הקראש הפתאומי שטלטל את הנישואים שלי
אין דבר יותר כיף מלהתאהב, אבל מה קורה כשההתאהבות הזו מתרחשת באמצע החיים, מחוץ לזוגיות ובזמן הנישואים? "כשיש הסתרה עולה השאלה - מה רצית לומר שאתה לא אומר לי? לפעמים זה כעס על בן הזוג או פחד להיעזב שמביא להכנת פתח מילוט, כשהמאהב הוא המקום שאליו אפשר ללכת במקרה של נטישה", מסבירה מאמנת אישית וזוגית
"אני נשוי 18 שנים, ובעשור האחרון יש לי קראש על מישהי נשואה מהישוב שבו אני גר", מתוודה בפניי עוזי (השם האמיתי שמור במערכת), מתכנת בן 45. "אני מפחד לפנות אליה. ברגע שאני רואה אותה ברחוב, היא גורמת לי לדפיקות לב מהירות, להתרגשות מאוד גדולה וסערה ענקית".
"יש תקופות שהיא לא יוצאת לי מהראש ימים ולילות, לפעמים גם שבועות", הוא מוסיף. "אני חייב לציין שלא דיברתי איתה אף פעם מעבר ל'שלום-שלום' ברחוב, אבל אני עדיין מרגיש שאני מאוהב בה. יש לה מראה חיצוני מושלם, היא מדהימה, אינטליגנטית, תמיד מטופחת. כל הזמן עובר לי בראש לעשות צעד, אבל אני מפחד לפגוע בה ובמשפחות שלנו. יש בי גם פחד לפנות אליה ולהתאכזב".
איך זה משפיע על הקשר שלך עם אשתך?
"אני מאוד אוהב את אשתי, כך שזה לא מעיב על הקשר שלנו. הבעיה היא בימים שבהם הבחורה הזו לא יוצאת לי מהראש, ואז אני מוצא את עצמי כל הזמן חושב עליה, גם בזמן יחסי המין עם אשתי. אחרי כמעט 20 שנים ביחד, הזוגיות שלנו הפכה שגרתית ואין לנו הרבה אינטימיות, משהו שמאוד חסר לי. כשאני מפנטז על הבחורה הזאת בזמן הסקס, זה משדרג את החוויה לגמרי, אבל אני צריך להיזהר לא לפלוט בטעות את השם שלה".
"לא הרשיתי לעצמי לפתח רגשות אבל בסוף זה קרה"
אין דבר יותר כיף מלהתאהב, אבל מה קורה כשההתאהבות הזו מתרחשת באמצע החיים, מחוץ לזוגיות ובזמן הנישואים? מה עושים עם הקראש הזה שפתאום הופך את בן או בת הזוג שלנו לאפורים?
גם עינב (השם האמיתי שמור במערכת), נשואה ואמא לשני ילדים, גילתה באמצע החיים שהיא מאוהבת עד כלות בעמית שלה לעבודה, וכמו עוזי, גם היא הבינה שהרגש החדש והלא רצוי הזה מטלטל את חייה ומאיים על שלומו של הקשר הזוגי שלה.
"זה התחיל בהדרגה", היא נזכרת. "היינו אוכלים ביחד ועושים הפסקות קפה משותפות. הוא היה מדבר איתי במשך כל שעות היום, ומתייעץ גם בשעות הלילה על מערכות יחסים ודייטים. לאט-לאט הבנתי שאני בעצם מאוהבת בו".
בעלך שם לב לחברות הזו?
"כן, בשלב מסוים זה אפילו הפריע לו כיוון שהתכתבנו לפעמים גם בעשר בלילה. סיפרתי לו שמדובר בידיד מהעבודה, 'ילד' שצריך כביכול את הייעוץ המקצועי שלי ביחסים, לא מישהו שצריך לחשוש ממנו - ובאמת לא חשבתי ליפול למקום כזה. עבדנו יחד שלוש שנים, מתוכן במשך שנתיים וחצי הכול היה בשליטה. לא נתתי לעצמי לפתח רגש, גם מפני שהייתי נשואה וגם בשל פער הגילאים. הוא צעיר ממני בשמונה שנים".
