"רציתי גבר טרנסג'נדר כבן זוג"
שבוע לפני שיוני הכיר את דני, הוא הצהיר בפני חברו שהוא ישמח להכיר גבר טרנסג'נדר. "ידעתי שגבר שהוא טרנס לא ישפוט אותי ולא יעביר עליי ביקורת. הוא יקבל אותי כמו שאני בלי לדאוג אם אני נשי מדי, גברי מדי, עדין או אגרסיבי", הוא מסביר בריאיון זוגי ל-ynet. ואיך הגיבו החברים והמשפחות? "חברים שלנו חושבים שדפקנו את המערכת", הם עונים
את דני הכרתי לפני שנתיים במסגרת התנדבות ב'מטריה', מטבחון לנוער טרנסג'נדרי מטעם 'איגי' – ארגון הנוער הגאה. הוא גבר טרנס בן 29, תל-אביבי מחוספס, עקשן אבל איכשהו גם תמיד פתוח לרעיונות חדשים. בשנה האחרונה למדתי מהפייסבוק שדני במערכת יחסים, והתמונות מלאות הקרבה שלו עם בן זוגו יוני (30), חיממו לכל הפיד את הלב. לצערנו, אדם טרנס בזוגיות גלויה ומחבקת הוא עדיין לא דבר שרואים כל יום.
לכתבה הראשונה בסדרה: לימור נישאה לגבר טרנסג'נדר שניפץ לה את כל הדעות הקדומות
יוני הוא מעצב מסחרי, ודני עובד כמדריך תעסוקתי באלו"ט. בתחילת הראיון הוא מספר לי שהוא חשש להתראיין מכיוון שלא רצה שידעו בעבודה על זהותו המגדרית, אבל ברגע שהחליט לספר ולהגיע לראיון הוא זכה לקבלה וגם לקצת שקט נפשי שמזמן לא היה לו. הם הכירו זה את זה באתר ההיכרויות הגאה אטרף דייטינג. לפני כן דני יצא עם נשים סיסג'נדריות בלבד (נשים שהמין והמגדר שלהן תואם), ועם אישה טרנסית אחת, ואילו יוני יצא עם גברים סיסג'נדרים בלבד. "לפני שהכרנו הייתי במסיבת טבע ואז באה לי פתאום הארה והרגשתי משיכה לגברים", מסביר דני. "זה ערער אותי קצת ואכלתי על עצמי כאפה. ממש העברתי איזה יום-יומיים של התחבטויות עם עצמי".
"העולם הטרנסי תמיד עניין אותי", אומר יוני, "ושבוע לפני שהכרנו, אני וחבר וממש טוב שלי דיברנו ואמרתי לו 'די, נמאס לי מכל הגברים בקהילה ההומואית שכל מה שמעניין אותם זה סמים ומסיבות וסקס. זה הכי לא אני. אני יוצא פעם באף פעם, אני לא שותה אלכוהול, אני נורא ילד טוב, אפילו שומר שבת וזה. אני רוצה גבר טרנסג'נדר. למה? כי הם באמת גברים. כמו שאישה טרנסית היא נשית ומוחצנת, אז הגברים הטרנסים הם כמו הסטרייטים של פעם. אולי זו גישה פרימיטיבית", הוא מסייג, "אבל אני כגבר הומו ב-2018, כן קצת פרימיטיבי לגבי כל מני דברים כמו מסורת וערכי משפחה".
"גבר שהוא טרנס", הוא מוסיף, "בגלל שהוא עובר תהליך עם עצמו, אז הוא לא מגיע ממקום של שיפוטיות. הוא לא מגיע ממקום של ביקורת כי הוא עבר את זה, אז הוא יקבל אותי כמו שאני בלי לדאוג אם אני נשי מדי, גברי מדי, עדין או אגרסיבי". דני מאשר את ההנחה. "הטרנסיות גרמה לי לפתוח את הראש", הוא אומר. "בתחילת התהליך הבנתי שלצאת עם נשים בתור טרנס זה די קשה, כי ברוב הפעמים נשים יימשכו לגברים סיסג'נדרים, ואם היא לסבית היא לא תרצה לצאת עם גבר טרנס. ממש הרגשתי את האפשרויות מצטמצמות. נגיד יצא שהכרתי בחורות, רק אמרתי שאני טרנס, פתאום 'יא, איזה חמוד אתה'. כאילו שאני איזה טמגוצ'י".
