אל תעשו את זה אם ברצונכם להתגרש בשלום
תמיד עדיף לבחור בגישור מאשר לתת לעורכי הדין לנהל אתכם. הבעיה היא שיש מספר טעויות שאם תעשו אותן, הגירושים שלכם יהפכו למלחמת עולם מכאיבה
גישור מוצלח בתהליכי גירושים יכול להוביל למציאות טובה יותר לשני ההורים וילדיהם. הורים ומשפחות שחוו הליך גישור-גירושים מוצלח, מדווחים על שיפור ביכולתם לתקשר בעניין הילדים, ועל עלייה בביטחונם וביכולתם לשתף פעולה ולהתגבר על מכשולים שעלולים לצוץ לאורך השנים. בנוסף, גישור מוצלח מאפשר להורים לגבש מנגנונים מדויקים להתנהלות כלכלית יציבה עבור שניהם, ומאפשר להם התנהלות יום-יומית נוחה שמיטיבה עם ילדיהם המשותפים.
לצערנו (ובעיקר לצערם של ההורים, הילדים והמשפחה הקרובה), לא כל הגישורים מסתיימים בהצלחה. לעיתים הגישור נכשל ובני הזוג, שעד לפני רגע עוד היו משפחה מאוחדת, מוצאים את עצמם פונים למלחמות משפטיות שמייצרות מפחי נפש רגשיים והוצאות משפטיות יקרות ובעיקר מיותרות, להם ולילדיהם. הצלחת תהליך גישור, כמו בכל קונפליקט, תלויה בגישה ובמצב הרגשי שבו מצוי כל אחד מהצדדים שנכנסים אל החדר.
במקרים בהם אחד הצדדים אינו בשל רגשית לפרידה, או שאחד הצדדים קיבל ייעוץ שגוי אשר גורם לו לפעול מתוך "ביטחון" שאינו מבוסס, מובטח או ריאלי, או שעוצמת הלהבות גבוהה עוד בטרם התחיל הגישור (במקרים כמו בגידה, חוסר אמון, חוסר בטחון כלכלי וכו'), עולים הסיכויים שהגישור ייכשל. בנוסף, חוסר האמון והחשש העמוק שקיימים גם כך בין בני זוג לקראת גירושים, עלולים לגרום לתחושת פקפוק ביכולתו ובנכונותו של הצד השני לאפשר שיח פתוח ולהגיע להסכמות.
חוסר האמונה הראשוני גורם לעיתים קרובות לצדדים לוותר מראש על הניסיון להגיע להסכמות בדיאלוג, ופותח את הצוהר למלחמה משפטית מיותרת כבר בשלבים הראשונים. לאורך השנים זיהיתי מספר סיטואציות שכאשר הן התרחשו, סיכויי הגישור להצליח פחתו עד מאוד. אספתי כמה מהן כאן, כך שאם החלטתם להיפרד, כנראה שעדיף שתימנעו מהן.
פגישה במעמד צד אחד
מדי כמה ימים אני מקבל שיחת טלפון מבן או בת זוג שחושבים להתגרש ורוצים לבוא אליי לשיחת ייעוץ אישית. השיחות הללו נשמעות בערך כך:
הפונה: "אני רוצה לבוא לפגישה אישית בלי בן/בת הזוג".
אני: "מדוע את/ה רוצה לבוא לבד?"
הפונה: "כדי שהצד השני לא ידע מה אני מתכנן/ת".
אני: "איך ירגיש הצד השני אם הוא יגלה שהלכת לייעוץ לבדך?"
הפונה: "אני מניח/ה שהוא יכעס ויתחיל לחשוש".
אני: "האם התחושה שאת/ה אומר/ת שתהיה לצד השני, תעזור לכם להגיע להסכמות או שמא היא רק תגדיל את הכעסים?"
הפונה: "טוב, כנראה שעדיף שנבוא יחדיו".
לעיתים קרובות (מדי) אני שומע על צדדים שפנו למגשרים שהסכימו להיפגש עימם במעמד צד אחד, עוד לפני שהצד השני היה מודע לקיומו של המגשר בתהליך הפרידה, ולעיתים אף לקיומה של האפשרות לפנות לגישור תחת עורכי דין. במקרים שכאלו, גם אם על פניו הגישור מתקדם באופן חיובי, גילוי דבר ההסתרה על ידי הצד השני עלול לגרום לו לאבד את האמון ובכך להכשיל את הגישור.
