5 דקות של שיחה ינבאו את העתיד הזוגי שלכם

זוג צעיר ואטרקטיבי, בשנות ה-30 לחייו, נכנס ל"מעבדת האהבה" של הפסיכולוג ג'ון גוטמן. הבעל, בן, הוא מהנדס בכיר באחת מחברות ההיי-טק הגדולות בחוף המערבי, ואשתו דיאנה, היא מנהלת בחברת שיווק מצליחה. הם הכירו לראשונה כשבן הגיע לאסוף את השותפה של דיאנה מדירתן המשותפת. זה היה הדייט הראשון של בן וליז, שנפגשו דרך אחד מאתרי ההיכרויות באינטרנט. כאשר בן הגיע לאסוף את ליז מדירתה, היא הציגה לו את דיאנה, ומאותו הרגע הדברים התגלגלו במהירות. השניים מיד ידעו שזה "זה". הם בילו מאז כל רגע פנוי ביחד. לאחר מספר חודשים דיאנה עברה לגור עם בן בדירתו, וזמן קצר לאחר מכן הם החליטו להתחתן.

ארבע שנים קדימה, בן ודיאנה טוענים שלא טוב להם בחיי בזוגיות. כאשר הבינו שהם לא מצליחים להתגבר על המכשולים בעצמם, החליטו לנסות את מעבדת האהבה של פרופסור גוטמן. פרופ' ג'ון גוטמן שבמשך 30 שנה חקר זוגות נשואים, פיתח שיטה לנתח את הדינאמיקה במערכת היחסים ולהצליח לנבא בדיוק של מעל 90% ועל סמך התבוננות בדינאמיקה בין בני הזוג במהלך שיחה, האם הזוג עתיד להתגרש בעשור וחצי הקרובים.

אפשר ללמוד הרבה יותר משנדמה לכם מחמש דקות של שיחה זוגית(צילום: Shutterstock)

ניתוח הדינאמיקה בין בני הזוג נעשה באמצעות ניתוח מדדים פסיכולוגיים ופיזיולוגיים שונים במהלך האינטראקציה. בן ודיאנה למשל נכנסו לחדר והתבקשו לשוחח על נושאים שנויים במחלוקת בחיי הזוגיות שלהם. הם חוברו לאלקטרודות המנטרות את דפיקות ליבם, טמפרטורת עורם, בלוטות הזיעה והמוליכות החשמלית בגופם. בנוסף, הספה עליה ישבו היתה מצוידת ביכולת לנטר את מידת התנודתיות שנרשמה במהלך השיחה. מצלמת וידאו הקליטה וצילמה את השיחה ואפשרה לזהות את הבעות הפנים של בני הזוג.

הווידאו של בן ודיאנה חושף שיחה שנראית סטנדרטית לחלוטין, לפחות ממבט ראשון. שיחה מהסוג שזוגות מנהלים באופן קבוע. לא נרשמו סצנות, סערות או דרמות מיוחדות במהלכה, אבל חשוב שתשימו לב היטב למשפטים שכן נאמרו שם:

"אני רוצה שתעשי כל מה שעושה לך טוב, אני פשוט חושב", פתח בן את השיחה בטון רגוע, "שלא תמיד צריך לקנות את המוצר הכי יקר. אני לא גדלתי על מותגים כשהייתי קטן, ויצאתי בסדר". אחר כך בן שתק לרגע והוסיף: "תראי, כל מה שאני אומר זה שאנחנו יכולים לחסוך את הכסף הזה, ואני מבטיח לך שאת לא תהיי פחות מאושרת. מותג זה לא המתכון לאושר". על דברים אלו השיבה דיאנה: "מבחינתי, כסף זה אמצעי, זה לא מטרה. כסף זה אמצעי לחיות טוב. אנחנו עובדים מאד קשה וסוף סוף אני יכולה להרשות לעצמי לחיות ברמת החיים שתמיד רציתי".

