צימר רומנטי לראשונה בחיי. חבל שהבחור לא היה בקטע
בגיל 33 החליטה טל גטרייטמן להגשים חלום ישן ולנסוע לצימר רומנטי בצפון. איך היה לה? מוזר, מצחיק ומאוד אפלטוני
רגע לפני ש-2019 נכנסה בקול תרועה, החלטתי להגשים לעצמי חלום קטן. לחברים ולמשפחה מסרתי שלא אהיה זמינה ביומיים הקרובים כי אני, טל גטרייטמן, זאת שמעולם לא ניהלה מערכת יחסים 'נורמלית', נוסעת לצימר עם בחור! ההורים התמוגגו, תהו מי הבחור ומה הסיכויים שאחזור מהצימר מאורסת וכמובן בהריון. גם קבוצת הוואטסאפ של החברות רתחה עם הרבה הרמות גבות, תהיות ואימוג'ים מאוהבים, כי צימר בצפון זה סמל סטטוס - משהו שרק הבנות המקובלות בתיכון ובצבא היו עושות (ולא מפסיקות לספר על זה בימים שאחרי).
שמעתי גניחות והבנתי שבעלי איתה בחדר
זוגות שפתחו את הנישואים מדברים
תמיד רציתי חבר שפוי ושניסע לצימר בצפון, נשבעת שאמרתי את זה לעצמי במשך כמה וכמה שנים טובות. לכן כשקובי, חבר קרוב (וגיי!) הציע לי להצטרף אליו בספונטניות לצימר רומנטי ויוקרתי שהוא זכה בו מן ההפקר לאחר שחבריו לא יכלו לממש את הנסיעה שלהם, לא חשבתי פעמיים וישר אמרתי "כן!". אפילו כתבתי על זה פוסט משתפך בפייסבוק כמה דקות לפני שיצאנו לדרך. במהלך הנסיעה שמענו שירים, אכלנו בורקס בתחנת דלק אקראית, והיחסים בינינו שמרו על אפלטוניות רגילה.
הבעיה התחילה בשער הכניסה לקיבוץ שבו ממוקם הצימר הנכסף. השומר סימן לנו לעצור בצד, וניגש אלינו. הוא אפילו נראה כמי שעושה סלקציה דקדקנית - האם אני וקובי ראויים מספיק כדי לבלות בצימר של הקיבוץ או שאולי מדובר בזוג מתחזה? נלחצתי וחייכתי חיוך מוגזם, בזמן שקובי נגע בעצבנות בצמיד הזהב שלו. "אנחנו לצימרים", הכרזתי בגאווה. "מה את מחייכת?" שאל אותי השומר בטיזריות וסינן לעבר קובי, "וואלה, הצמיד הזה 'שך' נתן לך מזל, אה? תבלו". המחשבות הכחולות שלו עשו לי בחילה. כמה דקות מאוחר יותר, הלכתי לאסוף את המפתח וקובי נעמד ליד הדלת והדליק סיגריה. פקידת קבלה מנומנמת פנתה אליי.
"גב' סרדס", אמרה תוך כדי פיהוק, "תגידי לבעלך..."
"אנחנו לא נשואים", קטעתי אותה.
"טוב, אז תגידי לבן זוגך שאסור לעשן בפנים", אמרה ונתנה לי לחתום על הצהרה שבני הזוג סרדס מתחייבים שלא להרוס את הצימר היוקרתי שלהם.
לא תיקנתי את פקידת הקבלה, כי איך אתחיל להסביר לה שלא רק שנהרוס את הצימר, אנחנו בכלל לא משפחת סרדס! וחוץ מזה, נכון, זאת פעם ראשונה שלי בצימר רומנטי בצפון, אבל אני בדיוק יוצאת עם ריק, שהוא ממש חמוד ולגמרי הסגנון שלי, וחוץ מזה אני וקובי מכירים כבר מלא זמן וזה כאילו הכי אפלטוני שיש, למרות שברור לי שאם הוא רק היה סטרייט, דברים היו נראים אחרת. אבל במקום להגיד את כל זה רק הבטתי בה ובלעתי רוק בשקט.