המסקנה, אם כן, ברורה: ברגע שמחליטים על גירושים, יש לפעול בשקיפות ובשיתוף פעולה עם הצד השני. פגישות עם המגשרים צריכות להיעשות כבר בשלב שיחת הטלפון הראשונית, כששני הצדדים מודעים לזהות המגשר, ולכך שהולכת להיות פניה אליו.
יועצי אחיתופל
בספרו, "אדם מחפש משמעות", ויקטור פרנקל טוען שהדבר שיישאר תמיד בידיו של האדם, זו האפשרות לקבוע בעצמו כיצד הוא מגיב לסיטואציה שבה הוא נמצא. ההחלטה להתגרש או להיפרד מתקבלת לאחר חודשים ארוכים או שנים רבות. במהלך תקופה זו ולאחר שהצדדים מתחילים לשתף את סביבתם הקרובה אודות כוונתם להתגרש, מתחילים לצוץ מסביב כל מיני "מומחים" בדמות חברים או מכרים שעברו "בדיוק" את אותו הדבר, כשמספר העצות כמספר האנשים.
זכרו - הבחירה לאילו עצות להישמע ומאלו להתעלם, נשארת בידי המאזין בלבד. מי שיבחר להקשיב ליועצים שנוטים לפרוט על נימי הפחד, יגלה שהמציאות עשויה להפוך למציאות שממנה היו לו הכי הרבה חששות. מן הצד השני, מי שיקשיב ליועצים שמציעים פתרונות של שלום והסכמה, יגלה שיש בידיו כלים רבים וטובים שיעזרו לו לעבור את משוכת הגירושים בצעדים קלים, ובאופן שיביא הצלחות משותפות, לא רק עבורו אלא גם לבן/בת הזוג והחשוב מכל – עבור הילדים.
צעדים חד-צדדיים
האויב הגדול ביותר בתהליך גירושים הוא חוסר וודאות. חוסר וודאות מהעתיד לבוא, חוסר וודאות בכל הנוגע לילדים, חוסר וודאות בעניינים כלכליים, חוסר וודאות מתגובותיו של הצד השני ושלל פחדים נוספים הנובעים מחוסר היכולת לנבא את העתיד, אליהן מצטרף הפחד המובנה מתהליך הגירושים. מטבע הדברים, כאשר מתגרשים, שני הצדדים מלאי חששות ופחדים, וכמו בכל סיטואציה חדשה עם הרבה מאוד רגשות מעורבים, גם בגירושים הטובים והחבריים ביותר החשש הוא שהצד השני "ישתגע" וינקוט בצעדים פוגעניים, מתוך מצוקתו הרגשית.
כשמבינים זאת, ההבנה שהפחד הבסיסי הזה קיים בכל עת, מאפשרת לשני הצדדים לבחור ולוודא שמהלכים שנעשים בתום לב לא יתפרשו אצל הצד השני כמהלכים חד-צדדיים, הן מבחינה רגשית והן מבחינה משפטית – מה שעשוי להוביל למלחמה משפטית מיותרת. אדם חכם אמר פעם ש"הדרך הטובה ביותר למנוע מלחמה היא לא להתחיל בה". שימו לב כיצד צעדיכם עשויים להתפרש אצל הצד השני. בדקו האם הצד שלדעתכם "התחיל מלחמה" באמת רצה להתחיל בה והאם בכלל היה מודע לכך שבמעשיו הוא גורם לגלגול כדור שלג במדרון ההר.
בחרו לשאול עוד לפני נקיטה במעשה יוצא דופן (תספורת שונה לילדים, נסיעה לא מתוכננת למטולה, איחור בלתי צפוי וכדומה), האם הדבר עלול להתפרש כצעד חד-צדדי. במידה ויש ספק קטן - התקשרו ובררו זאת עם ההורה האחר, ולכל הפחות עדכנו אותו מראש. עדכון קטן שכזה ימנע פרשנות שגויה ואף יעזור לבנות אמון מחודש בין ההורים.
תהליך הגירושים מייצר אין ספור דילמות ואתגרים. הדרך הטובה ביותר לצלוח את נהר הגירושים המלא במפלים ובסלעים, היא בשיתוף פעולה עם הצד השני ועל כל מי שיושיט לכם יד לעזרה. רק זכרו שלעיתים העזרה המוגשת עלולה להתברר כחרב פיפיות, ולגרום ליותר נזק מתועלת.
נדב נישרי הוא מגשר מומחה בגישור גירושים ומחבר הספר "להתגרש בשלום"
