"נשים בפרק ב' חוטפות מכל הכיוונים"
סיפור הזוגיות של חברתה של מיכל הזכיר לה מדוע אישה בזוגיות של פרק ב' תמיד תרגיש נחותה, ומדוע היא עתידה לחטוף מהחמות, הילדים ואפילו מהאישה הראשונה של בן זוגה
"זה מאוד פשוט", אמרתי לה. "הרבה פעמים, אחרי הגירושים, הכלה הראשונה והחמות מוצאות פתאום מכנה משותף - אכזבה מהבעל/הבן. את, לעומת זאת, מייצגת עבורן את האהבה אליו ואת הכוח להתמודד איתו, ולכן הן מאחדות כוחות מולך. אלא שבאופן אבסורדי, המכנה המשותף של כולכן הוא ליבו של הגבר. אבל שלא תעזי ליפול למלכודת המכוערת של הפטריארכיה", הזהרתי אותה.
בעולם פטריארכאלי, נשים בפרק ב' של חייהן חוטפות מכל הכיוונים. שהרי ידוע כי בוז לנשים לא שמור רק לגברים, והוא מקבל מקום של כבוד גם אצל נשים שמתקשות להתמודד עם נשים אשר שונות מהן. אם הגבר יזם את הגירושים - אבל גם אם לא, להצליח לפרגן לאישה החדשה ולתת לה צ׳אנס אמיתי זה משהו שמצריך עבודה מאומצת מכל בני המשפחה. מעטים הם סיפורי פרק ב' שבהם הגבר התחתן בשנית והאישה החדשה קיבלה הכרה, שלא לומר תודה, על מאמצי העל שלה להיכנס למשפחתו ולעשות טוב לכל הנפשות הפועלות בתוכה.
לצערי הרב, רוב הסיפורים הם כואבים. הגרושה מקשה, החמות נאבקת על מקומה מול הנכדים, בעוד הגבר נאלץ לעגל פינות, כשלרוב יהיה אלו הפינות שיפגעו דווקא באהובתו. מדוע? כי הוא מאמין שלפחות מולה יש לו כלים להתמודד. נו, אהבה וזה. חשוב לזכור שגירושים הרבה פעמים מביאים את סיפורי החמות-כלה לשיאים חדשים. החמות היא אותה חמות. אף כלה לא טובה לה. אבל אם הבן שלה התגרש והתחתן מחדש, היא מעבירה את חצי הביקורת אל לאישה החדשה, וכדי לנצח את המלחמה היא לא פעם מאחדת כוחות עם הגרושה.
כמובן שהיא תגיד שהיא עושה את זה "לטובת הנכדים", אך בפרק ב׳, הרבה דברים מכוערים ומניפולטיביים נעשים "לטובת הילדים". מוזר, אם כן, שרק דבר אחד הוא אף פעם לא לטובת הילדים - שלבת הזוג החדשה של האב יהיה טוב, ושהיא תקבל הכרה והערכה על מאמציה הרבים. כן חברות, מעמדה של אשת פרק ב׳ הוא תמיד נחות, וזה לא משנה מה הסיפור. לא משנה כיצד הזוגיות הזו החלה, וכיצד התפתח הקשר שלה עם הילדים שלו. זוהי כרוניקה של מוות ידוע מראש.
וכשהן נאבקות בכל זירה אפשרית ללא שום הכרה חברתית, ללא קבלה וללא הערכה, וכשהן עושות זאת לאורך שנים, מה הפלא שלבסוף הן הופכות למרושעות, סגורות, מופנמות וחסרות ביטחון? מיתוס "האם החורגת" והרעה לא התפתח בוואקום. הוא התפתח בקרקע פורייה של ערכי עולם גברי ומאבקי נשים בנשים אחרות. במקרים כאלה נדמה שלנשות פרק ב' יש רק דרך אחת לצלוח את ההתאהבות הגורלית בגבר הגרוש - הקם להורגך, השכם להורגו. או בניסוח אחר: שימי פס, וחיי את חייך, כי אם אין אני לי, מי לי. והנה כמה עצות מעולות שיעזרו לך ברגעים הקשים:
1. אל תתאמצי יותר מדי. תני לבן זוגך לעשות את כל העבודה הקשה מול אמא שלו ומול הילדים שלו. נראה לך שהוא לא מצליח ואת מרגישה חובה לעזור לו כי את אוהבת אותו ומבינה יותר ממנו בתחום הרגשי? את טועה. אם הוא מהגברים שקשה להם להתמודד, בסופו של דבר, הדרך היחידה לעזור לו היא לתת לו להתמודד בעצמו.
2. לעולם, אבל לעולם אל תפגעי בעצמך. זה ייקח זמן, אבל את ההכרה לכוונות הטובות שלך את תקבלי בסוף.
3. הימצאי רק בקרבת חברות טובות ומעצימות שמבינות את מורכבות חייך. אל תבזבזי זמן עם נשים שמורידות אותך. אולי הבחירה הזוגית שלך מביאה אותך גם לעשות שינויים בחברויות, אבל זה רק לטובה.
4. אל תוותרי על עבודה, עיסוק ומשמעות בחיים. ולא, אימהות זה לא מספיק. במקרה שלך, אימהות ביולוגית מתערבבת עם אימהות שלובה/חורגת, ואת לא צריכה לקחת על עצמך את האחריות של בן זוגך. עבודה, משמעות ומהות מחוץ לבית יאפשרו לך להבחין בין מה נכון לעשות ומה לא, וגם יעזרו לך לשמור על שפיות וביטחון עצמי.
5. כשרע לך, אל תפחדי לשתף את בן זוגך בכאבים שלך ובקשיים שלך. אם הוא לא מסוגל להכיל אותך, הוא לא ראוי לך.
6. לעולם אל תוציאי את התסכולים שיש לך בגלל הגרושה, החמות, הבעל או משפחתו - על הילדים שלו! הילדים לא אשמים, והם תמיד חייבים להיות מעל האגו והילדותיות של המבוגרים.
7. הילדים הביולוגיים שלך מסתכלים עלייך ורוצים לראות שאת מעל הבולשיט הזה. אל תאכזבי אותם.
8. אל תחכי שבן זוגך יבין אותך תמיד. אם צריך, מצאי מישהי/ו שכן, ושלמי לו/ה כסף. מי שמקבל ממך כסף חייב להבין אותך וזה שווה כל אגורה.
9. זכרי שאת נשואה לאיש שאת אוהבת, וזה כל מה שחשוב. השקיעי את האנרגיות שלך בטיפוח הזוגיות וחוויות חיוביות עם הילדים של כולכם. יום יגיע ותישארו רק את והוא, השאר יעזבו לחיות את חייהם.
10. לא כולם חייבים לאהוב אותך וזה ממש בסדר. זו המנטרה של חייך. תשנני.
מיכל איסט אלון מייעצת לזוגות ויחידים בפרק ב'
