הסקס איתו היה סביר, אך לא דאגתי. היה לי את עמיחי
את אלון רציתי לשיחות נפש, לצפייה בסרטים, לבדיחות. אבל את עמיחי רציתי במיטה. ככה זה התחלק וככה זה נשאר, עד שהוא החליט לשבור את החוקים ולהפר את האיזון
מקבץ מדהים של בחורים ובחורות, רווקים ורווקות, מונוגמיים ופוליאמוריים, סטרייטים וגייז. נפלא. ואני, שבדיוק סיימתי חודשים ארוכים של התאבלות על מערכת יחסים נצחית שנגדעה ביום שבו ביטלתי את האירוסים (אאוצ'), הייתי צריכה קצת מרחב בשביל להתפרע. בלי מחויבות, בלי נאמנות, רק מוזיקה, חברים וסקס, לפחות עד שאתאהב מחדש.
די מהר היה נדמה שזה מה שקורה. כי בשנה השנייה שלי הוא הצטרף - עמיחי. איך שהוא הגיע לפגישת ההכנה של הפסטיבל, כבר התחלתי להסמיק בכל הגוף. הבחור הזה, ואני לא מגזימה, היה אחד הבחורים היפים שראיתי במציאות. דוגמן מכף רגל עד ראש. עיניים ירוקות גדולות, כמו של ילד. שרירי כתפיים רחבים. לסת מרובעת. ובמשך כל זמן הפגישה, כשהמבטים שלנו הצטלבו, הייתה לי תחושה שהוא מחייך חיוך קטן ושובב שמאוד הדליק אותי.
אחרי הפגישה זרמנו לשתות בירה, אבל מצאנו את עצמנו די מהר רק אני, עמיחי ועוד חברה שחתכה אחרי כמה דקות. אז ישבנו שנינו ודיברנו. מכירים את הפרפרים הקטנים שילדים בני 16 מרגישים כשהם מתאהבים? אז זה בדיוק מה שהרגשתי. מתח מיני אדיר, התרגשות שקטה כזו. מסתבר שהוא לא רק יפה בצורה קיצונית, הוא גם חכם מאוד, כי הוא דיבר בכזאת התלהבות על עמדותיו הפוליטיות, על העולם ועל תל אביב. לי אישית היה ברור שזה הולך לכיוון חם. רגע לפני שנפרדנו, הוא חיבק אותי ועמד לתת לי נשיקה על הלחי. אלא שלי היו תוכניות אחרות: סובבתי אליו את הפנים ונישקתי אותו נשיקה מסוג אחר. הוא נענה, כמובן, במהירות.
התנשקנו אולי דקה שלמה על השעון, וכשחזרתי הביתה הייתי בעננים. ביומיים הבאים הייתי קופצת לשמע כל צפצוף הודעת טקסט, אבל זה לא היה ממנו. לא התרגשתי. הוא לוקח את הזמן. אולי הוא אפילו לא חושב שזה אמור להתקדם בכלל. אבל אין בעיה. אני הרי בקטע של התנסויות, שחרור, מוזיקה, חברים וסקס. מה שיהיה יהיה. הכול אחלה. אני זורמת. אבל אחרי שלושה ימים הטלפון צלצל וזה היה עמיחי על הקו: "אני יודע שקצת נעלמתי לך", פתח מתנצל. "אבל רציתי להגיד לך משהו… יש לי חברה".
משום מה זה לא הפיל אותי. הייתי פתוחה לכל באותו רגע. התחשק לי שהוא יגיד שהם ביחסים פתוחים ואז נמשיך כרגיל, אבל ההמשך שלו היה: "את היית פשוט נורא חמודה אז קצת איבדתי שליטה, אבל אני ממש מצטער". "אל תצטער, אני בתקופה של כיף", אמרתי, והתכוונתי לכל מילה. "הכול טוב. ואתה מנשק מצוין". הוא צחק בהקלה ועברנו לדבר על נושאים אחרים. בפגישה הבאה לקראת הפסטיבל כבר שוחחנו בידידותיות כשני חברים ותיקים, והוא אפילו התיישב לידי ונגע בי מדי פעם תוך כדי דיבור, לפעמים בכתף או בברך. בינתיים הספקתי להבין שהחברה שלו היא אישיות די ידועה, ואם לשפוט על פי הפייסבוק, גם יפהפייה אמיתית. לא ברור למה הוא "איבד שליטה" דווקא איתי, אבל מילא. זה רק החמיא לי.
אני בעצמי כבר התחלתי לצאת באותו חודש עם בחור אחר. זה התקדם די מהר, ותוך שבועיים כבר היינו ממש זוג צמוד, כך שהעובדה שעמיחי תפוס גם לא כל כך הפריעה לי. אבל זה לא מנע ממני מלהימשך אליו עדיין. ואיך אפשר שלא? אבל בסוף הערב, כשהתחלנו להתפזר, הוא שאל אם אפשר לראות את הדירה החדשה שלי בתל אביב. עניתי לו, בהדגשה, שהבחור שאני יוצאת איתו היה אמור לבוא אליי הערב, אבל הוא ביטל. כשהוא שמע על הבחור - משהו בו נדלק מבפנים.
