יש 5 גישות לאהבה. מהי הגישה שלכם?
מקריות, אמנות או סחר חליפין - חפשו את גישת הזוגיות שלכם, ובדקו מה היא אומרת על האופן שבו אתם תופסים את מהות האהבה
"כמעט ולא קיימות פעילויות שמתחילות בתקוות וציפיות כה גדולות, ולמרות זאת נכשלות לעיתים קרובות כל כך כמו האהבה", כתב הפסיכולוג אריך פרום, וגרם לי לתהות מדוע זוגות רבים אינם מצליחים לשמור על האהבה שלהם. כדי להשיב על כך קיבצתי מספר גישות, אשר כל אחת מהן עשויה לספק תשובה חלקית לנושא מורכב זה.
"האהבה היא עניין מקרי"
גישה זו הינה העתיקה מכולן וגורסת כי האהבה נוצרת במקריות, והאדם נקלע אליה רק אם יש לו מזל. על פי גישה זו, אהבה היא לא פחות מ"מתנה משמיים", והיא מתממשת ברגע שמוצאים את האדם הנכון. גישה זו גורסת שסימן לכך שמצאנו את הנפש התאומה שלנו הוא תחושת הפרפרים שאנחנו מרגישים בבטן. לעומת זאת, מי שאין לו זוגיות או שהזוגיות שלו נכשלה, פשוט לא נפגש עם האדם הנכון עדיין, ומוטב כי יחפש אחריו במקום אחר.
גישה זו מציעה לבני הזוג לשמור על ה"פרפרים" שבבטנם דרך השקעה ביצירת ריגושים חדשים ללא הרף, שבתקווה יבעירו את אש האהבה. המצדדים בגישה זו מאמינים שלא ניתן לשמור על הריגוש והראשוניות של האהבה לאורך זמן, ועל כן יש להשקיע באופן מתמיד במילוי הזוגיות בחוויות חדשות וטובות.
"אמנות האהבה"
זוהי גישתו של אריך פרום הרואה ביכולת לאהוב אמנות יצירתית נרכשת, הנלמדת ממש כשאר האמנויות. תהליך הלמידה הראשוני הינו תיאורטי, ורק לאחר מכן הוא הופך למעשי. גישה זו גורסת שיש לתרגל את אמנות האהבה ממש כפי שמתאמנים בנגינה בפסנתר. פרום הבחין בין אהבה בוגרת לאהבה לא בוגרת, כשלהשקפתו, אהבה בוגרת מתמקדת בכך שהיחיד אוהב, ויכולת זו אינה תלויה בבן הזוג, ואילו אהבה לא בוגרת מתייחסת לרצון של היחיד להיות נאהב, והיא נוצרת מאחר שהיחיד זקוק לאחר ותלוי בו. לפי אריך פרום, אם ברצוננו באהבה אמתית יש לכלול בה את המרכיבים הבאים:
1. נתינה - מבטאת את היכולת לתת מתוך רצון ולא מתוך הקרבה או ויתור.
2. דאגה - דאגה הינה תנאי הכרחי לאהבה. לא ניתן להעניק אהבה ללא דאגה לאחר, כשם בלתי אפשרי לאהוב פרחים ולשכוח להשקותם.
3. אחריות - אהבה טומנת בחובה היענות לצרכיו של האחר.
4. מתן כבוד - אהבה משמעה קבלת האחר כמו שהוא, בייחודיותו ובדרכו, ללא ביקורת וללא תנאים.
5. ידיעה - אהבה דורשת חדירה לנפשו של בן הזוג והכרתו מתוך מקום של התמזגות, ולא מתוך אשליה או כמיהה אישית. כך מתאפשרת קבלה, כמו גם דיאלוג אמיתי.
גישה זו מציעה שאהבה היא השקעה ולמידה יום יומית של כל אותם הדברים אשר מיטיבים עם בן הזוג.
יחסי חליפין
רבים יסרבו להודות בכך, אולם מערכות יחסים רבות מנוהלות כסחר חליפין של "תן וקח". על פי גישה זו, האהבה מתקיימת כל עוד ישנה תלות בבן הזוג, והיא מסתיימת כאשר "הסחורה" שבן הזוג מספק מפסיקה להיות אטרקטיבית. גישה זו גורסת שאם תענו על הצרכים של בן הזוג בנדיבות ובלי פנקסנות, אתם תתוגמלו בהתאם.
"אם טוב לי אני נשאר"
על פי גישה זו, ההישארות בקשר הזוגי מתרחשת כל עוד האדם מרוצה, כך שתמיד קיימת האפשרות להפסיקו ו"לפרק את החבילה". לפיכך, מערכת יחסים משולה לכל חפץ אחר שניתן לרוכשו, כאשר חוסר שביעות רצון מהמוצר או הופעה של מודל חדש וטוב יותר מביאים להחלפתו. נקיטה באמונה זו יוצרת מערכת יחסים שטחית שאינה מאפשרת לבנות קשר מהותי, והיא מכניסה את בני הזוג למעגל קסמים של מעבר מזוגיות אחת לשנייה. גישה זו מבקשת שתטפלו ותשקיעו בבחירתכם על מנת להישאר מרוצים ממנה. כך תבטיחו שהקשר ישתבח עם השנים כמו יין טוב.
גישת התפיסה העצמית
הפסיכולוג דריל בם בדק כיצד אדם מבין את מניעיו, וגרס כי היחיד מסיק על העדפותיו ועמדותיו, ממש כפי שהוא מסיק על העדפותיהם ועמדותיהם של אנשים אחרים. גישה זו מבקשת שתתבוננו בזוגות אחרים ותאמצו את כל ההתנהגויות שהייתם רוצים להכניס למערכת היחסים שלכם. שינוי התנהגות זה יוביל לשינוי בתפיסת הזוגיות, ויצייר אותה באור חיובי יותר.
מהי גישה הנכונה מכולן? לעניות דעתי, כל הגישות שמניתי מרכיבות במידה זו או אחרת מערכות יחסים, ועל כל זוג לבדוק את המינון בו הוא נוקט בכל גישה, וכיצד מתקבל השילוב ביניהן.
ד"ר רונית כהן זמורה היא מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת.