הפער הבלתי נתפס בין סרבנית גט לסרבן גט
על פי נתוני בתי הדין הרבניים, קיימים כיום לא פחות גברים מסורבי גט מנשים. השאלה היא האם נשים וגברים ניצבים בפני אתגרים ומהמורות דומים בדרכם אל הגט המיוחל, ואולי גם במקרה הזה, לנשים יש יותר מה להפסיד? ראיון
"יום העגונה" שחל בשבוע שעבר, העלה בי מספר שאלות שאינן נותנות לי מנוח. הכיצד עניין כה ארכאי, שמקורו מתקופה אחרת לגמרי, ממשיך להיות בעל השפעה כה מכרעת על חיינו בישראל של שנת 2018? בהתחשב בשינויים שחלו עם השנים במוסד הנישואים והגירושים ובמעמד האישה, איזו רלוונטיות כבר יש לו עבורנו? כשעושים "זום אאוט" ניתן לעבור ממבט על עגינות אל התופעה הכללית יותר של סרבנות גט, כאשר אישה מסורבת גט היא מי שבעלה אינו רוצה לתת לה גט, מסיבותיו הוא.
עם זאת, על פי נתוני בתי הדין הרבניים, קיימים כיום לא פחות גברים מסורבי גט מנשים. במידה ונתונים אלה נכונים, הרי שהתרחבותה ההולכת של תופעת סרבנות הגט, כך שגם גברים מסורבי גט רבים מצטרפים אל שורותיה, מעלה תהייה נוספת: האם נשים וגברים ניצבים בפני אתגרים ומהמורות דומים בדרכם אל הגט המיוחל? ואולי הגיעה השעה להפסיק לדבר על אישה עגונה, ולהתחיל לדבר על מסורבות ומסורבים, כמקשה אחת?
כדי לקבל את התשובה לכך שוחחתי עם עו"ד שירלי בן שטרית, מומחית לדיני משפחה ושותפה במשרד עורכי הדין אנשל בן שטרית ושות', המייצגת מסורבי ומסורבות גט כאחד. "סרבנות גט הוא נושא שעלה בעבר רק מצידן של נשים שגברים לא היו מעוניינים לשחררן", היא מסבירה. "נשים אלו נקראו בהלכה היהודית נשים עגונות, כלומר לא משוחררות מבחינה הלכתית - לא להינשא לאף אחד ולא לקיים שום קשר".
"בעצם יש כאן ביצה ותרנגולת", היא אומרת, "כי אם אישה לא משוחררת מקיימת קשר, על פי ההלכה, היא זנתה תחת בעלה וזו עילה לגירושים. אלא שהצדדים לא מוכנים לתת את הגט - במקרה של הגבר, או לקבל אותו - במקרה של האישה. לבית הדין אין דרך מעשית לכפות על צד אחד לתת או לקבל גט, כך שאני עדיין מוחזקת בניגוד לרצוני בתוך הזוגיות ונשארת נשואה לאדם שאני לא רוצה איתו שום קשר".
בטקס הגירושים היהודי, הגבר הוא אשר מגרש את האישה, ולא ההפך. בתנאים אלה, האם יש בכלל משמעות לסירובה של האישה להתגרש? עו"ד בן שטרית טוענת שכן: "לא מספיק שהגבר מוכן למסור את הגט או שהרבנים יקבעו שיש את כל העילות לגירושים. צריך שהאישה תקבל את הגט, והיא יכולה להחליט שהיא לא מגיעה לדיון, או שהיא מגיעה לדיון אבל מסרבת לקבל את הגט. לא ניתן להכריח צד מסוים לקחת או למסור את הגט. זה צריך להיות מרצונו".
קלף מיקוח
סירובם של גברים ונשים למסור או לקבל את הגט עשוי לשמש אותם כקלף מיקוח להשגת תנאים רצויים במשא ומתן של תהליך הגירושים, בין אם מדובר בחלוקת רכוש, מזונות או הסדרי ראיה, אולם עו"ד בן שטרית סבורה שהסיבה המהותית לסירוב אינה שכלתנית, מתוך שיקולים קרים של מיקוח, אלא בראש ובראשונה רגשית. "יש זוגות שעוברים את המשוכה של מה יהיה עם הילדים והרכוש ואז נתקעים בזה, כי התהליך הזה מקשה עליהם לשחרר אחד את השני, ובסיטואציה כל כך מבולבלת רגשית הם מתחילים לפעול מתוך אמוציות.
"היה לי זוג עם תיק מאד פשוט. כל מה שהיינו צריכים לקבוע זה הסדרים חצי-חצי בזכויות ובחובות, ולשחרר אותם להתגרש. אבל הקושי לשחרר גרר את התהליך הזה במשך ארבע וחצי שנים! האישה רצתה להתגרש בכל מחיר. היא ישבה אצלי במשרד בוכה, מוכנה כבר לוותר על הכול, רק שייקחו אותו ממנה. בצד שלו זה לא היה ככה. לא היתה לו שום כוונה לשחרר אותה. הוא חשב שהיא לא תצליח להסתדר בלעדיו ותחזור אליו".