"כל זה פתח לי את הראש לכיוון הזה של לפתוח כרטיס באטרף. גבר הומו שמסתכל על טרנס ונמשך אליו – מבחינתי זו חותמת. גם באיזשהו שלב אמרתי שכמו כל בן אדם, גם אני רוצה להיות נאהב ולהרעיף אהבה. אז פשוט פתחתי את הידיים לשמיים וביקשתי מאלוהים שישלח לי אהבה טובה, בריאה, מכילה ולא משנה מאיזה מין או צבע, העיקר שהיא תבוא".
יוני: "מה שקרה זה שיום אחד נכנסתי לאטרף דייטינג ופתאום נתקלתי בכרטיס של דני. טוב, אני בחיים שלי לא התחלתי עם אף אחד, אני לא מתחיל וגם כנראה שלא אתחיל. אבל היה רשום שם שדני הוא גבר טרנסג'נדר והכול, והוא היה חמוד כזה עם החיוך שלו, והיו לו תמונות יפות. אז פשוט השארתי לו כזה אייקון של 'היי' ואז הוא שלח לי הודעה. ביום השלישי הוא פשוט בא אליי לעבודה ואז ישבנו בחוץ ודיברנו. וכן, הייתי קצת קשה להשגה בזמן שהוא בא כולו גבר ערס כזה, ואני כולי מרים לעצמי והוא מרים לי בחזרה. וזה פשוט זרם, כי זה פתאום מה שחיפשתי".
דני: "ניסיתי להפליק לו בתחת!".
יוני: "קלטתי את זה דרך המראה ואמרתי לו, 'אני מבקש ממך לא לעשות את זה' ואז הוא התייבש. ועם כל הקושי שהיה לי עם עצמי ועם לצאת עם גבר, פשוט איתו לא יכולתי להגיד לא. זה מעבר לקטע של המגדר. הרגשתי שיש לנו חיבור שהוא מעבר".
רציתי להרגיש משהו אחר
יוני מספר שבמפגש הראשון שלהם דני משך לכיוון של מיניות, בעוד הוא מצידו התעקש שאין שום סיכוי לנשיקה לפני הדייט השני או סקס לפני הדייט השלישי. "רציתי להרגיש סופסוף משהו אחר", הוא מסביר. "בחיים שלי חוויתי בעיקר מין. כשדני היה רק מלטף אותי הייתי מיד שואל אותו 'מה אתה רוצה?'. עד היום יש לי את זה כי זה אני. כי כל גברים שהיו איתי תמיד רצו ממני משהו פיזי. עם דני גיליתי שיש לי פוסט טראומה מהקטע הזה. בכל פעם שהוא היה נוגע בי, הייתי חושב שהוא מיד מכוון למין והוא היה אומר לי, 'איזה סקס בראש שלך? אי אפשר ללטף אותך?'".
שניהם מעידים שהם בכלל לא נמשכו אחד לשני מינית בהתחלה, ושמערכת היחסים התקדמה מהכיוון הכי פחות צפוי. "נכון שתמיד אומרים שאם אין משיכה מינית על ההתחלה אז זה לא זה? אז זה דווקא היה מקרה קלאסי שבו כל מה שקרה מסביב גרם להכל להתחבר", אומר יוני. "פתאום יש את הפן המיני והחיבור הרגשי, פתאום יש את התחושה המחשבתית, הכול פתאום מסתדר".
"זה התקדם לאט", מוסיף דני. "נראה לי שזה גם לימד אותי שיעור על החיים. כשהייתי עם בחורות הייתי רגיל לבדוק אם היא מוצאת חן בעיניי מבחינה פיזית ואז יאללה, אפשר להתקדם. אבל באיזשהו שלב המראה כמעט תמיד ממצה את עצמו, ונשארים עם מערכת יחסים שלא תמיד רלוונטית". "ובשביל הפרוטוקול - חיי המין שלנו מושלמים", מבהיר יוני. "בהתחלה היו קצת קשיים, אי אפשר להגיד שלא, אבל אצלי אני יכול להגיד שהיה למקום הרגשי הרבה משקל".
דני: "בהתחלה זה היה 90% רגשי".
