לידה שקטה: יש דרך לעבור אותה בתור זוג
רוב הזוגות שהכרתי לא הגיעו לטיפול בגלל הלידה השקטה, אבל במהלך העבודה המשותפת כן התבהר להם כי ההבדלים בהתמודדות עם הלידה השקטה שעברו הפכו לגורם המתח המרכזי ביניהם. אז מה עושים? מתחילים בלהבין את ההבדלים ולקבל אותם
"אני זוכר את אשתי על מיטת היולדות בבית החולים, כשהיא כורעת ללדת. המיילדת אומרת שהיא כבר יכולה לגעת בראש ונדרשת לחיצה אחת, חזקה ואחרונה. הפעם אני לא רץ בהתרגשות לקדמת המיטה כדי לראות אותו ולגלות איזה שיער יש לו. הפעם אני כבר לא תוהה אם שיערו שחור כשלי, או בהיר כמו שלה. אני נשאר ליד אשתי, ומתרכז רק בה".
השקט שלאחר לידה שקטה קורע את הלב. זהו שקט רועם של בכי שאינו נשמע כלפי בחוץ, אך בהחלט מהדהד פנימה ברעש גדול. הזוג נמצא במסע נפשי של פרידה מהפנטזיה על להפוך להורים, ונפרד כעת גם באופן ממשי מהתינוק עצמו. הקערה התהפכה על פיה. במקום אירוע משמח ומקרב, מוצאים עצמם בני הזוג אל מול אירוע עצוב וטראומטי. אותו אירוע שעתיד היה להזין את הזוגיות בשמחה, גאווה, תחושת מסוגלות וחוזק, הפך להתמודדות אישית וזוגית מול אירוע מצער.
בנטייה טבעית ונכונה, תשומת הלב של בני הזוג מופנית בראש ובראשונה אל התמודדותה של האישה מול האובדן והתהליך הפיזי שעליה לעבור. הגבר לרוב מגייס עצמו לתפקיד התומך, לפחות עד שמסתיים ההליך הרפואי. אך עם החזרה הביתה לחיי השגרה, מתפנה הגבר להתמודדות של עצמו, ואילו האישה מתפנה לתמוך גם בו מלבד בעצמה.
חותם החוויה מוביל את כל אחד מבני הזוג להתמודדות הייחודית לו. רגשות ומחשבות של הגבר ושל האישה יכוונו אותם לדרך האישית שלהם לריפוי. כל אחד כעת יבחר לעצמו את המשאבים התומכים ואת קווי החשיבה והפעולה להם הוא זקוק. יש שייעזרו באנשים שסביבם כמו חברים ומשפחה, ויש מי שיבחרו להיעזר במטפלים, או שהם יעסיקו את עצמם בעבודה ועשייה וינסו כמה שיותר לחזור לשגרת החיים הקודמת.
הבדלים במידת השיתוף
במהלך העבודה הטיפולית עם זוגות שחוו לידה שקטה, ראיתי שלבני זוג יכולים להיות צרכים שונים ואף מנוגדים להתמודדות עם תהליך העיבוד והקבלה. הבדל מאוד נפוץ בדרך ההתמודדות הוא כמובן "מידת השיתוף". אחד מבני הזוג יכול להרגיש שעליו לדבר על האירוע כמה שיותר, למשל עם בן זוגו או עם חברים ובני משפחה, לכתוב על המקרה פוסטים ברשת ולהפוך אותו לאירוע שנוכח בחייו בכל רגע נתון. אדם אחר עלול לנקוט בגישה ההפוכה, ולהעדיף לדבר על הטראומה כמה שפחות. לתת לדברים לשקוע בשקט, מבלי לשחזר את הפרטים שוב ושוב.
במקרה אחר שפגשתי - הגבר רצה כמה שיותר מהר להיכנס שוב להריון, ולתת הזדמנות חדשה למטרה המשותפת של הבאת ילד לעולם. הידיעה שהסיכוי ללידה שקטה נוספת נחשב לנמוך, נתנה לו תקווה ומוטיבציה להיכנס מהר שוב להריון. אשתו לא היתה שם בכלל. הלב והמחשבות שלה היו נתונים עדיין לתינוק שנעדר. היא הייתה זקוקה לעיבוד מעמיק יותר של הפרידה, לפני שייוולדו בה המחשבות על תינוק חדש. היא האמינה שרק בעת החלמת נפשה, יתפנה הגוף שלה להכיל תינוק חדש באופן שיטיב עימו.
