לנשים נמאס מגברים שמסבירים להן
הגבר שעזר לנועה לחנות למרות שהיא לא ביקשה מעולם את עזרתו, גרם לה להיזכר בכל אותם מקרים שבהם גברים מתערבים בחייהן של נשים, מקטינים אותן ומתנשאים מעליהן
קאסי ג'ונסטון, ששימשה בעברה כעורכת במספר מגזינים טכנולוגיים וכיום עורכת ב"ניו יורק טיימס", העלתה לחשבון הטוויטר שלה קישור למאמר והוסיפה משפט על תוכנו. לא חלף זמן רב עד שהגיעה תגובה מצייצן: "תקראי את כל המאמר", הוא כתב שם, וטרח להסביר לה מה במאמר היא לא הבינה כמו שצריך. קאסי השיבה לקונית, "אני כתבתי את המאמר".
אין ספק שלא קל להיות אישה, ואיזה מזל שיש סביבנו גם גברים שיוכלו להסביר לנו איך העולם הזה עובד, כי בתכלס הם מבינים טוב מאיתנו. לא את הכל הם מבינים טוב מאיתנו, כמובן, יש גם תחומים שבהם לנו יש יתרון, כמו איך לנקות את הבית למשל. בזה אנחנו, ללא ספק, מבינות הכי טוב. בעצם, אולי לא? יודעים מה? עדיף שגם בתחום הזה כדאי שתסבירו לנו, רק ליתר ביטחון.
Mansplaining, או "הסגברה" בעברית, הוא מונח שהוטבע ב-2008 וזכה להיכלל באופן רשמי במילון אוקספורד לפני כשנתיים וחצי. הוא מתייחס לנטייה של גברים להסביר לנשים באופן מתנשא משהו שהן כבר יודעות, מתוך הנחה שההבנה שלהן בנושא פחותה משלהם בגלל שהן נשים. עם זאת, לא מדובר בקנוניה מכוונת של ועידת גברים שהתכנסה בשביל לחשוב על דרכים להקטין נשים לפני הבופה של ארוחת הצהרים (או ככה אני רוצה להאמין לפחות, כי לא קיבלתי הזמנה). מרבית המסגבירים לא עושים זאת בכוונה.
אז איך זה בכל זאת קורה? קחו קערה ושיפכו לתוכה תפישות חברתיות סטריאוטיפיות, הוסיפו ביטחון עצמי גברי מופרז, ערבבו היטב עם חוסר הבנה של יחסי הכוחות המגדריים, וקיבלתם תבשיל שבו מאכילים אותנו מדי יום ביומו על אף שהוא לא ערב לחיכנו. מאחר שאני רוצה להאמין בטבעו הטוב של האדם, אפילו שהוא מתעקש להסביר לי שאני לא מבינה מה זה טבע, טוב או אדם, וכדאי שהוא יסביר לי, אני יוצאת מכלל הנחה שהסגברה נובעת מחוסר מודעות. לשם כך ריכזתי מספר דברים שנשים שונאות שגברים מסבירים להן. כן, עכשיו תורנו להסביר.
התמזל מזלי וכבר בסיבוב הראשון נפרשה לעיני פיסת גן עדן בצבעי כחול-לבן, כזו שתגרום אפילו לחנין זועבי לחוש ציונית. חניה מרווחת ומפנקת ממש מול הבית. עוד לא הספקתי להכניס לרוורס, כשגבר זר ברחוב נופף לי נמרצות וסימן לי לפתוח את החלון. "אחורה! אחורה! אחורה!", צעק לי. "תודה, אבל אין צורך", השבתי לו לשווא. "עוד אחורה! זהו! לשבור! לשבור!". קינן בי החשד שהוא סובל מבעית שמיעה. "תודה אבל לא!", הגברתי את הקול. "באמת שאני מסתדרת". והגבר? בשלו. "עוד אחורה! אחורה! אחורה! זהו!".
בניגוד לגבר הזר, שנראה מאד מרוצה מעצמו, יצאתי מהרכב והזעפתי את פני. "בבקשה מתוקה. למה את לא אומרת תודה?". למה?! כי אני כפוית טובה שלא מכירה תודה על כך שחילקת לי הוראות בניגוד לרצוני, זה למה. אבל יודע מה? צודק. תודה. הרי הייתי יושבת באוטו בחוסר אונים מוחלט אם לא היית מגיע לעזרת העלמה במצוקה. זה לא כאילו שנכנסתי לחניה אי פעם עד שהגעת. אוקי, אני יודעת שהעובדה שאני שונאת שמכוונים אותי ללא צורך לתוך חניה, עשויה להראות קטנונית, ולכן אני מוכנה להתגמש קצת ולהפגין סלידה גם כלפי מקרים שבהם מכוונים אותי ביציאה ממנה. ברור שאם היו תנאים אובייקטיבים שמקשים על החניה, וברור שאם הייתי מנסה ולא מצליחה ומבקשת עזרה, היא היתה מתקבלת בברכה. אך לא זה המצב. הבעיה היא לא עם מתן העזרה, אלא שהיא מגיעה למרות שאנחנו לא זקוקות לה.
הבעיה, בגדול, היא שמתעקשים להסביר לנו דברים על אף שלא ביקשנו, לא רצינו, ויתרה מכך - ידענו אותם בעצמנו. "איך אנחנו אמורים לדעת מה את כבר יודעת ומה לא?", הקשה גבר שניהלתי איתו דיון בנושא. אז בואו נקבע חוק יסוד: אם ארצה לדעת דבר מה, אבקש. סבבה? אני יודעת שההסברים לעיתים מגיעים מתוך מחשבה שנעשה כאן מעשה טוב, אבל אם מדובר בהתחשבות פרופר, למה אתם מכוונים לחניה רק נשים ולא גברים אחרים?
הסיבה לכך היא התחושה המלווה את המסגבירים שיש נושאים שהם טובים או מבינים בהם יותר מנשים. כמו לחנות, למשל, אבל לא רק. אני חושדת שהם חושבים שהם טובים יותר גם בכל הקשור להתמצאות מרחבית, אחרת אין לי הסבר מדוע הם מתעקשים לתת לנו הוראות הגעה למקום מסוים כשההסבר היחיד צריך להיות "שימי את הכתובת בווייז". יש תחומים שנחשבים מסורתית כשייכים לגברים, עם ההנחה המוסכמת שנשים לא מבינות בהם דבר. אבל בין אם את חסרת הבנה בסיסית בכדורגל - כמוני, ובין אם את אוהדת כדורגל מושבעת שלא מפספסת אף משחק, תמיד יהיה את הגבר הזה שיתעקש להסביר לך מה זה נבדל. מכרה מספרת שלא מזמן היא השאילה מקדחה לידיד, שמיד החל להסביר לה איך מחליפים מקדח ואלו מצבים שונים יש למקדחה. שלה! למקדחה שלה! זה נכון שיש נושאים שגם אני לא מבינה בהם יותר מדי, אבל ההנחה המובנת מאליה שאתה יודע יותר טוב ממני היא בפירוש מעליבה. היא לא יותר ממגדל קלפים מט ליפול, בטח עם איך שאתה משתמש במקדחה הזאת.
אם אנחנו מתעצבנות כשגברים מנסים להסביר לנו בתחומים שהם חושבים שהם מבינים בהם יותר, רק דמיינו מה קורה כשמדובר בתחומי המומחיות שלנו. נראה שיש כאלה שנוטים להסביר, גם כשהאישה שמסבירים לה מבינה בנושא יותר מהמסביר. המהדרין גם יתעקשו להסביר מדוע היא טועה בקשר לדבר שהיא למעשה צודקת לגביו. כך היה הדין במקרה של ג'סיקה מאיר, אסטרונאוטית בנאס"א שהעלתה וידאו שלה לטוויטר מתוך מתקן המדמה את אטמוספרת החלל, וכתבה כי באטמוספרה זו רותחים המים באופן ספונטני. צייצן החליט להסביר לה כי היא טועה וגם טרח לתקן אותה ולהסביר לה כיצד הדברים עובדים בחלל. הגיוני, סך הכל, שהוא מבין בחלל יותר מאסטרונאוטית. אחרי הכל, לטענתו, הוא הלך פעם למחנה חלל.
מבין הדברים שגברים נוטים להסביר לנשים הופתעתי לגלות גם נושאים של הריון, לידה והנקה. חברותי האמהות נשבעות כי אין ספור פעמים הסגבירו להן שהריון הוא לא מחלה, על חשיבות ההנקה, החיבור לתינוק ואיך הכי טוב להחזיק את התינוק בזמן ההנקה, איך להיות אמא ואיך אמא צריכה להתנהג - וחלק מהמסגבירים אפילו לא היו הורים. קשה לי להרחיב על הנושא מאחר שמעולם לא ילדתי והנקתי בעצמי, ומצד שני, גם גברים לא, ולא ראיתי שזה מפריע להם לחוות את דעתם.
