כך נראית זוגיות מתעללת מבפנים
מהי הפרעת אישיות וכיצד היא משפיעה על מערכות היחסים שלנו? נשים שניהלו מערכות יחסים עם בני זוג בעלי הפרעת אישיות מספרות על נורות האזהרה, הקונפליקטים וההבנה שאין להן את הכלים המתאימים להתמודדות. "כל הזמן הייתה בי התקווה שנוכל לחזור למה שהיה, אבל זה רק הלך והסלים. מאוד סבלתי מההתקפות המילוליות שלו, הרגשתי שהוא עושה לי רצח אופי", משתפת אישה שהייתה שם
"הזוגיות ביני לבין יניב התחילה בתור משהו גדול מהחיים. הדייט הראשון שלנו נמשך תשע שעות ולא רציתי לחזור הביתה, וכשכבר חזרתי הביתה הרגשתי שאני מרחפת. לא היה לי אף דייט ראשון כזה לפני כן. למחרת נפגשנו שוב והקשר הפך לאינטנסיבי באופן מידי", מספרת לי נועה (35), שבמשך שלוש שנים הייתה בזוגיות עם גבר בעל הפרעת אישיות גבולית.
בין 1 ל-4% מכלל האוכלוסייה חיים עם הפרעת אישיות גבולית, המאופיינת בדפוס נרחב של חוסר יציבות במערכות יחסים בין-אישיות, בתחושת העצמי ובמצבי הרוח, לצד אימפולסיביות משמעותית. מבנה אישיות זה מאופיין במאמצים קיצוניים להימנע מנטישה אמיתית או מדומה, ובדפוס עז ובלתי יציב במערכות יחסים בין-אישיות, הנע בין הקצוות של אידיאליזציה להפחתת ערך.
לסובלים מהפרעת אישיות זו יש בדרך כלל חמישה או יותר תסמינים מתוך רשימה ארוכה הכוללת: תחושת עצמי בלתי יציבה, אימפולסיביות מינית, התמכרות לחומרים ממכרים, התנהגות אובדנית או התנהגות של פגיעה עצמית לא אובדנית. בנוסף, הסובלים מהפרעת האישיות הגבולית נוטים לחוסר יציבות רגשית ולשינויים חדים במצב הרוח, תחושת ריקנות כרונית, כעס עז שאינו תואם את הנסיבות או הסיטואציה, וקושי לנהל כעס זה.
גם קנאה שאינה תואמת את הנסיבות וחשיבה פרנואידית מאפיינות את ההפרעה, ונועה מודה שאלמנט הקנאה הקיצונית שרר בקשר כבר על ההתחלה. "אני חושבת שהוא קינא לי די מהר, אבל רק לאחר שלושה חודשים הוא הראה את פרצופו האמיתי, והיה לנו פיצוץ".
מה קרה שם?
"אני זוכרת שכל בחור שראינו ואמרתי לו שלום הפך מבחינתו לאיום. באותו ערב ספציפי הוא האשים אותי ששכבתי עם בחור שאמרתי לו שלום, ומשהכחשתי הוא החליט שאני משקרת. הוא לקח לי את הלפטופ והתחיל לעבור על ההתכתבויות שלי. התכתבויות העבר שלי לא היו לרוחו, אז הוא ניפץ את הכוס שהייתה לו ביד, קילל, צרח, דיבר אליי מגעיל. לאחר מכן, הוא דפק על הדלת והתנצל, אמר שהוא לא התכוון ושהוא אוהב אותי.
"בדיוק באותו שבוע היינו אמורים לעבור לגור יחד. הייתי אמורה לצאת מהדירה שלי, ולא ידעתי מה לעשות. מצד אחד, בחיים אף אחד לא עטף אותי כמו שהוא עטף, ומצד שני, אף אחד גם מעולם לא צרח עליי ככה".
החלטת להישאר?
"כן, אחרי הפיצוץ חזרנו ל'ירח דבש' שלנו. הוא ידע לזהות למה אני הכי זקוקה ונתן לי את זה. אמר שהיה דלוק עליי הרבה לפני שהכרנו, זכר לפרטי פרטים מה לבשתי ומתי, פינק אותי בשמלות, אמר שאני הכי יפה בעיניו ולא חסך במילות אהבה. היה לנו גם סקס מטורף וחלקנו עולם תרבותי משותף ומסעות לפסטיבלים בחו"ל. היום אני כבר מכירה את מעגל האלימות הזה – דחיסה עד שמגיע פיצוץ, ואז הפוגה והתאהבות מחודשת עד להתקף הבא. בגלל שהוא פרק את הכעס שהיה אצור בו יכולנו לחזור לשגרה הרגילה שלנו, אבל מהר מאוד התחילו ריבים והיו יותר ויותר התקפי זעם קיצוניים בחיים המשותפים בבית. בהמשך הקשר הוא גם איים שישתמש במידע ששיתפתי אותו כדי לפגוע בי אם אפרד ממנו. הוא ממש איים עליי שיחשוף את סודותיי הכמוסים".
מה עשית כשהיה נכנס להתפרצויות הללו?
"לא היו לי שום כלים ולא כל כך ידעתי איך להגיב. בהתחלה הייתי בוכה, אחרי זה נמנעת ויוצאת מהבית, ובהמשך גם ניסיתי לחנך אותו. ממש לא ידעתי איך להרגיע אותו. מעולם לא חוויתי מצבים ביזאריים כאלה של קללות, זריקת חפצים מהחלון או שחוסמים לי את דלת הכניסה הביתה. כל פעם ניסיתי לפייסו ולהחליש את עוצמת הלהבות, והייתה תקופה שבמהלכה גם האשמתי את עצמי. מה שכן, תמיד היה פיצוי מסוים שהגיע בסיומו של כל ריב, ואת כל המקרים הללו עטפה אהבה מאוד גדולה. באמת, לא הכרתי עוצמות כאלה של רגשות לפני כן. אבל ברגע מסוים זה כבר דחה אותי, נגמרה לי יכולת הנתינה, ולא יכולתי להתמודד עם הדרמות האלה יותר".
לשאלתי, האם ידעה שיש לה עסק עם בחור בעל הפרעת אישיות, עונה נועה: "לא, זאת לא חוויה שהכרתי. בשום צורה המילה 'הפרעה נפשית' או 'הפרעת אישיות' לא עלתה לי בראש. רק היום, אחרי שחקרתי את הנושא, אני כבר יודעת לאפיין את מה שחוויתי איתו, ואני גם יודעת לזהות רמזים מטרימים לכך, כבר על הדייטים הראשון. לדעתי כמעט כל בחורה עלולה להפוך לקורבן של מקרה כזה".
"מחלת נפש היא אפיזודית ולא קבועה, ובהרבה מקרים אנשים שחיים עם מחלות נפש מגיעים למצבים אקוטיים הדורשים אשפוז. לעומתם, אנשים עם הפרעת אישיות יכולים לחיות חיים רגילים בחברה, ואנשים סביבם יגלו על כך רק כשההפרעה תתפרץ", מסבירה רות אלישר, מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת. לדבריה, בבסיס כל הפרעת אישיות טמון קונפליקט שהאדם לא מסוגל לפתור. "יש כאן למעשה אישיות שמגנה על עצמה מהעולם החיצוני. כמובן שההגנה היא לא אמיתית ודפוסי ההתנהגות רק מקשים עליו יותר את ההתמודדות עם העולם".
האם זוגיות עם אדם בעל הפרעת אישיות בכלל אפשרית?
"תראי, יש כל מיני זיווגים שמסתדרים יחד, הכול תלוי ברמת הוויסות הרגשי של כל אחד, ביכולת ההכלה ובפצעים הנפשיים מהילדות המוקדמת. חומרת ההפרעה משתנה, וכך גם האופן של אנשים שונים לסבול או להכיל את ההפרעה".
"גזלייטינג" והתעללות נפשית
אחד המונחים שמדברים עליהם יותר ויותר בימינו הוא "גזלייטינג", שנחשב לסוג של התעללות נפשית שבמהלכה המקרבן עסוק בלהכחיש אירועים ועובדות עד שהקורבן מתחיל לפקפק ביכולתיו לבטוח בזיכרון שלו כמו גם בהבנה הכללית שלו את המציאות. הקורבן נמצא למעשה בחרדה מתמשכת ובלבול. אנשים המשתמשים ב"גזלייטינג" עלולים לנקוט בסוג כזה של התעללות במודע או שלא מודע, בשילוב עם מגוון טקטיקות מניפולטיביות או פוגעניות אחרות, כדי להדוף ביקורת או להישאר בהכחשה של מעשיהם.
גם נועה חוותה פרקטיקות של "גזלייטינג" מאותו בן זוג: "הוא היה עושה לי ספינים כל הזמן. מתכחש למה שקרה וטוען שאני אשמה ברגזנותו כי אני זאת שעשיתי משהו שלא לרוחו, וזמן רב באמת לקחתי אחריות על עצמי והייתי בטוחה שזאת אני שאשמה".
איך שרדת שם?
"הייתה לי חמלה גדולה כלפיו. אמרתי לעצמי שכמו שלאחי יש בעיה רפואית כרונית, כך ל-י' יש בעיה נפשית ולא ראוי לעזוב מישהו בגלל זה".
הוא הבין שהוא זקוק לטיפול?
"הוא הכיר בהתקפי הזעם שלו אבל לא הכיר בזה שזה נובע ממשהו עמוק יותר. הוא התייחס לזה כאל פגם קוסמטי. אחרי שדחה ודחה את הבקשות שלי הוא כן הלך לטיפול בסוף, אבל זה לא מנע את הידרדרות הקשר".
אילו תובנות הפקת מהיחסים האלה?
"דבר ראשון, לא להדחיק נורות אדומות. אם בן הזוג סובל מהתקפי זעם, שובר דברים בבית, מקלל, יום אחד את אהבת חייו ויום אחד זה גיהינום – אל תישארי שם, זה לא יחלוף. יש גם נורות אדומות שדולקות כבר על ההתחלה. אני זוכרת שעוד במפגשים הראשונים שלנו הוא סיפר לי שכל הקשרים שלו נגמרו רע ושכל האקסיות שלו משוגעות. שכולן רעות ושכולן עשו לו עוול. אם אדם לא יודע לסיים קשרים בצורה טובה וזה שיטתו אצלו, לדעתי זאת נורה אדומה ומהבהבת. היום, ממרחק הזמן, אני גם מרגישה שנורות האזהרה תמיד שם, אם רק מקשיבים באמת לדברים שהאדם מספר על עצמו. אם משהו נשמע לך מוזר – בקשי תשובה ונסי לחזור לנושא. הוא לא סתם זרק את זה. בדיעבד, אני חושבת שהיה עוזר לי גם לדבר עם האקסיות שלו ולברר איתן מה באמת קרה".
הקרבה למען שלום בית
"יש הפרעות אישיות שניתן לטפל בהן ויש כאלו שכמעט בלתי ניתנות לטיפול, זה תלוי בכמה הפרעת האישיות הזאת עמוקה וקשה", אומרת אלישר. "לפעמים דרך התלות במטפל ישנה אפשרות להיטיב עם הסובל מההפרעה, אבל ברוב המקרים אני אתקל בחומה. חלק מהאנשים מוכנים ללכת לטיפול רק כדי לרצות את בן הזוג ולא מתוך הבנה אמיתית שעליהם לטפל בעצמם, ואז את תראי שהם יוצאים מדלת חדר הטיפול בדיוק כמו שהם נכנסו. גם ההכלה של בן הזוג לעולם לא מספיקה. יכול להיות שתעשי משהו שלא ימצא חן בעיניו או תחליטי לעזוב, ובתמורה הוא ימרר את חייך".
איפה עובר הגבול?
"כל אחד מציב את הגבול במקום אחר, תלוי ביכולת לאבחן ולהכיל. אחד יכול לשים את הגבול בזה שקיללו אותו ואחר יכול למתוח גבול הרבה יותר רחוק. כולנו נחשפנו לאחרונה למקרה הרצח שבו האישה הכילה והכילה את בעלה, על אף כל נורות האזהרה שנדלקו בדרך. בן זוגה הרחיק אותה מכל חבריה ומשפחתה והיה אובססיבי, אבל היא חשבה שיעבור זעם ושהיא תצליח להרגיע אותו".
למה אנשים נשארים במערכות יחסים כאלה?
"להבין מדוע אדם נשאר בתוך מערכת יחסים עם בעל הפרעת אישיות זה כמו לעקוב אחרי רשת קורי עכביש דקיקה וסבוכה", אומרת אלישר. "זה תלוי במידת החוסן הנפשי, הביטחון העצמי, איך האדם מחשיב את עצמו בזוגיות, האם הוא נוהג לכופף את הראש או לחפש עימותים, מה מידת הבושה שלו. גם חרדת נטישה רלוונטית כאן. ייתכן שאותו אדם מרגיש בקשר ביטחון מסוים, גם אם הוא שקרי. נשאלת השאלה מה האדם מוכן להקריב למען שלום בית".
הפרעות האישיות הן ספקטרום רחב, ולכל אחת מאפיינים שונים. נוטים לחלקן לשלושה אשכולות: הפרעות מוזרות או אקסצנטריות - המתאפיינות בעיוותי חשיבה ובהתנהגות ביזארית; הפרעות אמוציונליות, דרמטיות וחסרות יציבות; והפרעות אישיות המתאפיינות בחרדה, חוסר בטחון והימנעות. אופני הביטוי של הפרעות האישיות עשויים להופיע בדרגות חומרה שונות ולהשתנות מאדם לאדם. המדד העיקרי הוא מידת המצוקה הנפשית והפגיעה התפקודית אשר חווים האדם ו/או סביבתו.
"קיוויתי שנוכל לחזור למה שהיה, אבל זה רק הלך והסלים"
גם עדי (30) משתפת בהתעללות על רקע הפרעת אישיות, שחוותה בקשר זוגי. "הדייט הראשון שלנו היה באחת המסעדות הכי נחשבות בתל-אביב", היא נזכרת. "הוא התנהג כג'נטלמן מהסרטים עם כל הגינונים, ואפילו הזמין את כל התפריט. השילוב של המראה, האינטלקט והקסם האישי שלו הפילו אותי. הרגשתי שסוף-סוף, אחרי שנים בביצת הרווקות, ההמתנה שלי השתלמה.
"התחושה הייתה של 'היי' מוחלט, כאילו שמצאתי את הנפש התאומה שלי. בשיחות הרבות שקיימנו כל הזמן גיליתי עוד ועוד דברים שאנחנו דומים בהם. רק לאחר מכן, כשלמדתי על ההפרעה, קראתי שזו אחת הדרכים של בעלי ההפרעה הנרקיסיסטית ליצור את החיבור המיוחד".
מתי דברים התחילו להשתנות? באילו קשיים נתקלת מולו?
"קשה לי לשים את האצבע על נקודת הזמן המדויקת, כי זה היה תהליך הדרגתי. אם הייתי מבטאת את דעתי ואומרת לו משהו, הוא היה אומר שהוא מרגיש שאני מאוד ביקורתית כלפיו. וכשמישהו אומר לך שאת ביקורתית ושיפוטית, את מתחילה להיזהר ולחשוב פעמיים לפני שאת מבטאת משהו שהוא עלול לא להסכים עמו.
"וזה קרה כל הזמן – ממש בכל פעם, כשדעתי הייתה שונה משלו בנושא כלשהו, הוא קרא לי שיפוטית, קשה או ביקורתית, וזה פשוט השתיק אותי לגמרי. חששתי לבטא את דעתי ולאבד את הקשר איתו, במיוחד בגלל שבהתחלה הכול היה כל כך מדהים. כל הזמן הייתה בי התקווה שנוכל לחזור למה שהיה, אבל זה רק הלך והסלים. הייתי זוכה ממנו לכל מיני האשמות וניתוחי אופי והסברים מדוע אני אישה בעייתית ודורסנית, עד שכל מה שרציתי היה להיזהר לא לפגוע בו. מאוד סבלתי מההתקפות המילוליות שלו, הרגשתי שהוא עושה לי רצח אופי.
"בשלב מסוים הוא התחיל 'לחנך' אותי במקביל עם היעלמויות ואי-מענה לטלפון. בדיעבד, הבנתי שזה ממש טיפול בשתיקה ואלימות לכל דבר. הוא כמובן סובב את זה באומרו שאני צריכה ללמוד לא לקבל מענה מידי ולדעת לדחות סיפוקים. היו שם מטחי האשמות, ריבים נוראיים. אפילו ביחסי המין הוא האשים אותי שאני לא ראיתי את הצרכים שלו ושכפיתי עליו דברים".
מתי הבנת שיש לו הפרעת אישיות?
"התחלתי ללכת לטיפול, והפסיכולוגית שלי עזרה לי להבין מה היה שם. בהמלצתה קראתי ספר בשם 'הטרדה נפשית', אותו כתבה הפסיכיאטרית הצרפתייה מרי פראנס היריגוין, ופשוט התחלתי לזהות את עצמי ואת מה שקרה לי במקרים המתוארים בספר. אני חושבת שהוא כל כך הצליח לערער לי את הביטחון בתחושות שלי, והרגשתי כל כך איומה בתוך הקשר הזה, שרק בזכות הטיפול והלמידה על הנושא נפל לי האסימון. זו הייתה התעללות נרקיסיסטית לפי הספר".
"הסובל מהפרעת אישיות נרקיסיסטית הוא אדם אנוכי, יהיר, שחצן, בעל חשיבות עצמית מוגזמת וצורך גדול בשליטה והערצה", אומרת אלישר. "הכול חייב להיעשות כפי שהוא חושב, אחרת הוא מפרק הכול. אלו שלוקים בהפרעה כל הזמן חושבים איך להשיג יותר ויותר כוח. זה כמו חבית ללא תחתית. מאפיינת אותם מוגבלות מחשבתית. אם את מבקשת ממנו שינוי – הוא מתהפך ומתקיף בצורה מוגזמת. זה בכלל משהו שמאפיין את רוב הפרעות האישיות – נוקשות וחוסר יכולת להתגמש, בזמן שהאדם שמולם כל הזמן חייב להתגמש עבורם".
יש דרך לגלות אם בן/ת הזוג סובלים מהפרעת אישיות?
"מערכת יחסים היא טנגו לשניים. אף אחד לא הולך עם מכשיר שמודד את חומרת ההפרעה. אם יש אישיות שיכולה להכיל, היא כל הזמן תקווה שהמצב ישתפר ולא תרצה להקשיב לשום טיפים, בזמן שאנשים אחרים אולי יעזבו מיד קשר כזה. הדבר היחיד שאני יכולה לייעץ זה שבמידה ואת חושדת שמדובר בהפרעת אישיות, כדאי ללכת למישהו מוסמך שידע לשפוך אור על המצב ולאשש או להפריך אם מדובר במצב פתולוגי".
עדי, מה עזר לך לעזוב?
"ברגע שידעתי כיצד ההפרעה פועלת והכרתי את הדפוסים, לא נפלתי בזה שוב. צריך להבין שכל הזמן ברקע זוכרים את ההתחלה המופלאה ונאחזים בזיכרון הזה, ונורא קשה לוותר על משהו כל כך טוב. הייתי צריכה לעבור תהליך כדי לוותר. בתהליך הזה גם הבנתי שזה לא היה המפגש הראשון שלי עם הפרעת האישיות הזו, ושחוויתי גם התעללות נרקיסיסטית בעבודה. חלק גדול מהעניין היה להבין שיש לי מבנה אישיות מסוים שהופך אותי לחשופה יותר לפגיעה מהפרעת האישיות הזו".
אילו קווים באישיותך אפשרו למערכת היחסים הזו להתקיים?
"מטבעי אני מאוד אמפתית, רגישה וטיפולית, ולא הכי יודעת לשמור על הגבולות שלי. בשילוב עם נטייה לרַצות, אני ממש 'טרף קל' לאישיות הנרקיסיסטית. השלב ההתחלתי של ההיכרות ותחילת הקשר כל כך סחררו אותי שחששתי לאבד את זה. לא הבנתי אז שתחילת הקשר עם נרקיסיסט היא פשוט זיוף אחד גדול".