הבדלים שכאלו צריכים להיות מדוברים בין בני הזוג, על מנת שיוכלו להבין ולקבל את הפערים בצרכים שלהם. אם אין שיח מעמיק ופתוח, הזוגיות עלולה לחוות משבר משמעותי שילווה את בני הזוג לאורך שנים. לעיתים, בשקט-בשקט ומבלי שהדברים ברורים על פני השטח, נכנסים להם כעס, שמירת טינה, בדידות, האשמה וריחוק אל הקשר הזוגי. רוב הזוגות שהכרתי לא הגיעו לטיפול בגלל הלידה השקטה, אבל במהלך העבודה המשותפת כן התבהר להם כי ההבדלים בהתמודדות עם הלידה השקטה שעברו הפכו לגורם המתח המרכזי ביניהם.
החדשות החשובות ביותר מחדרי הטיפול ומזוגות מלאי השראה שהכרתי, הן שבהחלט ניתן לחיות עם פערים קיצוניים בדרך ההתמודדות. בתוך מרחב של הבנה ואמפתיה כלפי האחר נרקמת בעדינות היכולת למצוא את עמק השווה. כשזוגיות נמצאת בעמק השווה - זה אומר שברמת ההתנהגות, היומיום וההתנהלות, יש השתדלות רבה האחד כלפי השני. אין זה אומר כי יש ביטול של צרכים, אלא התחשבות והכלת השני.
אתן לכם דוגמה: בטיפול זוגי שערכתי לפני שנה, האישה הבינה שהשיחות שלה עם "כל העולם ואשתו" על הלידה השקטה, מלחיצות את בן זוגה. הוא, מבחינתו, ממש לא היה מעוניין לדבר על הנושא, ובכל אירוע חברתי היה נתון תחת "האיום" שאולי מישהו יפנה אליו וישאל שאלה. זה גרם לו להפסיק ליהנות מאירועים חברתיים, ואפילו להימנע מלהגיע אליהם. לאחר כמה פגישות ממוקדות בנושא נרקם מרחב מבין ואמפתי, שאפשר שינוי מחוץ לחדר הטיפולים. אשתו שינתה את הרגלי השיחה שלה, ודאגה לכוון את הצורך שלה לשוחח על הנושא לרגעים שבהם בעלה לא נמצא.
כך, היא שמרה את הדיונים הללו לשיחות פרטיות עם חברות, ולא לאירועים רחבים יותר שגם בעלה נכח בהם. באופן זה, ההשתדלות לא מנעה ממנה את סיפוק הצורך שלה מחד, ומאידך - בעלה הרגיש בטוח יותר בנוכחותה ותמיכתה. במקרה הזה האתגר של בני הזוג היה לייצר את הפתיחות והמרחב האמפתי. לאחר מכן, הביטוי של זה בחיי היומיום כבר הגיע בקלות.
אז אם אתם זוג שעומד בפני לידה שקטה, או לאחר לידה שקטה, שימו גם אתם את הזוגיות במרכז הבמה, וחשבו טוב-טוב האם אתם פותחים מרחב מבין ומכיל ביניכם. אתם עוברים אירוע משמעותי ביותר בחייכם, וביכולתכם לעבור אותו יחדיו, מבלי להחליש את הזוגיות. זוגיות חזקה אל מול משברים שכאלו היא זוגיות שמצליחה להחזיק את הפערים שבין בני הזוג כך שהם לא פוגעים באיכותה.
הרבה זוגות לומדים בעצמם כיצד לייצר מרחב מבין ומכיל, ועוברים את החוויה מבלי לפגוע בקשר הזוגי. זוגות שמרגישים שאינם מצליחים ליצר מרחב שכזה בעצמם, פונים לקבלת עזרה מקצועית. בייעוץ זוגי אפשר להתמקד בשיח. לתת מקום שווה לכל אחד להציף את הצרכים שלו, ולאפשר להבנה ולאמפתיה להחליף את התסכול, הבדידות והכעס.
איתמר פסקל הינו פסיכולוג קליני ומנהל מכון תל אביב לפסיכותרפיה.
לפנייה לכתב/ת 