"אני מבין, אבל קשה לי להוציא כסף על דברים שלא באמת צריך, אני לא גדלתי ככה", המשיך בן, ודיאנה אמרה: "תראה, במידה מסוימת אני מודה שכן, זה עושה לי טוב. זה לא שאני מבקשת ממך עכשיו לעבור לפנטהאוז יוקרתי על הים. אנחנו בסך הכול מדברים על שמלה או תיק מדי פעם". "תיק באלף דולר?!", תהה בן, ודיאנה צחקקה.

נחשפנו לסצנה קצרה בלבד מחיי נישואים שמלאים בעליות ומורדות, וברגעים שמחים יותר ושמחים פחות. זוגות יכולים לא להסכים, לריב ואף לא לדבר אחד עם השני שעות ולעיתים ימים, ואז הם יכולים לנסוע לחופשה ולחזור מאושרים כאילו שבו מירח הדבש שלהם. נראה הגיוני שהדרך היעילה לנבא במדויק את עתיד היחסים היא באמצעות צפייה בזוג בסיטואציות שונות ובהקשרים שונים. אך בניתוח מדעי של אינטראקציות בין בני זוג, נדמה שכל מה שצריך זה 5 דקות של שיחה.

שימו לב לכמות השליליות שיש לכם בקשר(צילום: Shutterstock)

מסע זוגי בין הרובד הגלוי לסמוי

רובנו נראה את השיחה בין בן לדיאנה כמחלוקת סטנדרטית בין בני זוג שאינה יכולה לומר הרבה על טיב היחסים או לנבא את עתיד הנישואים, אך ניתוח מדוקדק וקרוב של האינטראקציה, הניואנסים הרגשיים, המדדים הפיזיולוגיים, שפת הגוף התוכן והאינטונציה, חושף מידע עשיר אודות הדינאמיקה של הזוג, יציבות הקשר, הנכונות להקשיב לצד השני, לקבל אותו, לגלות אמפטיה כלפיו ולשרוד את הקשיים של חיי הזוגיות.

ככלל, אינטראקציות בעייתיות הן כאלה שמכילות שני רבדים - רובד גלוי ורובד סמוי. ממבט ראשון האינטראקציה ברובד הגלוי נתפסת לכאורה כמו ויכוח סטנדרטי בין בני זוג, אך ניתוח מדוקדק חושף את הרובד הסמוי, את המאבק האמיתי המצוי מתחת לפני השטח שיכול לחשוף את יחסי הכוחות, מריבות על שליטה ודומיננטיות או זלזול והשטחה של הצד השני. הרובד הסמוי מצריך התבוננות מקרוב, מעבר למה שנאמר במילים. הוא מצריך הבנה של כמה אישור אנו מקבלים מהצד השני, עד כמה אנחנו פתוחים להביע את רגשותינו, האם יש דפוסי התגוננות, בוז, ביקורתיות או תסכול.

כאשר מאזינים לשיחה בפעם הראשונה, עושה רושם שבן מתחשב, רציונלי ונעים. הוא החל את השיחה בטון רגוע ולא הראה כעס או עוינות בשום צורה. קל ללכת שולל אחריו, אך ממבט קרוב יותר זה כבר ברור שהוא לא מצליח לגלות אמפטיה והבנה לצרכים של דיאנה. כבר בחמש הדקות הראשונות של השיחה עשה בן פעמיים שימוש בתגובת ה"כן, אבל" . הוא החל את השיחה ב"אני רוצה שתעשי מה שעושה לך טוב, אבל", והמשיך ב"אני מבין, אבל". התבוננות מקרוב מראה שבן הראה דפוס פאסיבי-אגרסיבי. נראה כאילו הוא מסכים, ואז הוא נסוג ולוקח את דבריו בחזרה. טון הקול של בן היה סמכותי ומתנשא.

