האוהבים שלא מצליחים להתקדם הלאה
הם מנסים לשחרר ולעבור הלאה, אך משהו תוקע אותם. הראלה ישי על האנשים שמתקשים להעביר עמוד
מרבית האנשים שחוו פרידה בה הצד השני עזב אותם, מצליחים בשלב מסוים להתגבר על הכאב ולעלות בחזרה על הסוס. בתהליך ההתאבלות על הפרידה הם נעזרים בתמיכתם של חברים ובני משפחה, עושים חשבון נפש, מתבוננים פנימה ובוחנים עם עצמם מה היו הטעויות שלהם וכיצד ניתן ללמוד מהן למערכות היחסים הבאות. בסופו של דבר ואחרי כל זה, הם פותחים את הלב לאהבה הבאה. לעומתם, ישנם לא מעט אנשים שאינם מצליחים להתאושש מהפרידה. הם מנסים לשחרר ולעבור הלאה, אך משהו תוקע אותם. לשאלת מיליון הדולר "מה תוקע אותם?", יש מספר תשובות אפשריות:
"לעולם לא אמצא אהבה כזאת שוב"
אם אדם הרגיש שהוא סוף-סוף מצא את הזוגיות המושלמת עבורו, ובשלב מסוים אותה זוגיות מתפרקת, הוא עלול לאבד אמונה שימצא אהבה כזאת גדולה בעתיד. מבחינתו, הוא קיבל את ההזדמנות שלו לאהבה של פעם בחיים, ואותה הזדמנות לא תחזור שוב. לכן הוא נועל את ליבו מאותו שלב ואילך, מתוך מחשבה ש"פשוט אין טעם". למעשה, הוא מתייאש מראש, ואינו נותן צ'אנס לאהבה נוספת. אנשים מסוג זה פעמים רבות מאמינים באהבה נצחית, וגם אם הם מבינים מבחינה שכלית שהקשר נגמר ושאין סיכוי שהוא יחזור, הם עדיין נאחזים בו בתקווה שיום אחד, מתישהו, יהיה קאמבק.
כל הביצים בסל אחד
ישנם אנשים ששואבים את הביטחון העצמי שלהם ממקור אחד בלבד - הזוגיות שלהם. יתכן והם תמיד היו חסרי בטחון, ויתכן גם שמערכת היחסים הספציפית גרמה להם לתלות את כל ביטחונם רק בבן/בת הזוג. כך או כך, לא משנה מהי הסיבה, כאשר הביטחון העצמי תלוי באדם אחד בלבד, הוא מתנפץ לרסיסים במקרה של פרידה.
אפשר לראות לא מעט אנשים שמרגישים די רע לגבי תחומי חייהם השונים - עבודה, משפחה או חברים, אך הדבר שעובד להם הוא הקשר הזוגי וזוהי נקודת אור עצומה. אך ברגע שישנה רק נקודת אור אחת, מתעוררת בעיה אקוטית. זה בדיוק כמו עולם הילדים - אומרים שילד צריך לשאוב את בטחונו העצמי לא רק מתחום אחד (למשל שחקן כדורגל טוב או תלמיד מוצלח), אלא ממספר תחומים במקביל, כך שאם תחום אחד לא מסתדר מסיבה כלשהי, תמיד יהיה תחום נוסף שבו הילד ירגיש שייך, משמעותי וחזק. לכן, אם שאבתם את ביטחונכם רק מהזוגיות שהיתה לכם, התאמצו ומצאו תחומים נוספים בחייכם בהם אתם יכולים להרגיש טוב עם עצמכם. בטוחני שתמצאו כאלה.
הפנטזיונרים
אחד הגורמים הבולטים ביותר ל"תקיעות" בהם אני נתקלת כשדכנית, הוא אופי "פנטזיונרי". מערכות היחסים ברובן מתחילות עם פרפרים בבטן, התרגשות גדולה, קבלה הדדית ללא תנאים ויכולת להעלים עין מתכונות מפריעות של הצד השני. כולנו יודעים שהתחושות הללו עלולות לדעוך לאט-לאט ככל שמכירים יותר זה את זו, ואז מתחילים להיווצר כל מיני פערים. בזוגיות בריאה שני הצדדים מצליחים לגשר על הפערים גם אחרי שלב ההתאהבות, אך ה"פנטזיונרים" לעומתם, אינם מצליחים להשתחרר מהפנטזיה הרומנטית, והכול הופך להיות שחור או לבן מבחינתם. לכן הם גם מתקשים להשתחרר מבן/בת הזוג שעזבו אותם ולנסות לפתוח דף חדש עם מישהו אחר.
ישנן עוד סיבות רבות שיכולות לגרום לאדם להיתקע ולמנוע ממנו להשתחרר מאהבה נכזבת, ביניהן: פחד מכישלון, טראומה מנטישה בתקופת הילדות, חרדה מלהיות לבד, ועוד. המסר החשוב הוא לא לאפשר לעצמכם לחזור לדפוסים הישנים שתוקעים אתכם, אלא לעלות בחזרה על הסוס.
נכון שקל לי לומר זאת, אבל אני מאמינה בכוחות של כל אחד ואחת להתבונן פנימה, להבין מה קורה איתו, לזהות מה תוקע אותו, ולעשות עבודה פנימית שתאפשר לו להתנתק מכל המחסומים ולהתחיל דף חדש, נקי, בלי טראומות, בלי פרדיגמות ועם אמונה גדולה באהבה בריאה. זכרו, לכל אחד מגיע לאהוב ולהיות אהוב, ולפעמים זה דורש קצת השקעה, אבל זאת ההשקעה הכי מניבה בחיים.
הכותבת היא הראלה ישי, שדכנית למעלה מ-23 שנה ומחברת הספרים "סטטוס: בזוגיות" ו"שניים סוכר"
