כשזוגיות העבר מרחפת מעל הקשר החדש
הפחד שהפגיעה תחזור על עצמה שוב הביא את עומר להימנע מכל אפשרות לקשר עמוק. הוא הקיף את עצמו בחומות של הגנה, עד שלבסוף, סמס אחד חדר אותן והצליח לגעת בעומק הכאב. בטיפול
אז נפרדתם וכל אחד הלך לדרכו. האהבה שהייתה נגמרה ויכול להיות שכרגע אתם שבורים או סתם מבואסים. יכול להיות שאתם אפילו מרגישים הקלה ויכול להיות שאתם מנסים להעסיק את עצמכם בדברים אחרים. מה שבטוח הוא שכמעט כולכם שמעתם ממישהו את המשפט "שים את זה מאחוריך", ולא סתם: המסר המרכזי שהחברה מעבירה לאלו שנפרדים הוא שהמטרה הסופית של תהליך הפרידה היא לשכוח מבני הזוג לשעבר. לשים את הקשר מאחורינו ולהמשיך הלאה לקשר הבא. אולי מדי פעם לזכור את הדברים הנעימים, אבל בגדול – לחיות בעתיד.
בואו נחלק לרגע את תהליך הפרידה לשני מסלולים: המסלול הראשון יהיה מסלול ההתנהלות היומיומית - אנחנו חוזרים לחיים. יכול להיות שלא לתפקוד מלא, ובוודאי שלא באופן מיידי, אבל בהחלט ניתן לראות חזרה הדרגתית לחיים אחרי פרידה. החיים נמשכים והם מושכים אותנו אליהם בכל הכוח. לפעמים אנשים יתבוננו בנו ויחמיאו על המהירות שבה התאוששנו מהפרידה, יציעו שידוכים וכמובן ידגישו את הצורך "להמשיך הלאה".
המסלול השני הוא המסלול שהנפש שלנו לוקחת. כאן זה כבר שונה לחלוטין. בעוד שבמסלול התפקוד היומיומי אנחנו חוזרים מהר מאוד לתפקוד, כאן כבר מדובר על הקשר שלנו עם בני הזוג שעזבנו או שעזבו אותנו. כאן אנחנו נוכל להראות שהקשר ממשיך גם שנים לאחר הפרידה. אני לא מדבר על הקשר שבו אתם מתבוננים בפייסבוק ורואים כיצד הם מתחתנים (או סובלים לשארית חייהם). אני מדבר על משהו עמוק הרבה יותר. אני מדבר על שיחות שלעיתים אנחנו מנהלים איתם שלא בפניהם, על האופן שבו הם מכתיבים את בחירת בני הזוג הבאים שלנו, אפילו על האופן שבו ה"לשעברים" שלנו מעוררים את המריבות שלנו עם בני הזוג הנוכחיים.
על מי אתה באמת בוכה?
עומר הגיע אליי לטיפול לאחר שנפרד מבת זוג שאיתה גר במשך חצי שנה. כששאלתי מדוע הוא הגיע לטיפול, ענה לי: "אני רוצח סידרתי – הרגתי כבר מיליון מערכות יחסים". האחרונה שלו הייתה בת זוג אותה הגדיר כפספוס ("אחלה בחורה, אבל הקשר שלנו היה תקוע בדייט שני בערך חצי שנה"). עומר התקשה להתקדם לשלב עמוק יותר בקשר. התקשה לעבור משלבי הקשר הראשוניים מלאי הריגושים והסערות אל עבר השלבים הרגועים יותר, המשעממים לעיתים אך מלאי האינטימיות והקרבה. כאשר שאלתי אותו על קשריו הקודמים, סיפר לי שהיה במערכת יחסים שנמשכה שלוש שנים ("היה אחלה אבל זה מאחוריי, גיל אחר, חיים אחרים. אני כבר לא שם").
הטיפול המשיך להתקדם, ועומר חשף בפניי את תפיסת העולם שלו בכל מה שקשור למערכות יחסים. הוא תיאר כיצד דינה של כל אהבה להסתיים, בסופו של דבר. כיצד השחיקה שנכנסת לקשר גורמת לאובדן האהבה והקרבה, והופכת את החיים המשותפים לסיוט מתמשך. כאשר אמרתי שלדעתי הוא בוחר לראות דברים באופן קצת יותר מורבידי מהמציאות, הוא אמר שעדיף מבחינתו ללכת על בטוח ולא לתת לדברים להתפתח ולהגיע לאינטימיות עמוקה.
לאחר מספר חודשי טיפול עומר החל לצאת עם בחורה שאותה הכיר באפליקציה. הם יצאו שבועיים ומבחינתו זה אמור היה להיות "משהו להעביר את הזמן". באחת הפגישות הוא הגיע עם עיניים נפוחות. מעולם לא ראיתי אותו במצב כזה. הוא סיפר שהבחורה נפרדה ממנו. הפסיקה לענות לו להודעות וטלפונים. "פאקינג שלחה לי סמס לא להתקשר אליה יותר", אמר בכעס. הוא תיאר את הקשר שרקמו במהלך השבועיים שבהם יצאו ולפתע הוא החל לדמוע. לאחר מספר דקות של בכי שאלתי אותו בפשטות – "עומר, על מי אתה בוכה?"
עומר גולל בפניי את מערכת היחסים שלו עם מורן, בת הזוג שאיתה יצא במשך שלוש שנים. "הייתי מטומטם. כבר ראיתי שם חתונה ובית בצפון, ובסוף גיליתי שהיא בגדה בי. עוד אמרתי שננסה לשקם אבל היא אמרה שזה אבוד, ובלילה אחד פשוט נעלמה. אפילו לא דיברנו כמו שצריך". השיחה המשיכה ועומר סיפר על ההלם שתקף אותו. על החברים שדחקו בו לחזור לחיים, לצאת עם כמה שיותר בנות ולחגוג את החופש. כל מה שהוא רצה היה לשבת בבית ולבכות. הוא עשה את זה מספר שבועות אבל החיים חזקים יותר, ולאט-לאט הוא חזר לעבודה ולתפקוד יומיומי, אבל הקשר עם מורן המשיך בתוך הנפש.
הוא לא הפסיק לנהל איתה שיחות, לריב איתה, להתחנן שתחזור. שום דבר לא נעשה בפניה, כמובן. הכול היה עמוק בפנים. עד שהפחד שהפגיעה תחזור על עצמה שוב הביא את עומר להימנע מכל אפשרות לקשר עמוק. הוא הקיף את עצמו בחומות של הגנה, עד שלבסוף, סמס אחד חדר אותן והצליח לגעת בעומק הכאב.
לקשר עם האקסים שלנו יש תפקיד נפשי. כל אדם שהיה משמעותי עבורנו מותיר את רישומו בנפשנו. לעיתים הוא מותיר בנו שאלות על עצמנו, לעיתים אנחנו מתקשים להיפרד מחלקים מסוימים באישיות שלנו. חלקים שרק הוא הצליח לעורר בנו. אנחנו מנסים למצוא דרכים לשמר את החלקים הללו בתוכנו. לעיתים אנחנו מנהלים את הפרידה מול הייצוג הנפשי שלו כאשר הוא כבר מזמן נמצא הרחק במדינה רחוקה או במערכת יחסים אחרת. מה שבטוח הוא שכל אחת ואחד מתמודדים באופן שונה עם פרידה, אבל אפשר לרכז כמה טיפים שיכולים להאיר את ההתמודדות מזווית נוספת:
1. אין צורך למחוק את האקסים
אין צורך ואין סיבה. הם כאן כדי להישאר והקשר איתם יכול לסייע לנו. נסו ללמוד מהקשר איתם. נסו לחשוב מדוע זכרם עלה בסיטואציה מסוימת. יכול להיות שתופתעו לגלות שהנפש שלכם רוצה להגיד משהו.
2. השיחות האינסופיות שלנו עם האקסים הן הדרך להיפרד מהם
מכירים את החפירות אל תוך הלילה שבהן אתם באים חשבון עם האקסים? ובכן, זה דווקא טוב. זה אוורור מצוין ועם הזמן זה פוחת.
3. הדיון שמעולם לא נוהל
אם אתם בזוגיות, בטח בהתחלה שלה, שאלו את עצמכם האם אתם מתווכחים עם הנוכחיים שלכם או שזאת דווקא המריבה שהייתם צריכים לנהל מול הקודמים.
4. אל תרגישו רע
אותו המנגנון עובד אצל רוב האנשים, וסביר להניח שכפי שהאקסים שלכם מעסיקים אתכם מפעם לפעם, כך גם אתם מעסיקים אותם.
5. אל תיפרדו בסמס ואל תבגדו
זה ממש רע לקארמה.
קובי תורג'מן הוא פסיכותרפיסט ועו"ס קליני