הפתרון שננקט במקרה זה היה קיצוני, אם כי אפקטיבי: "בית הדין פסק שהם חייבים להתגרש, המליץ לבעל פעם אחר פעם לתת את הגט לאישה ולאפשר לה את החופש שלה. קבעו דיונים והוא לא הגיע והפעילו סנקציות שלא עבדו כמו ביטול כרטיסי אשראי ואיסור יציאה מהארץ. בסוף הבאנו אותו בצו הבאה לדיון שנקבע לגט. השוטרים הביאו אותו אזוק כמו אסיר והוא נאלץ למסור ככה את הגט".
הגלגל התהפך?
למרות מקרה זה ושכמותו, מצביעה עו"ד בן שטרית על מגמה של היפוך בין גברים ונשים: "יש יותר גברים שהופכים להיות מסורבי גט, והגלגל התהפך", היא טוענת. "אני מניחה שזה קשור בעובדה שנשים כיום הן יותר עצמאיות, גם מבחינה כלכלית, וגם מבחינת ביטוי - הן יותר מודעות ויודעות לעמוד על זכויותיהן. במקרים כאלה נהוג להגיש תביעת נזיקין כנגד האישה, כאמצעי להפעלת לחץ. אם אפגע לה בכיס היא תבין שהיא צריכה לשחרר אותי.
"יש לי לקוח שפרוד מזה למעלה מ-12 שנה. בני הזוג נישאו תחת חופה וקידושים ויש להם שני ילדים. בית הדין הרבני קבע שאין לאישה עילה להחזיק אותו בכוח ושהם חייבים להתגרש, אבל היא לא הגיעה למועד הגט שנקבע. בית המשפט נתן ללקוח שלי אישור להינשא לנשים נוספות, אבל זה לא היה מקובל עליו. הוא רוצה לדעת שכתוב בתעודת הזהות שלו שהוא גרוש ממנה, שהיא לא חלק מהחיים שלו. אז הלכנו לבית המשפט והגשנו תביעה נזיקית לפיצויים, קיבלנו פסק דין שמחייב אותה בתשלום של 70 אלף ש"ח לבעל. עכשיו ניתן לנהל משא ומתן, ולהגיד לה שאנו מוכנים למחול על התשלום אם מחר היא מתייצבת בבית הדין".
אין ספק כי גברים מסורבי גט אינם מלקקים דבש. עם זאת, כאשר קוראים בין השורות, מגלים כי באפשרותם לקיים מערכות יחסים חרף הגט המבושש להגיע, ואף להינשא לאישה אחרת, על אף שפורמלית הם כבר נשואים. ומהו הדין לגבי הנשים? "עוד לא שמעתי שנתנו לאישה אישור להינשא מחדש", מודה עו"ד בן שטרית, "אבל לגברים, וזה שכיח אצלי במשרד, היו פסקי דין שאמרו שאין בעיה - הבעל ימסור את הגט לבית הדין, יקבל אישור שהוא יכול להינשא, והוא מותר לכל אישה אחרת ויכול להמשיך את חייו".
נשים, כאמור, אינן מקבלות היתר להינשא. אך מה אם הן מצויות בזוגיות חדשה, בעת שבעליהם מסרבים לתת להן גט, ומעוניינות להקים משפחה? "זו בעיה, יש שאלה אם הילד הזה הוא ממזר מבחינת ההלכה. יש כאן פער בין נשים לגברים, כי גבר לא עומד בכלל במשוכה הזאת. אם גבר מוחזק מביא עוד ילד הוא לא יהיה ממזר, אבל אם אישה תעשה את זה הוא יכול להיות ממזר כי האישה רשומה כנשואה, והילד הזה הוא לא מאותו בעל. לכן, לאישה שנשארת עגונה יש פחות אפשרות להפעיל לחץ כדי להשתחרר מהסיטואציה, לעומת הגבר".
החלפת המונח "נשים עגונות" במינוח "מסורבי גט", אם כן, משמשת כמסך עשן שמאחוריו מסתתרת אמת שאינה תמיד נעימה. אותם חוקים דתיים ממשיכים להשפיע על חיינו גם בישראל של שנת 2018, זו שנוהגת להציג את עצמה כמדינה דמוקרטית ופלורליסטית, זו שחרטה על דגלה זכויות יסוד כמו כבוד האדם וחירותו, אבל אינה תמיד מסוגלת למלאן. העובדה שלא משנה כיצד נתחתן, בגירושינו נהיה כפופים לדין הרבני, מותירה להוות איום על כבודנו וחירותנו, וזאת על אף נקיפת השנים.
ולא רק זאת אלא שלישראל של שנת 2018, זו שחרטה על דגלה זכויות יסוד כמו כבוד האדם וחירותו, יש גם נטייה לשכוח לגמרי מכבוד האישה ומחירותה. במבחן התוצאה, סרבנות גט מותירה רק את האישה עגונה במקומה.