ברגע שנסגרה הדלת מאחוריי בדירה, הוא התנפל עליי. הוא הצמיד אותי לקיר, ואני לא התנגדתי. באופן מדהים, לא ברור וכלל לא מובן, נעניתי לו בכל ההתלהבות. עשינו סקס מטורף שנמשך למעלה משעה, כשמאז גיל 20 לא חוויתי משהו שדומה לזה בכלל. בסוף נפלנו שדודים. מתנשפים. ובלי מילים, נודרים נדר הדדי של שתיקה.
בחודשים הבאים זה הפך לשגרה של אחת לכמה זמן. אחד מאיתנו היה שולח הודעה - בפייסבוק, בווטסאפ, איפה שלא יהיה - והשני אמר אם נוח לו, ואם כן, היינו נפגשים ושוכבים. באותו הזמן היחסים ביני לבין הבחור השני התהדקו. הוא ראה בי הבחורה המושלמת שהוא חיכה לה כל החיים ורצה אותי רק לעצמו. הוא היה מצחיק, רגיש והייתה לנו שפה משותפת ונהדרת. אבל הסקס לא היה מושלם, רק סביר. ובכל מקרה, לא הייתי מודאגת. כי את הסקס המושלם קיבלתי במקום אחר.
לא ראיתי סיבה לספר לו על עמיחי כי ידעתי שזה רק יעציב אותו. למרבה הפלא, הפגישות עם עמיחי רק עזרו לי לאהוב אותו יותר. להיות מסופקת ומאושרת יותר איתו. את אלון רציתי בעת צרה לשיחות נפש, לצפייה בסרטים, לבדיחות. אבל את עמיחי רציתי במיטה. ככה זה התחלק וככה זה נשאר. גם עמיחי, מסתבר, לא סיפר דבר לחברתו, שמסתבר שנמצאת איתו בזוגיות כבר שלוש שנים, וממלאת את הפיד שלה בפייסבוק באינסוף תמונות זוגיות מושלמות ומאוהבות איתו.
יום אחד הוא שאל אותי אם בא לי להיפגש. "לעשות אימון ספורט ביחד". בדקתי שאלון לא מתכוון לחזור בשעות הקרובות הביתה, והסכמתי. כשעמיחי הגיע, הוא הסיר את בגדיו במהירות גדולה מהרגיל, הפיל אותי על המיטה וצחק. "דרך אגב, מגיע לי מזל טוב", אמר.
"מה?" שאלתי. "התגרשתי", אמר וצחק. בבת אחת קילפתי אותו מעליי. "מה זאת אומרת?"
"נפרדתי מנועה". הוא חייך אליי. "עכשיו הלו"ז שלי יהיה הרבה יותר חופשי מבחינתך. אז זה, סתם, שתדעי".
הוא רצה לנשק אותי אבל לא נתתי לו. "אתה טיפש?" שאלתיי. "אז עכשיו אתה פנוי? נועה לא בתמונה? סיפרת לה עלינו?"
"לא... למה? את רוצה שאספר?"
הוא לא הבין. האידיוט. "אתה שברת את החוקים!", אמרתי.
עמיחי נדהם. "החוקים?!"
"כן. אתה הפרת את האיזון. עכשיו אנחנו לא יכולים להיפגש יותר".
קמתי והתחלתי להתלבש. עמיחי קם אליי מבולבל. "מה זאת אומרת?", שאל. "כל עוד שנינו שמרנו על זה בסוד, ולשנינו היה מה לאבד, היינו שווים", אמרתי. "לך יש את החברה הקבועה, לי יש את החבר. וכל אחד מאיתנו פחד שהשני יגלה. אף אחד לא היה בעמדת כוח על השני כי שנינו נזהרנו. ועכשיו מה? עכשיו אנחנו כמו שני צוללנים שמשתפים פעולה כדי להחזיק חבית חמצן מתחת למים, ואחד מאיתנו פתאום מקבל צינור אויר ישר מלמעלה".
"אתה קולט? השארת אותי לבד בתוך המים! אני לא יכולה לסמוך עליך יותר. אתה חופשי. אתה יכול מתי שיתחשק לך ללכת ולספר הכול לאלון. עכשיו אולי לא, אבל אם תתעצבן עליי או על אלון, או סתם תקנא, מאיפה לי לדעת שלא תיתן לי להיחנק מתחת למים רק כי אתה קיבלת צינור ישר החוצה?"
הוא בהה בי כאילו שאני מטורפת. "אז מה את אומרת. שאת נפרדת ממני, כי זה הפך להיות מבגידה כפולה לבגידה אחת?", חשבתי רגע והשבתי: "כן! בדיוק! כל עוד לשנינו היה מה להפסיד, הייתי רגועה. עכשיו רק אני עלולה להפסיד כאן. וזה מלחיץ". הובלתי אותו אל הדלת. עמיחי נאלץ להתלבש באותה מהירות שבה התפשט, ונשלח החוצה כשהוא מבולבל לגמרי.
באותו ערב הצעתי לאלון שננסה למשוך את הסקס שלנו למשך שעה. עיניו השחירו, והוא מלמל משהו על שהוא לא מסוגל לכל התהליך הזה יותר מרבע שעה בלחץ. אמרתי, ברור, ברור, סליחה. אני הרי אוהבת אותו. מה זה עוד כמה דקות בסקס לעומת אהבת אמת? לעומת מישהו רגיש, שמצחיק אותך, שיש לך איתו שפה משותפת? עד היום אני חושבת על עמיחי ברגעים מסוימים עם אלון. יכול להיות שבעולם אחר, בסביבה אחרת, הייתי יכולה לקבל את שניהם.
