הסיבה האמיתית לחוסר התקשורת עם בן הזוג

אנו מתקשרים על בסיס יומי כדי להביע את עצמינו, אולם דווקא כשאנו מתקשרים עם האדם הקרוב לנו ביותר נוצרים מקרים שבהם התקשורת מביאה אותנו למצב של קונפליקט, ריחוק וחוסר הבנה. מצבים אלו קורים מאחר ולא תמיד אנו מובנים, מה גם שפעמים רבות חסרים לנו הכלים והמיומנויות כדי לפענח ולחוש את עולמו הפנימי של בן זוגנו.

אנו מצפים שבן זוגנו יבין אותנו, יגשים את רצונותינו וידאג לרווחתנו, ואנו נוטים לשפוט את התגובות שלו בהתאם למדד הצרכים שלנו, וכשאנו רואים שהדברים לא מסתדרים, אנו מחפשים דרכים אחרות כדי להשיג את מבוקשינו. הדרך שבה משתמשים מרבית הזוגות להפעלת הצד השני עוברת ביצירת תחושת אשמה, בושה ופחד. המצב הנוצר כתוצאה מכך אינו מביא לקרבה המיוחלת, להפך - הוא גורם לבלימת האפשרות לתקשורת הדדית, ומוביל לפגיעה באמון הבסיסי.

אי אפשר לדבר איתך יותר(צילום: shutterstock)

מודל שפותח על ידי החוקר האמריקאי, מרשאל רוזנברג, בא לתת מענה כיצד להימנע ממצבים אלו על ידי יצירת תקשורת מקרבת. לפי מודל זה אנו צריכים למצוא דרך אחרת לתקשר. הדרך שהוא מציע מהווה שפה בפני עצמה, שאותה הוא מכנה: "שפת הג'ירף". שפה זו הינה שפה קלה מאוד ללמידה, ומטרתה לגרום לנו לעקוף את דרך התקשורת הרגילה שבה אנו נוטים לתקשר עם בני הזוג שלנו, תקשורת אותה הוא מכנה "שפת התן".

מארשל רוזנברג מסביר על ההבדלים בין שתי השפות הללו: "שפת הג'ירף היא שפה שבה שני הצדדים יכולים לבטא את הרגשות והצרכים המעורבים באירוע. היא נקראת כך משום שהג'ירף היא בעלת צוואר ארוך, ולכן ראשה נישא מעבר לעננים ומאפשר לה ראיית-על. הג'ירף סובלנית ואמפטית, והיא יכולה להכיל מצבי תסכול וכעס". הג'ירף בתקשורת מתייחסת לעובדות ולרגשותיו של מוסר המסר, לכן מטרת התקשורת היא לזהות את הצרכים של שני בני הזוג וכן את הרגשות הקשורים לצרכים הללו. כדי לזהותם עלינו לפתח יכולת הקשבה גבוהה לצרכים של הצד השני. ברם, אם ננקוט בדרך זו, נוכל לחיות בהרמוניה עם בן הזוג, ויש סיכוי גבוה שרצונותיהם של שני הצדדים יתמלאו.

"שפת התן", לעומת זאת, הינה שפה שלא מאפשרת לבני הזוג להביע את עצמם בצורה ברורה, אלא רק דרך ביקורתיות, האשמה והפחדה. זוהי דרך תקשורת לא יעילה שלא מובילה אותנו להשיג את רצונותינו, וגורמת לנו לקונפליקט עם בן זוגנו, מאחר שהתן, יצור נמוך המתקשה לראות לטווח ארוך, אינו מתחשב בסביבתו ובצרכיהם של האחרים. הוא נקרא כך כי מלכתחילה הוא רואה הכול מנקודת מבט נמוכה וצרה. הוא מאוד שיפוטי ושואף לספק את צרכיו בלבד. לעיתים הוא משתמש בכוח, האשמות וביקורת כדי להשיג את מבוקשו.

לכן שפת התן בתקשורת מתייחסת רק לצרכים של המוסר, בהם הוא מבטא את רצונותיו ולא מתחשב באחרים. אנו, ביחסינו עם בן הזוג, צריכים לאמץ את שפת הג'ירף, וכדי להשתמש בה אנו צריכים לפעול לפי הכללים הבאים:

במצבי קונפליקטים יש לערוך תצפית, מעין צילום מצב שיאפשר לנו להפריד בין העובדות לפרשנויות. התצפית נקייה משיפוטיות וביקורת.

יש לקחת אחריות על רגשותינו ולהבחין בינם לבין מחשבותינו.

על שפת הג'ירף לא שמעתם?(צילום: shutterstock)

נסו לזהות את הכמיהות שלכם, כי הן הבסיס המניע את ציפיותינו ורצונותינו. הכמיהות שלנו צריכות להיות מנוסחות במשפטים חיוביים ומוגדרים.

על הבקשה להיות מכוונת לזמן הווה ומנוסחת בצורה חיובית. ניסוח הבקשה צריך להכיל אפשרות לקבלת תשובה שלילה לבקשה, אחרת הבקשה שלי הופכת לדרישה. איך תעשו זאת? אל תשתמשו במשפטים כמו: "אני צריך" או אני חייב", ובמקומם השתמשו במשפט המתחיל ב"אני בוחר", או "אני רוצה".

קחו בחשבון שלא כל בקשה צריכה להיענות - גלו אמפטיה לצרכים ולרגשות של המבקש. גילוי אמפטיה אינו אומר שאתם מסכימים עם האחר, אלא שאתם מבינים את רצונותיו ורגשותיו. ולבסוף - התמקדו ברגשות ובצרכים של בן זוגכם - נסו להבין על איזה צורך הבקשה שלו באה לענות. מרשל רוזנברג טוען ש"לא משנה מה מישהו יגיד לך - העיקר שתקשיב לרגשות ולצרכים שלו". ניהול דו שיח זוגי בדרך זו, תוך שמירה על סדר הצגת הדברים ושימוש בשפה מקרבת שקל מאוד לאמצה, יביא לשינוי באיכות החיים הזוגיים ויוסיפו קרבה, הבנה ואכפתיות בקשר החשוב הזה.

ד"ר רונית כהן זמורה היא מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת.