שתף קטע נבחר

לנצח בהסכם הגירושים ולהפסיד בחיים

התרגלנו לחשוב שבמשא ומתן יש מנצחים ויש מפסידים. אבל מה קורה כאשר בסיום המשא ומתן הצד השני לא נעלם וממשיך להיות מעורב ופעיל בחיינו?

כשיש ילדים משותפים, אתם הולכים להישאר זה בחייו של זו גם אחרי הסכם הגירושים (צילום: Shutterstock) (צילום: Shutterstock)
כשיש ילדים משותפים, אתם הולכים להישאר זה בחייו של זו גם אחרי הסכם הגירושים(צילום: Shutterstock)

מגיל צעיר לימדו אותנו לחשוב שבמשא ומתן יש מנצחים ויש מפסידים. התרגלנו למחשבה שככל שהצד השני יקבל פחות, כך אני אקבל יותר. ניתן להבין את תפישת העולם הזו במקרים כמו רכישת מוצר בחנות, קניית דירה, הרשמה ללימודים, רכישת חופשה ובשלל עסקאות אחרות, בהן המו"מ נעשה מול אדם שבסיום הדיונים יעלם מחיינו. במקרים אלו אנו לא נדרשים לחשוב על טובת הצד השני, אלא אך ורק על טובתנו האישית ועל הרצון שלנו למקסם את ההישגים שלנו במשא ומתן. אבל מה קורה כאשר בסיום המו"מ הצד השני לא נעלם וממשיך להיות פעיל ומעורב בחיינו?

 

בני זוג שנמצאים בהליך גירושים למשל, מנהלים סביבו משא ומתן תחרותי במטרה להגדיל את חלקו של כל אחד מהם בעוגה. שיטה רווחת זו מובילה לעיתים לכך שהצד שזכה במו"מ וקיבל את כל שדרש, מגלה בדיעבד שמדובר "בניצחון פירוס", ושבעצם הוא זה שהפסיד בסיכומו של דבר. מקרים אלו גורמים לתחושות בטן קשות אצל ההורים הגרושים ומייצרים מתחים ומחלוקות חדשות, שעלולות להסלים את המצב למשך שנים רבות גם לאחר שהגירושים הפכו לפורמליים. להלן מספר דוגמאות קלאסיות לאנשים שניצחו בהסכם הגירושים, אך הפסידו בחיי הגירושים וההורות שלהם:

 

1. האמא המגוננת

האמא המגוננת היא האמא שהייתה אחראית לבדה לגידול הילדים במהלך הנישואים, ומתעקשת שלאחר הגירושים הילדים יישארו בחזקתה המלאה ותחת אחריותה הבלעדית. במקרה זה עלולה האם לגלות שהיא מתקשה להתפתח מבחינה קרייריסטית, שאין לה זמן ללכת וללמוד ולהתפתח ברמה האישית, ושהיא לא יכולה לנהל חיי חברה תקינים לאחר הגירושים. זאת מאחר ובכל שעות היום היא עסוקה במלאכות הקשורות לעבודתה, להתנהלות הבית השוטפת וגידול הילדים.

 

מנגד, האב במקרים אלו נהנה מזמן פנוי רב המאפשר לו להתפתח בחייו האישיים ואף להקים משפחה חדשה. במקרים מסוג זה מתפתחים מהר מאוד קנאה וכעס שמקשים על התנהלות נכונה ופוגעים בשני ההורים ובילדיהם.

קיבלת חזקה מלאה, אבל באיזה מחיר? (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
קיבלת חזקה מלאה, אבל באיזה מחיר?(צילום: shutterstock)
 

2. האב שוויתר על הכל

פעמים רבות אני נתקל בגברים שמספרים שכאשר הם התגרשו הם "ויתרו לה על הכל" והשאירו את כל הרכוש בידי האישה. לעיתים גם שנים רבות לאחר הגירושים ממשיך הגבר להרגיש שהוא ויתר, ותחושה זו אינה מרפה ממנו. חשוב להדגיש שאין כל רע בלתת את כל מה שאפשר. הבעיה היא בתחושה עמה מסתובב הצד שנתן. נתינה שאינה נעשית בחפץ לב ומרצון אותנטי, גורמת לתסכול שהולך וגדל עם השנים (בעיקר כשהצד שנתן נקלע למצב כלכלי קשה).

 

3. ההורה שוויתר על זמן עם הילדים

פעמים רבות מחליטים ההורים שאחד מהם יהיה יותר זמן עם הילדים, כדי לאפשר להורה האחר לעבוד ולהתפרנס כדי לתמוך בשני הבתים. יש היגיון רב בחלוקת תפקידים זו, אך בטווח הארוך ייתכן וההורה שהקדיש את מרבית זמנו לעבודה, יגלה שכאשר יגדלו הילדים הם לא יזכרו לו חסד על השעות הרבות שעבד רק כדי להביא אוכל לשולחנם. הם יותר יזכרו את תחושת החוסר בהורה שליוותה את ילדותם, ותחושה זו תלווה את מערכת היחסים בין ההורה לילדים לכל החיים, ותשפיע גם על הקשר העתידי בינו ובין הנכדים שיבואו.

אני רוצה את אבא. למה הוא לא פה? (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
אני רוצה את אבא. למה הוא לא פה?(צילום: shutterstock)
 

4. הצד שהשאיר את השני בלי כלום בגירושים

במלחמות גירושים שמתנהלות "בעזרת" עורכי דין בבתי המשפט או בבית הדין, המטרה של כל צד היא להרוויח כמה שיותר כסף/זמן הורות/כבוד, על חשבון הצד השני. לעיתים אחד הצדדים מצליח לשכנע את השופט/דיין בצדקתו, והוא מקבל את כל אשר ביקש. במקרים אלו עלול הצד השני להיוותר נטול כל וחסר יכולת לכלכל את עצמו ואת ילדיו כשהם בחזקתו. מצב זה גורם לחוסר איזון בין הבתים ומייצר מול הילדים מצג של הורה חזק והורה חלש.

 

ילדים שנחשפים למציאות זו מפתחים תחושות רחמים, תסכול, כעס ועלבון כלפי ההורים. בכך נפגעת היכולת ההורית של שני ההורים לגדל כשורה את ילדיהם. במקרים הקשים ממשיך הצד שנותר חסר כל להעביר מסרים קשים נגד ההורה האחר דרך הילדים, ובכך הוא הופך אותם לחלק פעיל ומעורב במאבק בין ההורים. מצב זה הוא מהקשים שיכולים לקרות לילד, ונזקיו הנפשיים לילד רבים וקשים. חשבו על מקרה שבו ההורה אומר לילד שהוא לא יכול לקנות לו ממתק כי ההורה האחר (בדרך כלל נאמר בצירוף עם עוד כמה מילים "טובות") לקח לו את הכל ולכן אין לו כסף, ותיווכחו בגודל הנזק.

 

מקרים אלו ונוספים משקפים את הבלבול שעובר על הורים שנמצאים בהליכי גירושים, ושמים את מלוא תשומת ליבם על השיח המשפטי שמצמצם את הדיון לשאלות הטכניות והכלכליות של הגירושים (משמורת, מזונות, רכוש וגט). מעצם כך שהדגש ניתן רק על השאלות המשפטיות, מתעלמים ההורים משאלות אחרות והרות גורל לחייהם לאחר אישור הסכם הגירושים.

 

כך, שאלות כגון: דרכי תקשורת, מנגנוני קבלת החלטות ומקומם של בני זוג חדשים ובני המשפחה המורחבת בחיי הילדים, בכלל לא עולות על השולחן בשיח המשפטי, וכתוצאה מכך נוצר הסכם גירושים דל בתהליך גירושים מכני, שאינו נותן מענה מספק להתמודדות עם ההיבטים הרגשיים של הגירושים. 

 

נדב נישרי, מגשר – מומחה בגישור גירושין ומחבר הספר "להתגרש בשלום"

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
אמא ואבא כבר לא
צילום: shutterstock
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים