בפעם הראשונה במשפחה של בן/בת הזוג הוא לא לעשות מאמצים מיוחדים להתבלט בערב הזה, ואל תשתדלו יותר מדי למצוא חן".
"בהחלט כדאי ומותר לכם לומר שאתם מתרגשים מן המפגש, ושמחים להכיר את המשפחה. טיפ לגברים – חשוב שתתנו למשפחה של בת הזוג שלכם את התחושה שכוונותיכם כלפיה רציניות. עבור נשים הטיפ הוא הפוך: נשים דווקא צריכות להיזהר בעניין הזה כדי לא להיתפס כ'לחוצות חתונה' שמנסות 'לצוד' את הבן היקר שלהן. זכרו – המטרה היא למצוא חן, אבל הדרך לשם היא באמצעות התנהגות מודעת, ולא באמצעות מאמצים מופרזים”.
טיפים לשבירת הקרח המשפחתי
ד"ר חסון חולק מספר טיפים קטנים שיוכלו לעזור לכם להתחבר עם המשפחה בקלות כבר בהתחלה: "ילדים קטנים”, הוא מגלה, "מעוניינים להכיר מישהו חדש, אבל באותה מידה גם עשויים להתבייש ממנו. אפשר לחזר אחריהם כשעושים זאת בעדינות, וכאשר נותנים להם מרחב. כשהם משתפים פעולה, זו הזדמנות להיות מעורבים ולשוחח או לשחק איתם. אם זה הולך, אל תישארו רק איתם. ילדים יתנו לכם הזדמנות נהדרת לפתוח בשיחה עם ההורים שלהם".
"אם יש במשפחה ילדים גדולים יותר, בני נוער למשל, הבינו שהם לא פעם זהירים, ביקורתיים וחסרי ביטחון בעצמם עם אנשים זרים, או שהם עסוקים בעולם הרגשי של עצמם יותר (או בסמארטפון), מאשר מתעניינים באחרים. מותר לגשש, אבל מומלץ לתת להם את הספייס שלהם, ולא להיפגע מהם".
לכנרת יש טיפ לגבי האכילה עצמה: "רצוי שתדעו מראש מי הכין מה, ושהצלחת שלכם תכיל מאכלים שבושלו על ידי כל אחד ואחת מן המבשלים. אם משהו לא טעים לכם – אל תאכלו ממנו כמובן, אבל גם אל תחצינו את התחושות שלכם ביחס לכך. במקביל – גם אם משהו ממש טעים לכם – אל תאכלו ממנו יותר מדי. אתם לא רוצים שירכלו על חשבונכם בעניין הזה, ולאנשים תמיד יש מה לומר על כמות האכילה של הסובבים אותם. את המחמאות שלכם ביחס לאוכל הטעים פזרו באופן מאוזן, כך שכולם יהיו מרוצים".
אל תהפכו למוקד הרכילות המשפחתית
לגבי הדילמה אם להיות הכי טבעיים ונינוחים או להיות מאופקים ושקטים - אין גבולות ברורים. כנרת מסבירה שמאחר ואתם עדיין לא מכירים את המשפחה, רצוי שההופעה והנוכחות שלכם יהיו כמה שיותר נייטרליים, כדי שלא תמצאו את עצמכם מהר מדי בלב הרכילות המשפחתית, או שעירים לעזאזל של כל הכעסים והמרירות שהצטברו בהם עד לערב החג.איך באמת שומרים על ניטרליות?
"רצוי שלא תצחקו בקול רם מדי, שלא תביעו דעות קיצוניות מדי, והכי חשוב – שתתייחסו בכבוד ובהערכה ללבני הזוג, אבל שלא תפגינו אהבה לוהטת ושלא תחצינו את המשיכה האדירה שלכם זה כלפי זו".
אני בחורה היפרקאטיבית ותזזיתית, עם קול דומיננטי, וגם במשפחה שלי כולם כאלה. האם להיות עצמי גם בקרב משפחה שאינה כזאת?
לגבי זה, ד"ר חסון ממליץ דווקא להשאיר את ה"אמיתיות" הקיצונית שלכם בבית, ולשים לב קודם כל למנטאליות ולהתנהגות של המשפחה המארחת: "הקשיבו הרבה, והתאימו את עצמכם למקצב שלהם. אם זו משפחה אינטנסיבית מאד או שתקנית, הם לא יצפו מכם שתהיו בדיוק כמוהם. אם תנסו להיות כמוהם, סביר להניח שגם תטעו יותר כי אתם לא מכירים אותם עדיין. לכן, פחות זה בסדר".
