אל תשאל אותי עם כמה גברים שכבתי
שנים פחדתי שגברים יחשבו שאני פחות איכותית בגלל זה, פחות "חומר לחתונה", פחות מישהי לזוגיות רצינית, אבל כן מישהי מצוינת ליזיזות מופלאה. אבל אם חושבים על זה רגע ברצינות, מה באמת הקשר בין מספר הגברים ששכבתי איתם לבין רמת ה"איכות" שלי כבת אדם, או מידת המסוגלות שלי לתפקד במערכת יחסים?
אחת השאלות הכי מפחידות שגבר יכול לשאול אותי בתחילת קשר היא עם כמה גברים שכבתי. אני יודעת שאין לי תשובה "טובה" לשאלה הזאת. כל חיי הבוגרים פחדתי להיתקל בה. לפעמים שיקרתי, לפעמים סירבתי לענות עליה, אבל תמיד הרגשתי מאוימת. לפני כמה ימים זה שוב פעם קרה. בחור שאני מחבבת שאל אותי וגרם לי להתחבט בעצמי ולתהות מה עליי לענות. שוב מצאתי עצמי חוששת שהוא פתאום יראה אותי באור אחר, ויפסיק לאהוב אותי ולבלות איתי.
עוד בנושא:
תבדקו למה אתם רוצים מולטי אורגזמה
למה הפסקתי לשכב סתם ככה עם בחורים
באותם רגעים של התחבטות עצמית, ניסיתי לשהות רגע בסיטואציה ותהיתי למה אני כל כך מתגוננת מהשאלה הזו? למה היא מייצרת אצלי תחושת אי-נוחות גדולה כל כך? הרי לי לא איכפת ששכבתי עם הרבה גברים, אז למה אני בכלל חוששת שזה יפריע לאדם אחר? ואולי בעצם זה כן מפריע לי? אבל האמת היא שזה הכול שילוב של גיל וקונטקסט. אני כבר לא ילדה, המון שנים אני רווקה, וכן, עשיתי סקס עם הרבה גברים בזמן הזה. היי, מדובר ביותר מ-15 שנה במצטבר!
מה חשבתם שאני אעשה? אשב לצפות בסרטים רומנטיים ואחכה שהאביר על הסוס הלבן ידפוק אצלי יום אחד בדלת ונחיה ביחד לנצח נצחים? בעצם, מה אישה רווקה אמורה לעשות לגבי החרמנות שלה בזמן שהיא רווקה? ואם אנחנו כבר שואלים שאלות חשובות, מה זה בכלל "הרבה" גברים? איזה מספר הוא גבוה ואיזה נמוך? עם כמה גברים מקובל לשכב ועם כמה גברים את כבר נחשבת לפרועה, נועזת, "זנותית"? אנשים שוכחים שיש הבדל בין מישהי שרוב חייה הייתה במערכות יחסים, לבין מישהי שרוב החיים הבוגרים שלה הייתה רווקה. רק הגיוני שמי שהייתה רווקה הרבה זמן, כמוני, תשכב עם יותר גברים מזו שהייתה במערכות יחסים.
שיקול נוסף שהחטטנים לא לוקחים בחשבון הוא שהמספר הזה שיכול להיחשב "נורמטיבי" או "מוגזם", קודם כל תלוי במדינה ובחברה שבה אנחנו חיים. סקרים בנושא הראו שהאמריקאית הממוצעת שכבה עם 19 גברים עד החתונה. עבור אישה בת 30 באנגליה הממוצע עומד על 17 ובאוסטרליה - 16. מצד שני, מחקר אחר הראה ש-76% מהנשים משקרות כשהן עונות על השאלה הזאת, כך שאפשר לשער שהמספרים גדולים בהרבה. וחוץ מזה, למה זה בכלל משנה עם כמה גברים שכבתי?
אני חושבת שכל השנים הללו פחדתי שגברים יחשבו שאני פחות איכותית בגלל זה, פחות "חומר לחתונה", פחות מישהי לזוגיות רצינית אבל כן מישהי מצוינת ליזיזות מופלאה. כבר קיבלתי תגובות מגברים בעבר כמו: "ווא, זה המון, את ממש אוהבת סקס, אה?", "את לא חושבת שזה יותר מדי?" ואפילו "יופי, אני בטוח שמאוד נהנה ביחד במיטה". אבל אם חושבים על זה רגע ברצינות, מה באמת הקשר בין מספר הגברים ששכבתי איתם לבין רמת ה"איכות" שלי כבת אדם, או מידת המסוגלות שלי לתפקד במערכת יחסים?
אם אני מתאהבת בך אחרי עשר שנים של רווקות, האם זה באמת משנה עם כמה גברים שכבתי לפניך? ומה מבחינתך הייתי אמורה לעשות? להיות רווקה חסרת חיי מין ולבכות כל יום על גורלי המר? ואם כבר מדברים על רווקים, אז למה אותם החוקים שחלים עלינו הנשים לא חלים עליהם? הרי כשגבר רווק למשך שנים רבות, מבחינת החברה זה מובן מאליו שהוא שוכב עם המון נשים וזה לא מוריד מהאיכות שלו בתור בן זוג פוטנציאלי, אז למה ממני זה כן מוריד? אני הרי אחת הנשים שהוא בעצמו שכב איתן!
בסופו של דבר, השבתי לבחור האחרון וסיפרתי לו עם כמה גברים שכבתי. להפתעתי, הוא כמעט ולא הגיב לזה, ורק רצה לשאול אותי את השאלה הזאת כדי להעביר נקודה מסוימת על הנושא שבו עסקנו. הוקל לי, אבל מיד אחרי זה גם הבנתי כמה מצחיקה הייתי שבכלל נלחצתי מהשאלה הזאת. אני לא רוצה יותר להתבייש במי שאני או בדברים שעשיתי בחיים שלי, רק כי מישהו החליט שהם לא בסדר או לא נאותים. אני רוצה להחליט בשביל עצמי מה נאה ומה לא, ואני אשכב עם כמה גברים שבא לי.
ומה זה בכל זאת הציף אצלי? שבתקופות שהייתי יותר פעילה מינית, גם הייתי יותר בדיכאון וחיפשתי כל סוג של אהבה פיזית או רגשית. שזו רק הייתה עבורי דרך לברוח מכל הדברים שלא רציתי להתמודד איתם באותה התקופה. עכשיו, כשלמדתי כן לאהוב את מי שאני, ובלאהוב אני מדברת על לאהוב את כל החלקים בי, גם את אלה שאולי קצת פחות "יפים" או "מוצלחים", אני לא מרגישה יותר צורך להתגונן, להתבייש או להרגיש אשמה. שכבתי בדיוק עם מספר הגברים שהייתי צריכה לשכב, כדי ללמוד את השיעורים שהייתי צריכה ללמוד, כדי להגיע למצב הנוכחי שבו אני גאה בעצמי ואני יודעת שאם מישהו כן בוחר לשפוט אותי על זה, הוא פשוט לא הבחור בשבילי.
