גירושים: כך תימנעו ממלחמות משפטיות מיותרות
אנחנו יודעים איך מהלכים משפטיים מתחילים, אבל איש מאיתנו לא יודע כיצד הם יסתיימו. גישות פחות לוחמניות הוכחו כיעילות בפתרון מחלוקות מורכבות, וחשוב לנסות להיעזר בהן במידה שלא הצלחתם להביא את הצד השני לגישור
מדריך: כך תכינו עצמכם לריב זוגי עתידי
הרי הפתרון הפשוט היה קודם כל להתקשר לאם ולשאול למה התכוון הילד, אך עצה שכזו, גם אם ניתנה, הסתתרה לה עמוק בתחתית ונבלעה על ידי הרוב הזועם. באופן תמידי כאשר עולה שיח על קשיים בהליכי גירושים, ישנה נטייה לחשוב על פעולות משפטיות כנגד הצד השני, ובאמת לעיתים אין ברירה ויש לשכור עורכי דין שיילחמו בשמו של ההורה באבא או באימא של הילדים. אך האם זוהי תמיד התשובה?
בטרם אציג בפניכם גישות פחות לוחמניות שהוכחו כיעילות בפתרון מחלוקות מורכבות, חשוב להדגיש ששימוש בשיטות הללו צריך להתבצע אך ורק במידה שהניסיון להביא את הצד השני לגישור נכשל. כמו כן, במידה שהצד השני נוקט באלימות פיזית כלפי הילדים, אין שיקול דעת. יש לפנות מיד למשטרה או לרשויות הרווחה. זאת כמובן אך ורק אם אכן מתקיימת אלימות ולא במקרה של תלונת שווא. במקרי תלונת שווא מומלץ להתרחק מהיועץ שנתן את העצה הנוראה הזו, ובמידה ומדובר בעו"ד - יש לדווח עליו לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין.
בני אדם לא פועלים באופן רציונלי במקומות בהם מעורבים רגשות. תהליך הפרידה והגירושים מביא עמו במקרים קיצוניים רצון בנקמה, פחד ורגשות שליליים אחרים, רגשות שעלולים לגרום גם לאנשים נורמטיביים לפעול בצורה לא הגיונית בכל הקשור להתנהלות מול הגרוש/ה או הפרוד/ה. לעיתים חוסר ההיגיון מביא במקרי קיצון גם לפעולות אלימות או כאלה שפוגעות בילדים ובשני ההורים. יחד עם זאת, מאחר שהפעולות נובעות מקשיים רגשיים, כך גם הפתרונות יגיעו במישור הרגשי ולא מהמשפטי.
טקטיקת 'מידה כנגד מידה'
כאשר אחד מההורים עושה צעדים חד-צדדיים כנגד ההורה השני וכנגד הילדים, יכול הצד שמעוניין להגיע לשלום, לרגיעה ולשיתוף פעולה לפעול בהתאם לטקטיקת ה'מידה כנגד מידה' שהגה החוקר האמריקאי רוברט אקסלרוד. במחקרים שעשה אקסלרוד בסכסוכים ארוכי טווח בין צדדים שיש ביניהם מערכת יחסים מתמשכת, הוא גילה שהתוצאה הטובה ביותר במשא ומתן התקבלה כאשר על כל צעד שעשה אחד הצדדים, הגיב הצד השני באותה גישה. טקטיקה זו ניתנת ליישום רק במידה שיש נכונות ויכולת להתמיד בטקטיקה לאורך זמן.
כאשר מחליטים שהטקטיקה הזו היא המתאימה, יש לפעול בצורה הבאה: ראשית, יש להודיע לצד השני שאתם עומדים לנקוט בגישת ה'מידה כנגד מידה', כדי שהצג השני יבין את המניעים והפעולות שלכם ולא יהיה מופתע. במידה שהצד השני לא יבין במה מדובר, הוא יבחר לראות רק את הרע ולא את ההזדמנות לשיפור המצב. לאחר שמודיעים על הטקטיקה, יש להגיב בצורה חיובית על כל מעשה טוב שעושה הצד השני. מעשה טוב יכול להיות מילה טובה שנאמרת, עשיית צעד חיובי כלפי הילדים וכל דבר ועניין (ולו הפעוט ביותר) שהצד השני עושה. כל אלה צריכים להיענות בחיזוק חיובי בצורת אמירת תודה ועשיית מהלך מקביל ושווה ערך לצעד שנעשה.