יוני: "אני גם חייב לציין שבכל פעם שחשבתי בכלל על להיות עם גבר טרנס, לא חשבתי שזה באמת יקרה כי ראיתי רק גברים טרנסים שיוצאים עם נשים. אני גבר ואני מגדיר את עצמי כסבבה, לא רק במובן הפיזי, אבל אני מתקשה מאוד בקהילה ההומואית. הרגשתי שאני בין הפטיש לסדן. מצד אחד יש דרישה מאוד גבוהה לגוף כזה או אחר, ומצד שני טרנסג'נדרים שמקבלים אותך איך שאתה בסוף הולכים עם בחורות. לא הצלחתי למצוא את עצמי. דני, לעומת זאת, לימד אותי מה זאת מערכת יחסים. עם דני באמת למדתי איך זה מרגיש".
לדפוק את המערכת
אם יש משהו שמערכת היחסים הזו לימדה את שני הצדדים זה שלא צריך לשלול מראש שום דבר. לדברי דני, הקהילה הטרנסית קטנה יותר מהקהילה הלסבית וההומואית, ואנשים הרבה פעמים שוללים דברים פוטנציאליים על רקע של מגדר, ובסופו של דבר גם נשארים לבד בגלל זה. "יש איזו תחושה כזו שבן אדם יכול להרגיש שהוא מעורער מגדרית", הוא מודה. "אבל כשבן אדם חווה באמת אהבה, אז הסקאלה וכל הדברים האלה - הם פשוט מתפוגגים. כי איפה אנחנו מעורערים? במקום שבו אנחנו לא מרגישים בטוחים. אבל כשבן אדם מרגיש בטוח עם מי שהוא, כל השאר כבר לא משנה. זה מה שהרגשתי, וחשוב לי מאוד שאנשים יבינו את זה".
"גם התגובות מהסביבה שלי הפתיעו ולא הפתיעו. בהתחלה גם עשיתי את זה בהדרגתיות - יצאתי עם טרנסית והרבה חברים הרימו גבה. אבל היו גם הרבה שזה נתן להם אומץ וגרם להם להיפתח אליי ולספר לי דברים שהם לא סיפרו לאף אחד לפני כן. למדתי שמי שנראה הכי 'נורמטיבי', נגיד כאלה שיושבים על סטריאוטיפ שמפחד שהומו אפילו יעבור לידו - דווקא אלה הגברים שהכי מתנסים בחדרי חדרים. בתקופה של לפני 17-16 שנה, זה היה 'דו שלא יחשדו' ו-'אה, אתה דו? אז אתה בכלל הומו', או 'את דו? אז את לסבית', ויש אנשים שנשארו שם מאז", הוא אומר. "אבל אנחנו דינמיים וחשוב להבין את זה".
יוני מספר שהתגובה של הסביבה שלו, שהיא ברובה בכלל הטרוסקסואלית, הפתיעה אותו: "כולם אמרו 'יא, איזה יופי, עכשיו אתם פשוט דופקים את המערכת כי אתם יכולים להביא ילדים בצורה ביולוגית ויכולים להתחתן', אבל אני להיפך, הכי לא הסתכלתי על זה. מבחינתי אני יוצא עם גבר, לא עם גבר שיש לו רחם ולא עם גבר שיכול להביא לי ילדים בצורה ביולוגית".
דני: "אבל אי אפשר להתעלם מזה".
יוני: "ברור, אבל אלו לא הדברים שלשמם אני איתך ואני גם לא אחשוב על זה".
דני: "במערכות יחסים חד-מיניות תמיד יש תקרת זכוכית. נגיד יצאתי עם מישהי שבע שנים. סביר להניח שאם הייתי גבר סיסג'נדר כבר היו לנו ילדים, בטח גם היינו מתגרשים מתישהו. אבל כשאתה במערכת יחסים שלא מאפשרת הבאת ילדים קלה, זה די דופק את היחסים. כאן, בגלל שיש לנו את האופציה הזו, אנחנו בלי לשים לב מתכווננים למערכת יחסים הרבה יותר בוגרת. צריך שתהיה לנו עבודה טובה והלך רוח מסוים, כמובן. אני גם מאמין שלפני שאתה נהיה הורה, אתה צריך לחנך את עצמך".
"עדיין לא שלם עם עצמי"
הנושא המשפחתי בכלל מתגלה כעניין רגיש אצל הזוג. אמו של דני מסתדרת נהדר עם יוני. ההורים של יוני, לעומת זאת, מכירים את דני ואוהבים אותו, אך הוא טרם הוכרז באופן רשמי כבן זוג. "עברתי עם ההורים שלי תלאות בנושא הזה", משתף יוני. "עד כיתה י' הכול היה מושלם. תלך מתי שאתה רוצה, תחזור מתי שאתה רוצה, יש לי מחשב בחדר, דופקים לפני בדלת והכול. ואז, בכיתה י', אחותי שמעה אותי מדבר עם גבר וסיפרה לאימא שלי על זה מחשש שאולי מישהו מנסה לסחוט אותי או משהו. אימא שלי סיפרה לאבא שלי ומשם החיים שלי הפכו לגיהינום".