מה השתנה?
"השינוי קרה כשהיינו יחד בחתונה של חבר מהעבודה. למרות שהיו עוד המון אנשים סביבנו, הרגשתי שאני נמצאת איתו בדייט. היינו כל הזמן האחד עם השנייה. גם הנסיעה לחתונה הייתה ארוכה, ונסענו ביחד. כשהוא עצר לי ליד הבית, הרגשתי משיכה חזקה ולא רציתי לצאת מהרכב. אחרי שהוא נסע הבנתי שמשהו לא בסדר איתי, שהוא לא סתם הידיד המושלם שלי ושאני לגמרי מאוהבת בו, והתחלתי לבכות".
אוי.
"מאותו הרגע לא הייתה לי יותר שליטה. היה לי כל הזמן צורך להיות איתו, לדבר ולשתף. באחת הפעמים ששפכתי את הלב בפניו ושיתפתי אותו בסופשבוע נוראי שהיה לי עם בעלי, הוא התוודה שהוא בעצמו מחבב אותי ושבנסיבות אחרות היינו יכולים להיות זוג. אפשר להגיד שזו הייתה חצי שנה של מערבולת רגשית מטורפת. הייתי בחופשה בחו"ל עם בעלי והילדים, ובבוקר מצאתי את עצמי מתכתבת איתו. ניסיתי לשלוט בזה אבל לא הצלחתי. חשבתי עליו 24/7. זה היה עינוי".
הגעתם למגע?
"לא. הכרתי אותו לעומק, והיה לי ברור שגם אם אנסה משהו, הוא ידחה אותי. ידעתי שהוא לא בחור של סטוצים ושהוא שוקל את הצעדים הרגשיים שלו. כשבנות מהעבודה התחילו איתו, הוא היה אומר שהוא לא רוצה להסתבך רגשית בסיטואציה כזו".
בדיעבד, אותו בחור היה הטריגר לגירושים של עינב מבעלה. "קיבלתי סטירת לחי. הבנתי שהאהבה לבעלי מתה ושאני במערכת יחסים נוראית", היא אומרת. "מה שכן, היה לי ברור שגם אם אתגרש לא אהיה איתו, ובכל זאת הבנתי שאני לא מוכנה לוותר על רעיון האהבה בחיי".
מה באמת קרה אחרי הגירושים?
"כשהייתי בהליכי גירושים, הוא התפטר מהעבודה והיינו בקשר יום-יומי בוואטסאפ. ערב אחד הוא בא אליי ושכבנו. הוא נבהל מאוד, אבל לקחו לו חודשיים עד שהצליח להגיד לי שהוא מרגיש אליי משהו ושאני משמעותית עבורו, אבל שכל הסיפור הזה גדול עליו. הוא אמר שהוא בטוח שנהיה זוג מושלם אבל הפער בשנים מעיב עליו. עשינו קלוז'ר והתנתקנו. בדיוק לפני שבועיים הוא שוב יצר איתי קשר, ועכשיו אני מרגישה כמו נרקומנית בקריז ויודעת שזה ייגמר בבכי. הוא יהיה האובססיה והפנטזיה שלי לנצח. התמכרתי".
"מה רצית לומר שאינך אומר לי?"
דניאלה פורת-פנסו, מאמנת אישית וזוגית בשיטת "סאטיה" וחברה במיזם "סאמבדי" שמחבר בין מטפלים למטופלים, טוענת שגורם שלישי בקשר הוא למעשה ביטוי לאופי הקשר עצמו. "כשנכנס גורם שלישי לתמונה, עולה השאלה - מה קרה בין בני הזוג שאחד מהם חתך הצידה, התאהב או אפילו רק פנטז על מישהו אחר, ומה הוא רוצה לומר בכך לבן הזוג שלו?", היא מסבירה ומוסיפה שפעמים רבות ההסתרה אינה מושלמת, מפני שיש איזה רצון חבוי שהסוד יתגלה ויאפשר לנו לבטא את מה שבאמת מפריע לנו בקשר.
"המערכת ההסכמית בנישואים לא מסתכמת בחתימה על הכתובה", אומרת פורת-פנסו. "בזוגיות, כל יום אנחנו כותבים הסכמים חדשים ומייצרים הסכמות. בקשרים שיש בהם תקשורת בריאה, יכולה להיות למשל הסכמה לפתוח את הקשר, אבל כשיש הסתרה עולה השאלה - מה רצית לומר שאתה לא אומר לי? לפעמים זה כעס על בן הזוג או פחד להיעזב שמביא להכנת פתח מילוט, כשהמאהב הוא המקום שאליו אפשר ללכת במקרה של נטישה".
פורת-פנסו סבורה שהקראש שפיתחנו מהצד הוא לא פחות מקריאת השכמה, ושבמצב כזה עלינו לשאול את עצמנו מה חסר לנו בקשר הזוגי ולתקשר את זה לצד השני. כשיש תקשורת טובה הרווחים הם עצומים, היא מסבירה, בטח כשמעמידים אותם מול המחיר הגבוה של הסתרה לאורך זמן. "סודות מתחילים קטנים והופכים לענקיים", היא אומרת, ומזכירה סיפור ילדים על ילד שהחביא דרקון יורק אש מתחת למיטה, ועם כל יום שחלף, הדרקון גדל והתעצם עד שכל הבית נשרף. כך בדיוק קורה גם אצלנו, המבוגרים.
"הרבה פעמים אנחנו נכנסים לתרדמת בקשר, עד שאנו נתקלים בגורם חיצוני שמעיר אותנו ועונה על מה שהיה חסר לנו. אבל האחריות על הקשר הזוגי נתונה לשני הצדדים. גם מי שמאפשר לעצמו לחיות במערכת זוגית לא מפרגנת נחשב בעיניי כמי שנרדם בקשר, במקום לפתוח את הדברים מול בן הזוג ולומר לו מה חסר", מסבירה פורת-פנסו. "אנחנו מתייחסים לבגידה כאל משהו מאוד דרמטי, אבל יש דברים שבני זוג עושים האחד לשני שהם לא פחות נוראיים מבגידה. אני ממליצה לכל זוג להיות ער לדברים בזמן שהם קורים, ולא להגיע לטיפול זוגי רק אחרי שהכול כבר שבור".
עד כמה באמת אפשר לחזור לשביעות רצון מהמערכת הזוגית אחרי שנגעת ב'פרי האסור'?
"אני מכירה מקרים שבהם היה שבר גדול בין בני הזוג, ובכל זאת נוצר ריפוי. ריפוי מתרחש כשיש רצון של שני הצדדים להתבונן על מה שקרה ולתקן מעתה ואילך. יכול להיות שיישארו צלקות, אבל צלקות יש בכל קשר. כולנו אלופים בלפגוע בבני הזוג שלנו. חשוב גם לזכור שהמיניות היום מאוד פתוחה, שישנם פיתויים ושהרבה דברים מציתים לנו את הליבידו. זה קצת כמו אדם בדיאטה שמסתובב במאפייה.
"אני גם מאמינה שיש מי שמסוגל לאהוב עד כלות יותר מאדם אחד. כשזה נעשה בהסכמה של שני בני הזוג – זה נפלא, אבל כשאין הסכמה ויש הסתרה, צריך לבדוק מה מסב סבל לאחד מבני הזוג או לשניהם. תקשורת, פתיחות ויכולת לומר לבן הזוג גם דברים קשים, הם הכלי הכי חזק להעצמת הקשר".