מאידך, כאשר הצד השני עושה צעד שלילי, יש להגיב באופן דומה ובאותה עוצמה. כלומר, לעשות פעולה שתראה לצד התוקף שמעשיו לא עוברים בשתיקה, ושאין לגיטימציה להפרות מסוג זה. פעולות אלו צריכות להיעשות לא בהפתעה ולא מאחורי הגב. יש להודיע לצד השני שאתם עומדים לפעול בצורה מסוימת, וזאת אך ורק בגלל הצעד שהוא עשה קודם. חשוב להבהיר לתוקף שבמידה והוא יחדל מתוקפנותו, גם אתם תחזרו לפעול בצורה חיובית כלפיו. ייתכנו גם זמנים שיצריכו מכם להגיב גם בצורה חיובית כלפי מעשים חיוביים שעשה הצד השני, ובמקביל גם בפעולה שלילית כנגד פעולות שליליות שעשה.
לחכות עד יעבור זעם
לעיתים תכופות התגובות של הצד השני נובעות מחוסר יכולת זמנית לעכל את המצב. במקרים כאלה ובמידה והצעדים שנעשים אינם פוגעים בילדים ובהורה האחר באופן משמעותי, ניתן להמתין מספר ימים ושבועות עד שיעבור הזעם. במקרים כאלה כדאי לקחת אוויר, לנשום עמוק ולזכור שבחירה בתגובה משפטית מוקדמת מדי עלולה להוביל להקצנה ולהימשכות התהליך לאורך חודשים ואף שנים ארוכות.
רוצה לנקום? שינקום
לעיתים הצד שרואה את עצמו נפגע צריך להרגיש שהוא נקם את נקמתו כדי לאפשר לעצמו לבנות מחדש ביטחון עצמי ולאסוף את השברים. כאשר פעולות הנקמה אינן כאלה הגורמות לצד השני פגיעה מהותית, ניתן לאפשר את הנקמה תוך הצגת מצג שהמעשים אכן פוגעים וגורמים למורת רוח. לעיתים, לאחר שהצד הנוקם ירגיש שהוא נקם את נקמתו ובמידה והצד השני לא הגיב בהתקפה חוזרת, יירגעו הרוחות ויהיה ניתן ליצור שיתוף פעולה לטובת כל בני המשפחה.
להיעזר בבעלי מקצוע
כפי שאומר הפתגם המפורסם "אל תירה בשליח", לאנשים יש נטייה "לפרוק את העצבים" על האדם שבישר להם בשורות רעות. בעולם הגירושים הורים פרודים וגרושים שנדרשים לתקשר ביניהם באופן שוטף, נתקלים פעמים רבות בסיטואציות בהן אחד מהם נאלץ לדווח לשני בשורות לא נעימות. כאשר מערכת היחסים בין ההורים תקינה, ההורים יודעים לבודד את הבשורה הרעה מההורה האחר ולא משליכים עליו את כעסם.
מאידך, כאשר מערכת היחסים בין ההורים אינה תקינה, סביר שהכעס על הבשורה יושלך על ההורה האחר ויעמיק את המתיחות ביניהם. כדי להימנע מכך שהבשורה הקשה תוביל להחמרה במערכת היחסים בין ההורים, מומלץ להיעזר בגורמים חיצוניים ניטרליים או בבעלי מקצוע רלוונטיים שיעזרו להעביר את המסרים לשני ההורים בשיחת טלפון או בפגישה פנים אל מול פנים. בצורה זו יושלך הכעס כלפי היועץ החיצוני שיוכל גם לווסת אותו, ולא כנגד ההורה האחר.
תאום הורי
במידה וכל הצעדים לא צלחו ובמידה והילדים נפגעים כתוצאה ממהלכים שההורים מבצעים, ניתן לפנות למתאם הורי שינהל באופן קבוע את השיח בין ההורים ויעזור להם להתנהל בשיתוף פעולה באופן שוטף. תפקידו של המתאם ההורי הוא להיות גורם קבוע שמתווך בין ההורים ומעביר ביניהם את מסרים בצורה שתימנע אי הבנות והאשמות הדדיות.
בהצלחה!
נדב נישרי הוא מגשר מומחה בגישור גירושין ומחבר הספר "להתגרש בשלום". מרצה בקורסים וסדנאות.
