הקו הדק שבין קשה להשגה לסתם סנובית
אין בעיה לשחק אותה קשות להשגה, אבל חשוב שתדעו מי עומד מולכן ותשימו לב שאתן אכן מצטיירות כמאתגרות ולא נתפסות כסנוביות טהורות. דעה
בואו נדבר על הטקטיקה של שלשחק אותה קשים להשגה. לא מעט פעמים נשאלתי על השאלה הזו, כאילו שיש באמתחתי איזו מחברת סודית עם נוסחאות שמדגימות כיצד צריך להתנהג בכל מצב שקשור לזירת ההיכרויות. אבל אם אתם בכל זאת תוהים לתשובתי, אז אני תמיד עונה את אותה התשובה: תלוי על מי נופלים.
היה לי מקרה של גבר בסוף שנות השלושים לחייו, הייטקיסט מצליח שעבד מסביב לשעון. הוא הדגיש בפניי שאין לו עניין בנשים שמשחקות אותה קשות להשגה. "אני כבר לא ילד, אני רוצה אישה רצינית כדי להקים איתה בית, ואין לי זמן או סבלנות לשחק משחקים. כל המשחקים האלה פשוט מורידים לי את החשק וגורמים לי לאנטי", הוא הבהיר לי, ותוך כדי שיחה איתו הבנתי שהוא למוד ניסיון עבר מנשים ששיחקו איתו משחקים, ואין לו שום רצון לקבל זאת יותר.
לעומתו, הגיע אליי גרוש שדווקא הדגיש בפניי בדיוק את ההפך - הוא רוצה מישהי שתהיה קשה להשגה. הוא אמנם לא הגדיר זאת במילים האלה בדיוק, אבל הוא כן אמר: "אני חייב בת זוג שתמיד תדאג להזכיר לי שהיא לא מובנת מאליה, אחרת אני מאבד עניין מהר מאוד". כשדכנית אני חושבת שדרך המלך היא קודם כל להבין עם מי יש לכם עסק, ובהתאם לכך להחליט על הגישה שלכם. אני כמובן בעד שכל אחד יהיה עצמו ולא "ישחק אותה" מישהו אחר, אך יש דרכים שונות שבהן כל אחד יכול להגיש את ה"אני" שלו.
אם לדוגמה את מזהה שיש לך עסק עם אדם בוגר מאוד, רציני ופרקטי שלא בנוי למשחקים, הייתי ממליצה להיות ישירה ולא להיות קשה להשגה. הוא מוצא חן בעיניך? יופי, תראי לו את זה. את לא חייבת להיות בוטה ולומר בדיוק מה שאת מרגישה כלפיו, אבל אל תשלחי לו מסרים מעורבים. לעומת זאת, אם את מזהה שהאדם העומד מולך אוהב אתגרים, בעל יצר הרפתקנות וגישה יותר קלילה, יכול להיות ששווה לך להיות קשה להשגה, וזה אומר לתת לו את ההרגשה שהוא מוצא חן בעינייך, אבל גם לבלבל אותו קצת. למה אני מתכוונת? אל תגידי "כן" בכל פעם שהוא מזמין אותך, השאירי קצת מסתורין וכן הלאה.
עם זאת, חשוב מאוד לשים לב למלכודת שלתוכה נופלות נשים רבות: הן מחליטות להיות קשות להשגה מתוך מטרה להוות אתגר עבור הגבר שמוצא חן בעיניהן, אך בפועל הן לא מצטיירות כמאתגרות אלא כסנוביות טהורות. כך, במקום לגרום לגבר להתקרב אליהן, הן רק מרחיקות אותו, יוצרות אצלו תחושת רתיעה ולעתים אפילו פחד.
לא מזמן הגיעה אליי פרסומאית צעירה שרצתה שאעזור לה להבין איך יתכן שהיא עדיין לבד בעוד שכל חברותיה כבר בזוגיות מוצלחת. היא היתה יפהפייה, חכמה ומצחיקה, ובכל זאת, היה לה מחסום שתקע אותה. האמת היא שזו ממש היתה תעלומה בשבילי בהתחלה כי היא נראית מאלה שכל היום מחזרים אחריהן, אבל מי שמכיר אותי יודע שאני אוהבת תעלומות ושאני לא נחה עד שאני לא פותרת אותן.
אז ישבתי איתה כמה שעות טובות, והיא סיפרה לי את כל הרקע הזוגי שלה עד לאותו היום. מסתבר שהיתה לה מערכת יחסים מאוד רצינית ומשמעותית שהסתיימה במפח נפש גדול. הגבר (שהיה מבחינתה האביר על הסוס הלבן) עזב אותה לטובת טיפוס של "ביצ'ית" להגדרתה, מישהי שהיתה שולטת בו, והצליחה להפנט אותו בזכות ההתעקשות שלה להיות קשה להשגה.
כנראה שמאותו אירוע סכמות החשיבה שלה השתנו והיא החליטה שכדי להיות בזוגיות גם היא צריכה להיות ביצ'ית, אלא שהיא כנראה לקחה את העניין כמה צעדים רחוק מדי וגרמה לריחוק טוטאלי של גברים ממנה. הם פשוט נרתעו מלהתחיל איתה. במהלך הפגישה שלנו היא הגיעה לתובנות מאוד עמוקות, ובסופו של דבר היא הצליחה להשתחרר מהמחסומים שלה ולהיכנס לזוגיות שעושה לה טוב ושמוציאה ממנה את הטוב שבה. רק אז הצלחתי לנוח באמת.
הכותבת היא הראלה ישי, שדכנית לחילוניים, מסורתיים ודתיים, ומחברת הספר "סטטוס: בזוגיות".
