התשובה לזוגיות הרעילה: חמלה עצמית וזוגית
הדלאי למה אמר: "מי שאין לו חמלה עצמית, לא יכולה להיות לו חמלה על האחר". אבל מהי בכלל חמלה? באיזה גיל היא מתהווה אצלנו, וכיצד באפשרותה להתאים את הקשר הזוגי שלנו למציאות המשתנה?
פסיכולוגים סבורים כי קיימים ארבעה רעלים המפריעים לפתח זוגיות בריאה ומיטיבה: ציניות, ביקורתיות, בושה ואשמה. שימוש במרכיבים אלו - יש בו כדי לזרוע הרס ואסון במרחב הזוגי. חמלה, לעומת זאת, היא רגש המבטא תחושה של השתתפות בצער ובסבל של האחר. רגש המלווה ברצון להקל ולהפחית מן התחושות הללו אצל בן הזוג. חמלה נובעת מתוך אמפתיה ומאופיינת בדרך כלל במעשים שיש בהם כדי לסייע. במסגרת רגש זה קיימת דאגה לבן הזוג ורצון עז לפעול לרווחתו. חמלה אמיתית גם באה לידי ביטוי בתגובה רגשית ומעשית. היא מאפשרת לאדם להכיר בכאבו הפרטי ובכאבו של האחר, ולגלות פתיחות למגוון רחב של רגשות.
תנאי ראשוני לפיתוח חמלה הינו חמלה עצמית, כמאמר הדלאי למה: "מי שאין לו חמלה עצמית, לא יכולה להיות לו חמלה על האחר". ככל שהפרט זכה בילדותו להתנסות מעודדת, סבלנית ומרגיעה מאת דמויות משמעותיות בחייו, הוא יוכל להפעיל ביתר קלות את רגש החמלה, שיש ביכולתו לעזור לו לתפקד באופן מיטיב במצבי לחץ וחרדה.
חמלה עצמית מכילה סובלנות לפגמים ולמצוקות, ומכירה בכך שכל בני האדם חווים קשיים. יישום של חמלה עצמית מהווה סימן לבריאות נפשית תקינה. היא מאפשרת עלייה בתחושות כגון: אופטימיות, שמחה וקבלה עצמית, מגבירה את תחושת החמלה כלפי האחר ומאפשרת זוגיות קשובה, כזו המאפשרת נוכחות מלאה באינטראקציות הזוגיות, וסובלנות כלפי חסרונותיו של בן הזוג. מי שמתקשה בחמלה עצמית נוטה להחמיר עם עצמו, ובוודאי שאינו מסוגל לפתח חמלה כלפי האחר.
הפסיכולוגית ההתפתחותית, קריסטין נף (NEFF), מצאה כי מי שניחן בחמלה עצמית נהנה מרווחה המאפשרת לו הסתגלות טובה יותר למציאות המשתנה. חמלה עצמית מאפשרת ליחיד לקחת אחריות רבה יותר על חייו ומטפחת גישה מיטיבה כלפי גורלו. חמלה עצמית מכילה שלושה מרכיבים אשר משפיעים לטובה על הזוגיות שלנו:
1. נדיבות
כאשר קיימת נדיבות של האדם כלפי עצמו וכן כלפי בן זוגו, מתאפשרת התייחסות אוהדת, מחבקת ועדינה, כזו המאפשרת הכלה של מצוקות, חולשות ופגמים. מצב זה הפוך מיחסים המושתתים על נוקשות וביקורת, המגבירים תחושות של סבל וכאב.
2. רשות להיות אנושי
רגש החמלה מאפשר לגלות סובלנות לכישלונות ולקשיים. יש בו השלמה עם מוגבלות והכרה שהחיים רצופים גם ברגעים לא נעימים, כמו צער וכישלון. היפוכה של תוכנה זו הוא מצב של חוסר שייכות וניתוק.
3. קשב
מתן תשומת לב מלאה לאינטראקציה הזוגית המתבטאת בשותפות רגשית, מחשבתית ואף גופנית, לשם הקלה על הפרט ועל בן הזוג. מצב זה יוצר ויסות רגשי המאפשר להכיל ולעבד את הסיטואציות ולצקת בהן תוכן מרפא. מצב הפוך הוא תגובה של הלקאה עצמית או של בן הזוג.
ראוי לציין כי קיים הבדל משמעותי בין חמלה לרחמים. יש הטוענים כי הרחמים הם האויב של החמלה, כי בעת רחמים נוצרת הפרדה וריחוק בין בני הזוג. הפרט המרחם מסייע מתוך תחושת פטרונות והתנשאות. מאחר שלא נוח לו לראות את הסבל של האחר, הוא מסייע לו במטרה למצוא מזור לנפשו שלו. ברחמים יש מסר של ייאוש, בניגוד לחמלה שמעבירה מסר של שותפות, קיום דיאלוג, קשר ואכפתיות.
מערכת זוגית בה האחד מרחם על השני, לא תחזיק מעמד לאורך זמן וסופה להסתיים, אולם מערכת יחסים המבוססת על חמלה מתחזקת עם השנים ומגבירה את הקרבה והאינטימיות בין בני הזוג. מערכת זוגית שבה כל אחד מהשותפים תומך בשני, מעניקה תחושה הדדית של שותפות ושוויון, מגבירה את תחושת הביטחון של כל אחד מהם ומאפשרת להגיע לוויסות רגשי שמאפשר חיי רווחה.
כל אחד יכול לפתח את זרע החמלה בתוכו. צריך להתחיל מצעד קטן של נתינה ללא תנאי, ללא מחשבה על התוצאה. נתינה זו מבטאת התחייבות רגשית הממסה את תחושת הנפרדות והבדידות של כל אחד, ופותחת פתח לזוגיות מוצלחת ומהנה. ניתן לסכם זאת בדבריו של אריק הופר: "היכן שיש חמלה, אפילו הדחפים הרעילים ביותר נותרים בלתי מזיקים באופן יחסי".
רונית כהן זמורה היא מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת.