"תראי", הוא ניסה להסביר, "כל מה שאני אומר זה שאנחנו יכולים לחסוך את הכסף הזה ואני מבטיח שלא תהיי פחות מאושרת". נראה שהוא יודע בשביל דיאנה מה טוב בשבילה יותר טוב ממנה. האופן שבו נאמרו הדברים לא הותיר לדיאנה זכות לדעה משל עצמה. בן הראה חוסר נכונות להזדהות ולגלות אמפטיה למה שמסב לדיאנה אושר. הוא נותן לה דוגמאות המשקפות את האופן שבו הוא רואה את העולם. דיאנה, מצידה, חשה מותקפת. היא הייתה בסערת רגשות כיוון שחשה שבן זוגה לא מקבל אותה, ושבמידה מסוימת הוא משטיח את הצרכים שלה וגורם לה להרגיש אשמה בגללם.

כאשר דיאנה השיבה "במידה מסוימת כן, זה עושה לי טוב", היא אמרה זאת באופן רגוע ודיברה בקצב איטי, אך קצב הלב שלה הראה עליה חדה, ולקחו לו 20 שניות לחזור למצב תקין. ניתן היה להסיק מקריאת מדדי גופה הפיזיולוגים שהיא נסערת. כאשר דיאנה אמרה שלקנות מותגים זה משהו שעושה לה טוב, ניתן היה להבחין אצל בן בהרמת עיניים - סממן ברור לזלזול. זלזול כלפי בן הזוג נחשב לסממן המשמעותי ביותר לבעיות במערכת היחסים.

ניתן היה לחשוב שביקורתיות היא הסימן הגרוע ביותר, אך יש הבדל משמעותי בין ביקורתיות לזלזול. ביקורתיות זה לומר: "אתה אף פעם לא מקשיב, אתה אנוכי ולא מתחשב", אך זלזול זו אמירה שנאמרת מגבוה, באופן מתנשא ומעליב. פירושה לשים את האדם השני במעמד נמוך יותר ממך, ומחקרים אף מראים שזלזול פוגע במערכת החיסונית. אם נרשם סימן לזלזול אצל אחד מבני הזוג במערכת היחסים, אין צורך בשום מידע נוסף. עתיד היחסים ברור.

ביקורתיות זה עוד בסדר, אבל זלזול זה הסוף(צילום: index open)

רגש חיובי כפול חמש, רגש שלילי אחד בלבד

אחד האלמנטים המנבאים האם זוג ישרוד או לא, הוא היחס בין רגשות חיוביים לשליליים באינטראקציה. על פי גוטמן, כדי שזוג ישרוד, היחס בין הרגשות החיוביים לשליליים במהלך שיחה צריך להיות חמש לאחד. אצל בן ודיאנה, למרות המראה הרגוע לכאורה של השיחה, נראה שרוב ביטויי הרגש היו שליליים. מה שנראה כחיובי, למעשה לא היה חיובי כלל. לציון חיובי גבוה זוכים מילים או מעשים שמעידים על אמפתיה, תמיכה או סתם התעניינות במה שבן הזוג אומר בעניינים השנויים במחלוקת. לדוגמה, הנהון של תמיכה שכאילו אומר "אני מבין אותך". גם הומור וחיבה מאוד משמעותיים לחיי הנישואים.

אצל חלק מהזוגות, כאשר הם רבים או מתווכחים, קל מאוד להבחין בכך. הם נוטים להרים את הקול ולצעוק, וברור שהם מצויים בסערת רגשות. מסתבר שדפוס זה הרבה יותר בריא מהוויכוח הסמוי שנצפה אצל בן ודיאנה. יותר מכך, נמצא שזוגות שמתווכחים לפחות אחת לשבוע יש חיי נישואים מאושרים יותר, כיוון שוויכוחים מעידים על אכפתיות, תקשורת פתוחה והיעדר חשש לבטא את הדעות והתחושות. חוץ מזה, ויכוחים מאפשרים לצד השני להשתנות.

לכל מערכת יחסים יש דינאמיקה, דפוס ייחודי שעולה וצף על פני השטח באופן אוטומטי במהלך האינטראקציה בין בני הזוג, ללא קשר לנושא השיחה. דפוס זה הוא ה-DNA של מערכת היחסים. גילוי הדפוס לא מצריך הכרה לעומק של הזוג. מספיק לצפות בהבעות הפנים ובשפת הגוף שלהם כשהם מתווכחים. אצל בן ודיאנה, בן הוא הרציונאלי שיודע מה הדבר הנכון לעשות, ואילו דיאנה מרגישה שהיא צריכה להצטדק על האופן שבו היא מרגישה.

כאשר שואלים זוג כיצד נפגשו לראשונה, אותו דפוס מיד צף ועולה ומאפשר הצצה לדינאמיקה ביחסים. ניקח לדוגמה את אנה שמספרת שפגשה את בעלה לראשונה במהלך חופשת סקי. "הוא היה שם עם חברים שלו ונורא מצא חן בעיניי. קבענו להיפגש יותר מאוחר באותו הערב, אבל אז הוא שתה יותר מדי, חזר לחדר שלו לישון ומצאתי את עצמי מחכה לו במשך 3 שעות. בסוף החלטתי שנמאס לי ואני מתקשרת לבדוק מה קורה. הערתי אותו מהשינה ואמרתי לו שאני לא אהיה מוכנה לסבול את היחס הזה. ואז הוא אמר לי 'תראי, שתיתי המון'". מסיפור זה ניתן לראות בבירור איך כבר באינטראקציה הראשונה ניכר דפוס בעייתי, ודפוס זה צפוי להימשך לכל אורך היחסים ביניהם.

יש דפוסים בעייתיים שניתנים לזיהוי כבר מתחילת הקשר, וצפויים לחזור לכל אורכו(צילום: Shutterstock)

אצל זוגות שהקשר ביניהם בריא או ניתן לשיקום, אין הבדל משמעותי בין סיפור ההיכרות שסופר על ידם לראשונה ובין הסיפור בהווה. אבל כשמשהו מידרדר, גם התמונה משתנה. הזיכרון שלנו אינו אובייקטיבי. הוא דינמי, משתנה ומתאים עצמו למציאות בכל פעם שאנו שולפים זיכרון מהעבר, וזיכרון זה מושפע מהמצב שלנו בהווה. הוא משקף את המצב הרגשי שלנו כעת. שיר נהגה לספר שהיא ועמית הכירו לראשונה כאשר הרכב שלו התנגש בה בטעות מאחורה. היום היא מספרת שהם הכירו במקרה כי הוא נהג פזיז וחסר אחריות. יותר מזה, היא נזכרת שלא רק שהוא נתן לה מכה, זה היה ברכב החדש שרק קנתה שבוע לפני כן.

בשורה התחתונה, למרות שאנו נוטים לחשוב ששימור זוגיות זה עסק מורכב ומסובך, הנוסחה להצלחה היא די פשוטה. יש לדאוג שיהיו יותר רגשות חיוביים מרגשות שליליים. כמובן שלא קיימות מערכות יחסים ללא ביטוי של רגשות שליליים, אך צריך לדאוג לאזן אותם. המדרון החלקלק מתחיל כאשר כמות הרגשות השליליים עולה משמעותית על אלו החיוביים. החשש הוא שבשלב מסוים ביחסים כבר לא ניתן יהיה לעצור את ההידרדרות, ואחוז הרגש השלילי רק ילך וגדל, עד שלבסוף יגיע השלב שבו הזוג יאמר לעצמו שזה לא שווה את זה.

לכן, גם אם ביטוי הרגשות החיוביים לא נעשה בצורה טבעית בהתחלה והוא מרגיש מעט מלאכותי, כדאי לנסות לבטא אותם בכל מקרה. מחקרים מראים שזיוף רגש חיובי כמו למשל גילוי הבנה לעמדת הצד השני למרות חוסר הסכמה, יגרום לצד השני להתמתן, ולויכוח - להסתיים בצורה חיובית. או כמו שאומר הפתגם: "תעשה כאילו, אחר כך זה כבר יקרה מעצמו".

ד"ר לירז מרגלית היא ד"ר לפסיכולוגיה דיגיטלית ומרצה בבינתחומי.