ומה לגבי נושאי שיחה שבהם אני מחזיקה בדעה מוצקה - האם עליי לשתוק או להשמיע קול?
כנרת: "השתדלו להשתלב בשיחות האלו באופן מכבד ומאוזן, ונסו לא להציג עמדות קיצוניות מדי. אם אתם טבעונים לדוגמה, זה לא הזמן לנאום על חוסר המוסריות שבאכילת בשר (אלא אם הגעתם לשולחן סדר טבעוני), ואם אתם חושבים שכל מנהגי הסדר והחגים היהודיים בכלל הם קשקוש אחד גדול – אתם מוזמנים לשמור בשלב הזה את דעותיכם לעצמכם, ולכבד את האמונות והמסורת של המארחים שלכם".
"אם שואלים אתכם לדוגמה איך מתנהל הסדר אצלכם בבית, שתפו בדמיון ולא בשוני, ואם אתם רוצים לשתף גם בהבדלים, תארו את המאכלים השונים, אך אל תדגישו הבדלים מהותיים. זכרו שבשלב הזה אתם אורחים בלבד, והמטרה שלכם היא ליצור יחסים טובים עם המשפחה של בני הזוג שלכם. בהמשך תוכלו לשתף יותר במה שאתם חושבים באמת על דברים מסוימים, ותוכלו להתנהג באופן חופשי יותר בנוכחותם (למרות שיחס מכבד הוא טיפ שכדאי שתשמרו לכל אורך חיי הזוגיות שלכם, וגם אחרי שהמשפחה מכירה אתכם היטב)“.
ואיך להגיב בסוף כשהם קמים לפנות את הכלים?
אורן: "אם האם מבקשת ממך לסייע בהורדת הכלים או בהגשה כאשר הגברים יושבים בטלים וחסרי מעש או לא אכפתיים - וזה מקומם אותך, הפגישה הראשונה באירוע חגיגי היא לא הזמן לפמיניזם. במילים אחרות - נימוס קודם לאג'נדה. אם את אוהבת את בן הזוג שלך, התאימי את עצמך בפגישה הראשונה. יהיו לך מספיק הזדמנויות להביע את השקפת העולם שלך מולם בעתיד, ובודאי שמול בן זוגך".
"וגם להפך כמובן: אם אתה רגיל לעזור והגברים במשפחה של זוגתך לא עושים דבר, בדוק עם בת הזוג שלך איך זה ייראה בעיני המשפחה שלה אם תתנהג אחרת. יתכן שגם הנשים במשפחה לא ירגישו בנוח אם תקום לעזור. פגישה ראשונה היא לא זמן למלחמות בענייני השקפת עולם".
נגיד שעם כל העצות האלו עדיין פישלתי. המשפחה בטראומה. הרסתי את זה. מה עכשיו?
"כדאי לזכור שמפגש ראשון עם המשפחה, למרות שהוא זה שבו נוצר הרושם הראשון, הוא לא סופי. כמעט תמיד סביר להניח שמצאתם חן בעיניהם יותר מכפי שאתם מעריכים ומכפי שהרגשתם במהלך המפגש או אחריו. אחרי הכל, כנראה שאתם הייתם שם יותר מתוחים מהם, כי הם בבית שלהם בסביבה שלהם ובין אנשים שהם מכירים היטב, וזה אולי יוצר בכם תחושת ביקורת (פנימה והחוצה) או חשש גבוהים".
"אבל גם אם לא מצאתם חן בעיניהם, זה לא סוף הסיפור. יתכן שהם היו פרובוקטיביים, חקרניים או פולשניים לפרטיות שלכם, ונראו לכם ביקורתיים, ועדיין אפשרי שמצאתם חן בעיניהם. אתם לא באמת יכולים לדעת לאחר המפגש הראשון - לא תמיד הם ידעו להפגין חיבה וחום, וגם כשהם ינסו, הם יעשו זאת בכלים תקשורתיים וברגישויות שונים מאלו שאתם רגילים אליהם. אם הקשר שלכם עם בני הזוג שלכם טוב, תהיינה לכם הזדמנויות אחרות לשנות את דעתם בהמשך".
"זכרו שזהו לא דייט עם בן זוג שבו הרושם הראשון קובע אם יהיה דייט שני. אחרי הכל, לא הם שקובעים את המשך היחסים, אלא בני הזוג שלכם. לכן, זה לא בדיוק דייט, אלא היכרות ראשונה בשרשרת של היכרויות שתבואנה בהמשך".
חג שמח!