"זה לצותת לי לטלפון, זה לעקוב אחריי עם הרכב לראות לאן אני הולך, ואם אני לא חוזר עד אחת עשרה בלילה אז לבדוק איפה אני. זה לקחת אותי בזרוע פיזית לפסיכולוג, שפשוט ישבתי שם ועניתי לו בכן, לא, שחור, לבן עד שהוא אמר לאבא שלי שהבן שלו לא משתף איתו פעולה. הרבה מזה בא בגלל העובדה ששני ההורים שלי הם יוצאי צבא, ולאבא שלי היה פחד שאני לא אסתדר בצבא בגלל הנטיות המיניות שלי. הוא פחד שלא יהיו לי חברים בתיכון, ואני בתיכון בכלל הייתי מלכת השכבה. אבל אני לא משקר להם, אני מספר. כששואלים אותי לאן אתה הולך, אני אומר לדני. כששואלים אותי עם מי טסת לחו"ל אז אני אומר עם דני. אף אחד לא מטומטם".
הם יודעים שדני טרנס?
יוני: "לא, אבל האחיות שלי יודעות".
דני: "כל מערכות היחסים שלי לפני הטרנזישן היו עם נשים שהגדירו את עצמן כהטרוסקסואליות. ההורים הכירו אותי כחברה שלהן, ואז כשהם גילו, זה פעל לרעתנו כי לפני כן הם חיבבו אותי ואז הם גילו ששיקרתי להם. אפילו פעם אחת היו עלינו איומים. מאז שמתי לעצמי כעיקרון שאני לא אצא עם אדם בארון. אפשר להגיד לי שזה הדבר שהכי כואב לי במערכת היחסים שלנו - שהוא לא מספר להם מי אני, שאני מוסתר וזה לא מכבודי. אבל אני לא יכול לתת לזה יותר מדי מקום כי יש מלא דברים חיוביים שאני כן יכול להיצמד אליהם. אני כן מרגיש שאולי זה מעיד על זה שהוא מתבייש בי או לא שלם עם האהבה שלו אליי".
יוני, מה דעתך על הדברים האלה?
יוני: "זה לא שאני מתבייש בו, אני מאוד שלם עם האהבה שלי אליו, אחרת לא הייתי מסכים. אני אוהב אותו ומעריך אותו והוא באמת החצי שלי. אני פשוט עדיין לא שלם עם עצמי. אני עדיין צריך פידבק מהסביבה, עדיין צריך שהכול יהיה בסדר. ובגלל שלא הייתה קבלה עד רגע זה ממש, אז אתה מרגיש שלא משנה מה תעשה, לא יקבלו אותך. אז אני מנסה ללכת בין הטיפות, אבל ברור לי שבין הטיפות שלי עושה לו רע. אני מודע לזה, פשוט משהו עוצר בעדי. אני לא מאלה שדוחים לנצח, אלא מחשבים ואז פועלים".
ואתה בסדר עם הראיון הזה?
"אני בסדר עם הראיון הזה כי נמאס כבר להתחבא, ומבחינתי מי שצריך לראות את הראיון הזה, שיראה. אבל הלוואי שאנשים ספציפיים לא יראו אותו".
דני: "אני מרגיש שברגע שהוא יספר, זה יהפוך את מערכת היחסים שלנו למושלמת. זה מעגל שלא סגור עדיין. לי לא הייתה משפחה עם ערכים ומסורת, אבא שלי לא יהודי, אז יש לי כבוד למשפחה הזו שלא הייתה לי, ואני רוצה את המקום והכבוד הזה במשפחה מהצד שלו. אם הוא יבוא ויגיד, 'דני הוא הארוס שלי', זה ייתן לי את המקום שלי במערכת היחסים, מקום שלא היה לי באף מערכת יחסים לפניה. הנה, אנחנו מדברים על זה ואני צולל לזה ובא לי לבכות. אבל ברור לי שזה גובה ממנו לחץ אז אני מוותר כי אני לא יכול לדחוק אותו לפינה".
