ניקיונות פסח לרווקה שמחפשת אהבה

תמיד לפני פסח הם מתחילים - המאמרים והמדריכים על ניקיון. ניקיון הבית, ניקיון התזונה, ניקיון הארון וניקיון הנפש. מאמני זוגיות אפילו מתגייסים לכתוב על ניקיון מערכת היחסים, ומאיצים בקוראיהם ללבן דברים עם בני הזוג שלהם, לנקות את מה שמתחת לשטיח ולהכשיר את מערכת היחסים מכל חמץ ופירורי עבר – כדי לייצר ביחד דף נקי. אני חייבת לציין שאף אחד מהניקיונות האלה לא דיבר אליי מעולם. אפילו ניקוי רעלים ניסיתי מספר פעמים בחיי, וחוץ מלרעוב למוות ולהישבר אחרי יום וחצי, זה לא הניב תוצאות.

ואז הגיע הצורך לניקיון עצמי מסוג אחר לגמרי. כרווקה, מעולם לא נאלצתי לעשות "בדק בית" עם עצמי. גם כשיצאתי לדייטים, נמניתי על אלו שמשתעממות מהר. שרוצות לחזור כבר הביתה ולהתעסק בחיים הפרטיים שלהן, שעסוקות בעיקר בעולמן הפנימי. גם כשכבר חוויתי קשר זוגי, עדיין לא הצלחתי להכניס את בן הזוג לחיי. והגברים? גם הם לא תמיד הצליחו לבוא נקיים אל תוך הקשר. לעתים הם סחבו הרגלים ומטענים מהקשר הקודם, או סתם מהחיים. ומערכת יחסים זה אחד הדברים שאתה חייב לבוא אליהם נקי.

מי שמגיע לקשר זוגי חדש בלי לעשות עם עצמו "ניקיון פסח" מבפנים, אולי לא יצליח להכיל כראוי אדם נוסף כי יהיו מטענים, כי תהיה תחושה של "פלישה למקומות אסורים", אלא אם כן האדם השני מוכן לבטל את עצמו ולתמרן בין כל המשקעים שלך. אני, למשל, לא התייעצתי עם אף מאמן זוגיות או מטפל שהדריך אותי כיצד עליי לנקות את עצמי. למען האמת, ההפך הוא הנכון. כמתבגרת רגשנית, נשלחתי על ידי אימי לפסיכולוגיות ומטפלות באמנויות כדי לנסות ולהבין למה אני עצובה כל כך. הבעיה היא שחוץ מלעורר בי חצי זעם מנומנם על אימא/אבא/האחות/החברה ולהשאיר אותו ככה, תלוי באוויר, הן לא ממש הועילו. אפשר אפילו להגיד שהן הוסיפו "לכלוכים" על המרחב שהייתי כל כך צריכה כבר לנקות.

"הפסיכולוגיות הוסיפו לכלוכים על המרחב שהייתי צריכה לנקות". ליאת רוטנר(צילום: אילנית תורג'מן)

כל טיפול פסיכולוגי הסתיים בהבנה שיש לי יותר סיבות להיות עצובה או כועסת ממה שחשבתי קודם, ורק כשהתחלתי לקחת את עצמי בידיים ולהגיד "מהיום אני מנקה את עצמי לבד", זה באמת התחיל לקרות. רק את יכולה לזהות איפה שוכנות אצלך החולשות שאנשים אחרים מתקשים להתמודד איתן. מדובר על עבודה ממוקדת על דברים בעייתיים, זיכרונות או הרגלים, שעתידים לחבל לך במערכות היחסים.

ג'ני היא אחת מחברותיי הרווקות שעדיין עסוקות בחיפוש. "אני לא מוכנה לוותר על שום דבר בהתנהגות שלי", הצהירה בפניי לא אחת. "מי שיקבל אותי, יקבל אותי כמו שאני. עם הקולניות ועם הפגמים. אּני לא מושלמת אבל אף אחד לא יתקן אותי". "ברור! את לא צריכה”, ניסיתי להסביר לה. זו הייתה שיחה רגישה מאוד ואני חששתי שהיא תבין אותי לא נכון, כפי שקורה לעתים קרובות כשאני מדברת בחופשיות. “את נהדרת גם בתור אישה קולנית וגם בתור אישה חזקה, ואפילו בתור אישה מבולבלת או חלשה. אבל אני מדברת על משהו אחר", אמרתי. "בדרך כלל, מי שמוצא זוגיות זה מי שהבין שהוא צריך לנער משקעים כלשהם שנמצאים שם, ואז לא לחפש את מי שישנה אותו - אלא דווקא את מי שיקבל אותו עם מינימום ניקיון עצמי, מה שנקרא. כי מי שרוצה שתרוקני את עצמך בהתאם לדרישותיו - סתם חי בסרט, ובטח שאינו ראוי לך”.

“אז מה אני אמורה לעשות? מה אני כן צריכה לנקות?”, הקשתה ג'ני. "זה התפקיד שלך למצוא", אמרתי. ובאמת, רק מי שרוצה להיכנס לזוגיות יכול לגלות מה בתוכו הוא חלק בלתי נפרד מהאישיות שלו, ומה מתוך זה ניתן לעבודת ניקיון ושיפור עצמי. דיבור לא יפה, זלזול בבן/ת הזוג, חרדת נטישה עקב טראומה או קנאה מוגזמת הם חלק מהתכונות הללו, שאפשר ורצוי לנקות. ניסיתי להסביר לג'ני שאני אולי הדוגמה הכי קלאסית כי אני בן אדם עתיר בפגמים. אני תמימה והיפראקטיבית וחסרת טאקט וחרדתית וחולמנית, ומה לא? ובכל זאת חיפשתי את האדם הנדיר הזה שיקבל אותי עם כולם – ובסוף מצאתי. אבל זה קרה רק כשהבנתי שלמרות שאני לא מושלמת, כן יש דברים שחובה לנקות, אחרת אי אפשר להמשיך הלאה לזוגיות.

ניקיתי למשל סטיגמות שהיו לי, תקוות ילדותיות וזיכרונות רעים שסחבתי עם עצמי לחינם, וסיפרתי זאת לג'ני. אך היא עדיין סירבה להאמין, ולדבריה, גבר שלא מוכן לסבול אותה בכל מצב, עם כל מה שהיא תגיד ואיך שהיא תתנהג, וכל החרא שהיא תזרוק עליו, לא שווה את הזמן שלה. סיימנו את השיחה בהסכמה חלקית, כשבלבי תקווה עזה שהיא אכן תמצא את הגבר הזה. אני עדיין עומדת על תחושתי שניקיון פנימי הוא הכרחי לפני שנכנסים לזוגיות. הוא מאפשר לעלות לשלב הבא, ולהתחיל לצבור ביחד "לכלוכים" משותפים, התנהגויות, משקעים וזיכרונות טובים ורעים, שהזוגיות הזו תותיר בכם. אבל את הניקיון של זה לפחות, תוכלו לעשות אחד עם השני.