לפני כשבוע פרסמה המוזיקאית וכוכבת הרשת, אלינור שריקי, פוסט שמתאר חווייה שעברה, כאשר המתינה בתחנת האוטובוס בשעת ערב מאוחרת באזור מפוקפק, וגברים נעצרו מולה ובהו בה. "לכמה רגעים הייתי נתונה בתחושה שזהו. הנורא מכל עומד לקרות לי עכשיו. אין חזור, אלוהים למה יצאתי מהבית. החיים שלי עומדים להחרב. וזו אחת התחושות הקשות והמבעיתות ביותר שיש. בחילה גאתה בי. זיעה קרה" היא משתפת. הפוסט הפך במהירה לויראלי, והביא עימו שלל גברים ואת עצותיהם. "הייתי ממליץ לך להוציא רשיון לקטנוע", כתב אחד. "תמיד לחפש מקום מואר שבו אינך לבד", ייעץ שני. כמה גברים החליטו לפקוח את עיניה ולגלות לה על פלאי טכנולוגיה כמו אפליקציות לזמני הגעה של אוטובוסים או להזמנת מוניות, שבטח צריך להיות גבר בשביל להכיר.
אבל הסגברה בלבד היא לחובבנים. המתקדמים מוסיפים לה גם האשמת הקורבן, כפי שניתן לראות בתגובה הבאה: "ידעת שאת הולכת לשבת באזור רע, את יודעת שהתחבורה הציבורית בישראל זוועה, לא מפתיע שקרה מה שכתבת, בטח כשמראש ידעת שזאת אפשרות". אנשים, באופן כללי, פחות מעריכים ניסיונות לבטל את התחושה האישית שלהם, על אחת כמה וכמה כשהם מגיעים עם עצות שאותם גברים לא התבקשו לתת, על נושא שהם לא מבינים בו דבר. ובגלל שזה חוזר על עצמו יותר מדי פעמים לאחרונה, אשמח להציע לכם דיל: אלא אם כן אתם חיים בפחד מתמיד מהטרדות, תקיפות ואונס, בבקשה אל תסבירו לנו מה היינו צריכות לעשות אחרת, וגם לא איך להתנהל בעתיד.
כשאיגוד העובדים הגדול ביותר בשוודיה פתח קו חם לעובדות ולעובדים המתמודדים עם הסגברה במקום עבודתם, הוא לא דמיין שזה מה שיקרה. מרבית השיחות שהתקבלו במוקד לא היו מעובדות הזקוקות לעצה כיצד להתמודד עם הסגברה, אלא מגברים שהתקשרו כדי לעשות הסגברה לנשות הקו החם. עובדות המוקד דיווחו כי אותם גברים הסבירו להן באריכות ובהתנשאות למה הן טועות לגבי הסגברה, מדוע קמפיין ההסגברה אינו מוצלח וכיצד עליו לדעתם להתנהל. קשה שלא לראות את האירוניה בכך שישנם גברים שמסבירים לנשים את התופעה שבה גברים מסבירים לנשים. חלקם מגדילים לעשות ומסגבירים לנשים שאין דבר כזה הסגברה, בלי להבין שעצם הניסיון שלהם לשלול את התופעה הוא זה שמאשר את קיומה. הלוגיקה שמאחורי הניסיון הזה הולכת כך: "איך אצליח להעביר את הרעיון שגברים לא נוטים להסביר לנשים שהן טועות? אה, אני יודע! אסביר לנשים שהן טועות!". לא מובן לי איך קו המחשבה הזה יכול להראות הגיוני, אבל אני בטוחה שמיד יגיע גבר כדי להסביר לי גם את זה.
גבר, רוצה לדעת אם אתה מסגביר? ענה על השאלות הבאות:
1. האם סיפקתי את ההסברים על דעת עצמי מבלי שהתבקשתי?
2. האם הסברתי לה שהיא טועה או לא מבינה?
3. האם הייתי אומר את אותם הדברים לו היה עומד מולי גבר?
4. האם הסברתי לה על נושא שבתחום המומחיות שלה אך לא בשלי?
5. האם הסברתי לה איך היא צריכה להתנהג, לחשוב או להרגיש?
אם ענית "כן" על שתי שאלות ומעלה, כנראה שאתה מסגביר. אם ענית "כן" על אחת מהשאלות ומטה, כנראה שאת אישה.
לפנייה לכתב/ת 
