הפטריה שלך חזרה: למה הם מראים עניין אחרי שכבר המשכתי הלאה
נדמה לי שבכל פעם שאני סוף-סוף מצליחה להיכנס לתבנית נורמטיבית של דייטים עם מישהו, גברים מהעבר בתוספת גברים חדשים צצים וחוזרים להם כמו פטריות אחרי הגשם, מצפים שאני אהיה שם בשבילם. פתאום החתיך של השכונה שלי שואל למה אנחנו לא מדברים יותר, פתאום שני בחורים שונים מציעים לי לצאת איתם, וכל זה קורה דווקא בזמן שהקשר החדש שלי תופס כיוון רציני. חוק מרפי?
זה היה לילה סתווי עם ליטופים של רוח קרירה ומצמררת. הייתי לקראת סופו של דייט ראשון ומוצלח ביותר עם בחור שהכרתי בחומוסיה. בחור שמהרגע הראשון שראיתי את פניו מרוחות בטחינה, ידעתי שאנחנו חייבים להכיר. זה גבר אמיתי, חשבתי לעצמי, ואכן, בין החומוס, הצ'יפס והסלט – גם הספקנו להחליף פייסבוקים ולתאם מפגש.
בסיום הדייט שלנו, נפרדנו בנשיקה מול פתח הבניין שלי. נכנסתי לדירתי כשראשי מסוחרר ספק מהיין, ספק מהבחור. נשכבתי על המיטה שלי בחיוך גדול, שחזרתי את הנשיקה בינינו ודמיינתי את השפתיים נוטפות הטחינה שלו. השעה כבר הייתה אחרי חצות, ולפתע התקבלה הודעת וואטסאפ בסמארטפון שלי. בטח זה הוא, חשבתי לעצמי מאושרת. בטח הוא רוצה להגיד לי עד כמה הוא נהנה מחברתי, ולהציע שנקבע כבר דייט שני. אלא שעל המסך הופיע שם אחר - בחור שיצאתי איתו תקופה מסוימת בחיים שלי עד שהוא נעלם לי. כן, נעלם. הפסיק לענות לטלפונים ולהודעות שלי.
אותו בחור היה נכנס ויוצא מהחיים שלי כמו מלצר עצבני שהולך להביא לך מים ונזכר להגיע אחרי שכבר הזמנת חשבון. לא שמעתי ממנו כמה חודשים, כבר כמעט ושכחתי מקיומו, אז איך הוא יודע לצוץ דווקא ברגע שבו שבתי מדייט מוצלח?! הוא שאל מה המצב, ואפילו התנצל שנעלם לי. שוב. עניתי לו בלקוניות שהוא מסמס לי בשעה שאני אמורה כבר לישון בה, וכיביתי את המכשיר.
פטריות אחרי הגשם
לא יודעת איך ולמה, אבל נדמה לי שבכל פעם שאני סוף-סוף מצליחה להיכנס לתבנית נורמטיבית של דייטים עם מישהו, גברים מהעבר בתוספת גברים חדשים צצים וחוזרים להם כמו פטריות אחרי הגשם, מצפים שאני אהיה שם בשבילם. פתאום החתיך של השכונה שלי שואל למה אנחנו לא מדברים יותר, פתאום שני בחורים שונים מציעים לי לצאת איתם, וכל זה קורה דווקא בזמן שהקשר החדש שלי תופס כיוון רציני. הסתכלתי במראה. האם הפכתי לבר רפאלי ולא שמתי לב? לא, אני עדיין אני. אז או שכולם על אסיד ורואים פתאום את היופי הפנימי שבי (לא שהוא כזה יפה), או שיש כאן משהו חשוד. איך, בשם כל הקדושים, אפשר להסביר שאחרי תקופה של שקט ויובש, כשאיש מהם לא יצר עמי קשר, כולם נזכרים בי וצצים בבת אחת?
אולי זה מעין הורמון שמופץ כשאני יוצאת עם מישהו והגברים האחרים חשים זאת באוויר, ויצר הכיבוש שלהם מניע אותם לכבוש אותי מחדש? אולי יש בינינו מרגלת או "אלת רווקות" בוגדנית שעובדת בשביל המין הגברי, וכשהיא רואה שמישהי מכירה בחור טוב ודברים מתחילים להסתדר לה, היא מוציאה הודעת אזהרה לכל הגברים כדי שיבואו לבלבל את הבחורה ולהרוס לה את הדבר החדש והיפה הזה שהיא מנסה ליצור. ואולי דווקא חוסר הנגישות שאני משדרת מושך אותם יותר. חוסר נגישות הרי תמיד נחשב לתכונה סקסית.
אבל האמת היא שבכל הנוגע למערכות יחסים - עד כה דברים טובים חמקו מידיי כי פחדתי ממחויבות, ובתוך תוכי אולי רציתי לקלקל לעצמי ולבחור בבלתי אפשרי, או בבחור מספיק סתום ו'דושבאג' בשביל הדרמה.
הראו לי דלת שתלוי עליה שלט, "כאן גרות בכיף צרות ודרמות", ואני פותחת אותה בלי להסס. אז מהו ההורמון הזה שמופץ באוויר וגורם לגברים להרגיש שאת לא זמינה עבורם יותר? מי היא אותה מרגלת בוגדנית שמנסה לפתות אותי להרס עצמי? אין לי באמת הסבר, אולי באמת אלו כוחות הטבע בשילוב עם מרפי, כן ההוא מהחוקים המציקים.
בינתיים, עם כל הפחד הזה מזוגיות, עדיף להתעלם מאותן פטריות. הרי ידוע שפטריות יכולות להיות רעילות, וגברים שצצים כמו פטריות אחרי הגשם, לא באמת מתכוונים לקשר יציב ורציני. זה פשוט חזק מהם, הם פועלים על פי הטבע שלהם. היי בטוחה רק שמי שלא היה מספיק רציני אז, לא יהיה רציני גם עכשיו. יהיה מה שיהיה, חבל לקלקל משהו טוב עבור עוד הרפתקה רומנטית עם מישהו שצץ אחרי הגשם ונעלם עם בוא האביב.
