הבשורה הפמיניסטית לא תגיע מאיוונקה
איוונקה טראמפ היא לכל היותר עלה תאנה. השולחנות העגולים והצעות החקיקה שלה בטלים בשישים לעומת המדיניות דורסת הנשים של אביה, עליה היא לא מעבירה כל ביקורת/ דעה
מחר (יום ב') יגיע לישראל נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, שזהו ביקורו הראשון בישראל כנשיא. הביקור הזה מסקרן משלל סיבות, ביניהן היותו בלתי צפוי, הפכפך, מסוכן ולא קוהרנטי. אך ישנו גורם נוסף שהופך את הביקור שלו למסקרן במיוחד והוא הנוכחות של בתו, איוונקה טראמפ, בפמלייתו.
איוונקה, אשת עסקים מצליחה, מחזיקה כיום בתפקיד פדרלי רשמי של יועצת לנשיא ארה"ב. היא נחשבת למוערכת בוושינגטון, גם בקרב אלו שלא מעריכים את הנשיא עצמו. זאת מכיוון שהיא נתפסת כחכמה וכמי שמרסנת וממתנת את השיגעונות של אביה, יחד עם בן זוגה ואבי ילדיה, ג'ארד קושנר. כך, דווח בתקשורת שאיוונקה היא זו שמנעה מאביה לחתום על צו שהיה מרע את תנאי העבודה של להט"בים ומאפשר אפליה שלהם. בנוסף, איוונקה לקחה על עצמה להוביל סוגיות פמיניסטיות בממשל טראמפ, כאשר בין היתר היא משמשת בתור היועצת של אביה לענייני נשים בעבודה.
בחודש שעבר היא השתתפה בועידת Women20 בגרמניה, בהזמנתה של קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, ואילו בארה"ב היא הובילה דיון מקצועי על סחר בנשים ובבני-אדם בכלל, שמטרתו לעודד חקיקה בנושא. בביקור שלה בסעודיה שנערך בסוף השבוע האחרון, היא הייתה אמורה לערוך שולחן עגול בנושא מעמדן של נשים בסעודיה.
עם זאת, איוונקה רחוקה מלהיות בשורה פמיניסטית. קודם כל, מקומה החברתי הגבוה והפריווילגיות הרבות שלה לא מאפשרים לה להיות היחידה בממשל טראמפ שמקדמת זכויות נשים. סיפרה ספג ביקורת רבה על היותו "פמיניזם לבן", כלומר כזה המתייחס לבעיות ולתנאי החיים של נשים עשירות, לבנות, רזות ובריאות. אין ספק שגם הנשים הללו זקוקות לצמצום פערים מגדריים, אבל שלא נטעה: העצות של איוונקה לא יועילו לנשים עובדות קבלן, הן לא יעזרו לנשים מקבוצות אתניות שונות וגם לא לנשים שמנסות לגדל ילדים תוך הישענות על משכורת מינימום. שלא לדבר על העבודה האינסופית והבלתי מתוגמלת של נשים במשק הבית שלא מקבלת כל התייחסות, או חייהן המורכבים של החד-הוריות.
אבל זו לא רק אשמתה של איוונקה, כמובן. אין אישה שמסוגלת לייצג את כלל הנשים ולקדם לבדה זכויות נשים, בעיקר בשל הגיוון הגדול בין קבוצות שונות של נשים, וכל עוד רק חמש מתוך 33 חברי הקבינט הן נשים, קשה להאמין שחשיבה פמיניסטית או אכפתית לזכויות נשים מובילה את ממשל טראמפ. לצורך העניין, ג'סטין טרודו, ראש ממשלת קנדה, כמו גם ראש ממשלת צרפת החדש, עמנואל מקרון, מינו נשים למחצית מתפקידי הממשלה שלהם. אבל כל עוד "נושאים נשיים" הם תחום צדדי, כמו שקורה בהסתדרות עם קיומה של נעמ"ת, בצבא עם תפקיד היוהל"ם (יועצת לענייני מגדר), במגזינים כלכליים שבהם יש גרסה נשית, וגם בממשל טראמפ - הצרכים הפוליטיים של הנשים תמיד יישארו בשולי השיח ובשולי חלוקת המשאבים.
לכן, בתפקידה, איוונקה טראמפ היא לכל היותר עלה תאנה. השולחנות העגולים והצעות החקיקה שלה בטלים בשישים לעומת המדיניות דורסת הנשים של אביה, עליה היא לא מעבירה כל ביקורת. ניקח לדוגמה את השולחן העגול שלה נגד סחר בנשים. מדובר בצעד אירוני בהתחשב בכך שאחד הצעדים הראשונים שהנשיא טראמפ עשה היה לבטל את מימונן של מרפאות בכל העולם שעוסקות בטיפול רפואי בנשים ואנשים, ומציעות עזרה בהפלות.
השולחן העגול הוא אירוני לא רק בגלל שיד ימין מתיימרת לסייע לנשים בעוד יד שמאל חותמת על גזר דין מוות עבור נשים במדינות עולם שלישי שסיבוכי היריון הורגים אותן, אלא בגלל שחלק מהילדות שייוולדו כתוצאה מההריונות הלא רצויים האלו, ייחטפו ויהפכו לקרבנות סחר בנשים ולזנות. כן, אותו סחר בנשים שהיא מנסה להיאבק בו.
ברמה גבוהה יותר, מתן הלגיטימציה של טראמפ לדיקטטורות ולמשטר צבאי, וכן המדיניות הניאו-ליברלית שהוא מוביל, מייצרות אווירה דורסנית ואלימה שפוגעת בנשים, ומביאה גם היא לעלייה בסחר בנשים ובזנות. אבל העיקר שיהיה שולחן עגול. בנוסף, איוונקה לא מעבירה ביקורת על האמירות הגלויות של טראמפ שמעודדות שנאת נשים. בפאנל המדובר בגרמניה היא הגנה על היחס שלו לנשים, ולא אמרה דבר על ההקלטה שלו שצפה בתקופת הבחירות שבה הוא אמר "תפוס אותן בפוסי", אמירה שמכשירה תקיפה מינית.
היא גם לא אמרה דבר על אמירות אחרות שמעוררות שנאת נשים, כמו הקריאה להילארי קלינטון "אשה מגעילה" (Nasty Woman), האמירה על המחזור של מגישת פוקס, מייגן קלי ("יצא לה דם מהמה שמו"), האמירה על מיס יוניברס לשעבר שהיא חזרזירה, ועוד.
אין ספק שעדיף שאיוונקה טראמפ תהיה שם מאשר שהיא לא תהיה, אבל לא מדובר בצעד שמקדם או אפילו מקזז את המעשים הבעייתיים של אביה נגד נשים ואנשים בכלל. אז למה אנחנו בכל זאת תופסים אותה כפמיניסטית? לפי הקומיקאי ג׳ון אוליבר, איוונקה טראמפ היא אלופה בלגרום לציבור להשליך עליה את הדעות שלו ולגרום לאנשים לחשוב שהיא בעדם.
אבל יש גם בשורה פמיניסטית משמעותית יותר בעקבות הבחירה בטראמפ. מיד אחרי ההשבעה שלו, נשות ארה"ב יצאו לצעדת ענק בוושינגטון, במקומות נוספים בארה"ב וברחבי העולם. ההערכות מדברות על 3.2 מיליונים של נשים בארה"ב, וכחמישה מיליון בעולם כולו, שדרשו ודורשות צדק ושוויון מגדרי, והעבירו מסר שהן לא ישתקו על פגיעה בנשים. אבל הן לא סיימו בצעדה. בעקבות הבחירה בטראמפ יותר ויותר נשים נכנסות לפוליטיקה ומתמודדות על תפקידי קביעת מדיניות בבתי-ספר, ברמה העירונית וברמה המדינתית.
במדינה שפספסה את ההזדמנות להציב אישה בתפקיד החזק והמשמעותי בעולם ובכך לשפר את מעמדן של נשים וגם להראות לנשים וילדות שהן יכולות, זו תשובה הולמת. לפחות עד שתהיה גם אישה נשיאה, ולא רק בת שהיא יועצת לנשיא.
