הבחור שכמעט נפסל רק בגלל שהוא קירח
נורית כמעט פספסה את אהבת חייה רק בגלל שמיהרה לפסול בחור על קרחת, אבי פספס מישהי רק בגלל שהיא מתגוררת בצפון הארץ. רשימות המכולת שלנו מרחיקות מאיתנו את האהבה, והגיע הזמן שנפסיק להיאחז בהן
לפני כמה ימים נזכרתי בפרק מהסדרה האגדית "סיינפלד", שבו ג'רי סיינפלד הסטנד-אפיסט פוסל בת זוג פוטנציאלית רק משום שהיא "אוכלת את האפונים אחד-אחד". הוא משלח לדרכה מועמדת מבטיחה אחרת רק כי יש זוויות שבהן היא נראית יפהפיה ויש זוויות שבהן היא נראית לו לפתע פחות טוב, ודוחה מועמדת שלישית משום שהיא צוחקת בקול רם מדי.
חשבתי על כך ש"רשימות המכולת" שאנשים מרכיבים לעצמם בדמיונם ורשימת העילות לפסילה – יכולות לשמש חומר לסדרה שלמה, לא רק לפרק אחד. ולמה חשבתי על כך? כי נושא רשימות המכולת שתמיד תפסו חלק נכבד ביום-יום שלי (בגלל היותי שדכנית), הפכו לבולטות במיוחד לאחרונה ובמיוחד אחרי החג.
מיד אחרי פסח קיבלתי מבול של טלפונים - התקשרו הרבה רווקים ורווקות שרצו להשתדך. מדוע דווקא בתקופה הזאת? כי מי שלבד מרגיש את הבדידות בעוצמה החזקה ביותר בתקופת החגים, בה כולם מבלים עם המשפחות, עם בני הזוג והילדים. כתוצאה מכך חלק מאותם רווקים ורווקות נכנסים למצב של ייאוש, בעוד שאחרים "נותנים גז" ומחליטים להיות אקטיביים בנוגע לחיפושי האהבה שלהם, וחלק מהם מגיעים אליי. כהרגלי, אני יושבת איתם בפגישת היכרות ומבררת מה הרקע שלהם, עד כמה הם רציניים ומה הם מחפשים בבן/בת הזוג האידיאלי/ת עבורם.
אלא שבתקופה האחרונה היה שיא השיאים: כששאלתי על ההיסטוריה הזוגית, גיליתי כל כך הרבה מקרים בהם אנשים פסלו אחרים על זוטות, ממש זוטות, בדיוק כמו בפרק של סיינפלד. רוצים דוגמה? בבקשה! אבי, רווק מוצלח ונאה מאוד בן 38, שירת כקצין בצבא, עבד בקריה בתל אביב וגר במרכז הארץ. כבר אחרי כמה דקות של שיחה איתו ידעתי בתוך תוכי שהוא מתאים בול ללקוחה שלי שגרה בנהריה. מדובר באישה יפהפיה, חמימה, מצחיקה ונעימה, וידעתי שהיא האישה בשבילו ושהוא הגבר בשבילה.
למרות זאת, כשאבי שמע שהיא מתגוררת בצפון, הוא פסל אותה תוך שנייה. הוא אפילו לא היה מוכן לשמוע עליה. "חסרות בחורות טובות במרכז? למה את צריכה לשלוח אותי עד נהריה?", התרעם. הזכרתי לו שזמן הנסיעה היום ברכבת מתל אביב לנהריה קצר מתמיד, אבל הנתון הזה לא עניין אותו. אני בטוחה במיליון אחוזים שאם הם היו מכירים, היה כאן בינגו. אבל מה לעשות? הוא לא היה מוכן בשום פנים ואופן, ומבחינתי זה פספוס אדיר.
הזוגיות היפה שכמעט פוספסה
זה הזכיר לי מקרה ישן נושן שחקוק בזיכרוני כבר הרבה שנים, ומבחינתי הוא סמל הנזק של רשימות המכולת למיניהן: נורית, בחורה מרשימה ורצינית בת 32 שעובדת במשרד ממשלתי, חיפשה פרטנר לחיים. הצעתי לה להכיר בחור מקסים בן 34. הם יצאו לדייט והיא גילתה שהוא קירח (אני לא מראה תמונה לפני הפגישה). בסוף הדייט היא התקשרה אליי ואמרה לי שאם הייתה יודעת מראש שהוא קירח, היא לעולם לא הייתה יוצאת אִיתו, אבל היא כן מודה שהיה להם ממש כיף יחד ושמצדה הקשר ימשיך. הסברתי לה שהקרחת שלו אינה טבעית, שהתחביב שלו הוא שחייה ולכן הוא מגלח את הראש כדי לשפר תוצאות. הבשורה הזאת מיד שיפרה את הרגשתה.
בדייט השני הוא אמר לה שהיא נורא מזכירה לו מישהי שהוא כמעט התאהב בה בחדרי הצ'אט באינטרנט לפני הרבה שנים, בימים בהם חדרי צ'אט היו אנונימיים. הוא סיפר שהוא ממש רצה לפגוש אותה, אבל כשהיא ראתה תמונה שלו עם הקרחת, היא פסלה אותו על הסף. מאז במשך כמה שנים, הוא חשב רק עליה. נו, מה תגידו? זו הייתה היא! והם גילו זאת רק לאחר שכל אחד חשף את הכינוי שלו דאז, בחדר הצ'אט. הם התקשו לעכל כי החמיצו למעלה מעשור של זוגיות מאושרת בגלל שטות. היום הם נשואים באושר, והיא מקבלת באהבה אותו ואת הקרחת שלו.
לכן אני חוזרת ואומרת שוב ושוב ושוב: אנשים יקרים, אל תיגשו לזוגיות עם "רשימות מכולת" ואל תפסלו מהר מדי לפני שאתם נותנים סיכוי אמיתי. הסיפור של השניים האלה, שאמנם הסתיים בטוב, מעיד כאלף עדים כי אנשים המחפשים בני זוג עלולים להחמיץ את אהבת חייהם בגלל שטות שטחית למדי.
בימינו הפסילה היא עוד יותר מיידית מהסיבה הפשוטה שאנשים התרגלו לאינטרנט ולפסול בשבריר שנייה בגלל תמונה שלא אהבו או בגלל פרט מסוים שמופיע בפרופיל, או אפילו בגלל תגובה כלשהי שכתבו בפייסבוק. ואני אומרת חבל, כי רוב הקשרים הזוגיים המוצלחים ביותר שאני מכירה דווקא לא התחילו כמו באגדות. קחו את זה כחומר למחשבה וחשבו פעם הבאה לפני שאתם ממהרים לפסול.
בהצלחה!
הכותבת היא הראלה ישי, שדכנית לחילוניים, מסורתיים ודתיים, ומחברת הספר "סטטוס: בזוגיות".
