אוהב אותה אך חושש שמתישהו אבגוד בה
"אני רוצה לבחור בה בלב שלם ולא מצליח. אני רוצה באמת לדעת שאני מוותר על סקס עם אחרות לא כי אני צריך, אלא כי אני רוצה". אימון אישי
אתם בטח מכירים אמירות בסגנון – בזוגיות יש פשרות, וצריך לדעת לוותר כי אין מושלם. הכול טוב ויפה עד שזה מגיע למקום שבו התחושה שנאלצנו לערוך פשרה מעוררת בתוכנו כעסים, ואפילו תחושת מחנק ורצון בפרידה. כשגיא הגיע לתהליך הקבוצתי הוא רצה לדעת מה הסיפור שלו עם מחויבות. אחרי שנים של חיפוש הוא פגש את איילה, והרגיש את צליל המנעול נסגר כשהתאהב בה. הוא ראה יחד עתיד משותף והחיבור ביניהם היה עמוק ורגשי, אבל החודשים עברו, שגרת הזוגיות נכנסה לתוקף ועמה המגורים המשותפים והרצון של אילה להתקדם. הרמיזות על טבעת כבר לא היו רק רמיזות, אלא הבעת רצון ישירה - "אני רוצה שנתחתן".
לגיא היה ברור שהוא רוצה להתחתן עם אילה, אבל באותה נשימה הסתובבה לו בראש מחשבה שלא נתנה לו מנוח, לפיה אילה היא האישה האחרונה שהיא ישכב עמה בחייו. המחשבה הזאת לא הרפתה ממנו, ובהמשך אף גרמה לו להפסיק לקדם את רעיון החתונה. כשהגיע אליי ביקש לדעת איך להיות שלם עם הבחירה באילה, איך להזיז את המחשבות הללו הצידה ואיך לעשות סוף-סוף את הצעד.
בסבב ההכרות הקבוצתי הוא שיתף שהוא בזוגיות רצינית, וסיפר שהגיע לסדנה כדי להבין מה קורה לו בראש: "אני אוהב את אילה אבל לא מצליח להתחייב", סיכם. לא הפתיע אותי שהוא לא שיתף את הקבוצה בלבטיו לגבי המונוגמיה המינית כי בקבוצתו נכחו גם נשים, והנחתי שהוא לא ירצה בשלב זה של הסדנה לייצר פתח לעימותים. התהליך הקבוצתי התקדם משבוע לשבוע והקבוצה התנהלה בשיח פתוח על יחסים וברקסים, פחדים ודפוסים, מה שאפשר לדנה שחוותה פירוק אירוסין כואב לא מזמן, לשאול את גיא: "תגיד, מה הקטע? למה אתה לא מציע? זה נראה שאתה אוהב אותה".
גיא הסתכל לתוך עיניה השואלות, ואולי בפעם הראשונה הצליח לתמלל בבירור את הפחד וההתנגדות לוותר על כל שאר הנשים בעולם בשביל אילה: "אני אוהב אותה", אמר בקול רועד, "אבל אני רוצה לבחור בה בלב שלם ולא מצליח. אני רוצה באמת לדעת שאני מוותר על סקס עם אחרות לא כי אני צריך, אלא כי אני רוצה". יכולתי לראות איך הפצצה הונחה לה בעדינות במרכז החדר, ואיש לא נותר אליה אדיש. דרור, שישב לצידו של גיא, מיד סינן "אני מבין אותך". הילה השמיעה קול כללי וקונפורמיסטי שאומר שאולי אי אפשר באמת להיות שלם ותמיד צריך לבחור כי אלו החיים, ודנה שקעה בתוך הכיסא ושתקה.
הבטתי בה ותהיתי מדוע היא נותרת שקטה, עד שהיא אמרה פתאום: "אני לא מבינה מה כל כך מסובך! זה רק סקס! אתה אמור לאהוב אותה בכל ליבך, אז מה הקטע?!". העצב החשוף שלה נפתח ודיבר, אבל הפגיעות שיצאה ממנה שיקפה בדיוק את הפחד של גיא לפתוח את הנושא מול אילה. הוא ידע שהיא תיקח את זה כעלבון אישי שהתרגום החופשי שלו הוא "אתה לא אוהב אותי מספיק".
השיח הקבוצתי המשיך והקולות הדהדו בסקלה שנעה בין לגיטימציה לרצון לבין ביטולו וקריאה לבחירה חד-משמעית שכרוכה בוויתור. גיא עצר והישיר מבט לדנה: "אני יודע שאולי את לא מבינה את זה, אבל באמת שזה לא קשור לכמה אני אוהב את אילה. אני פשוט מפחד שאם אני אתעלם מזה, יום אחד אני אמצא את עצמי כמו כמה מחבריי - בוגד".
שיח ללא הכחשה והדחקה
המפגש הסתיים עם מניפת קולות שונים ודילמה אחת שעדיין לא זכתה בתשובה חד-משמעית. יחד עם זאת קרה הדבר החשוב והוא שנקודות המבט השונות נשמעו בדיוק כפי שקיוותי שיקרה. הרי בסופו של דבר, בחירה שלמה היא לא כזאת שמשתיקה רצונות והופכת אותם ללא לגיטימיים, אלא דווקא זאת שמאפשרת שיח פתוח על הדברים, ללא הכחשה והדחקה.
למפגש העשירי גיא הגיע עם בשורה משמחת: "הצעתי לה! אנחנו מתחתנים!", ואז פנה לדנה ואמר שהוא מקווה להיות מספיק אמיץ ורגיש כדי לדבר גם עם אילה על הלבטים שליוו אותו, ולשתף אותה במחשבות הללו. הוא הודה לדנה על שהמפגש איתה כחלק מהסדנה הקבוצתית אפשר לו להבין שאם הוא יכול לשוחח עם מישהי שנכוותה מכך על הדברים, הוא יוכל לעשות את אותו דבר עם חברתו.
חמוטל לוי לשם היא מאמנת בנקודתיים - תהליכי זוגיות