מסכות בוץ ובחורים גאים מביירות
הצימר התגלה כחלל חמים ורומנטי. הנחנו את התיקים בחדר השינה שליד הג'קוזי, עשינו סיבוב קצר בקיבוץ וקנינו מוצרים לארוחת הערב הרומנטית אך האפלטונית שלנו - פסטה, גבינה מיוחדת, רוטב איטלקי ויין אדום. ואז הגיע הערב, ובצימר שלנו האהבה האפלטונית פרחה. גשם החל לטפטף. שמנו מוזיקה, פתחנו את בקבוק היין והרתחנו מים בג'קוזי.
אם מישהו היה מסתכל מהצד, קרוב לוודאי שהוא היה ממשיך לבהות ולחכות לקטע שבו הבחורה מתיישבת על הבחור והג'קוזי הופך לסט של אתר פורנו. במקום זה נכנסתי לג'קוזי עם תחתונים וחזייה כי שכחתי את הבגד-ים שלי בבית, והפתעתי את קובי עם זוג מסכות בוץ מעולות לפנים. מרחתי את קובי ואת עצמי, ודיברנו על הכול חוץ מאהבה.
כשיצאתי מהג'קוזי, הלכתי להתלבש בחדר השינה, בזמן שקובי נותר בסלון. "קובי, לאן נצא הערב?", צעקתי בקול. "הבאתי בגדים ממש יפים. אולי נטייל מחר? בא לך בכלל? רגע, אתה רוצה שנעשה רשימת משאלות ל-2019? כי חשבתי על כל מיני דברים שממש בא לי לבקש מהיקום שייקרו השנה, וזאת יכולה להיות פעולה חמודה. גם אפשר להעלות דברים מצחיקים לסנאפצ'ט אחר כך, אם בא לך. קובי?". דממה. כאילו שאני לבד בצימר. "קובי? קובי?", צעקתי, והוא עדיין לא ענה. הלכתי לסלון וראיתי שהראש שלו תקוע בנייד. "קבלי איזה קטע", הוא מראה לי הודעה שקיבל מאיזה בחור באפליקציה.
"נו קובי, אתה בגריינדר? מה אתה חושב שיהיה לך? דייט עם מישהו מביירות?!"
"אל תגזימי", ענה. "אני רואה מי קרוב".
לרגע נעלבתי. קובי נמצא באחד המקומות הכי יפים בארץ, בצימר רומנטי ומושלם, לצד ידידתו הטובה והנאה. מה פתאום הוא מחפש גירויים בחוץ? וגרוע מכך, הוא מתכוון להשאיר אותי לבד הלילה? אולי בכלל לזרוק אותי לרפת? ואז, בזמן שקובי ניסה לעשות שלום עם בחורים לוהטים מלבנון, אני עמלתי על ארוחת הערב הרומנטית שלנו: את הפסטה חיממתי במים רותחים כי לא שמנו לב שאין כיריים, והרוטב התגלה כקוטג' טבעוני עם שברי סויה. בקיצור, ארוחה רומנטית לא הייתה פה, יותר כמו כישלון קולינארי מהדהד, והחלטנו לוותר ולאכול בחוץ.
כשהמסעדות הרומנטיות של הגליל נראו רחוקות מדי, החלטנו לחתוך לבית שאן שהתגלתה כריקה מאדם. הנסיעה ברחובות העיר העציבה אותנו, מבול ירד על העולם ולפתע כל מה שרצינו היה לחזור לצימר ולאכול במבה ותפוצ'יפס.
כשנחתנו מותשים בחזרה בצימר, הלכתי לשירותים רק כדי לגלות שקובי כבר הספיק להימרח על כל המיטה הזוגית כמו ישו הצלוב, כשידיו הארוכות לא השאירו לי מקום. "נו, תשני בסלון", הוא מלמל והוריד מליבי אבן, כי מה, באמת היינו ישנים כפיות? וכך, בלילה הראשון שלי אי פעם בחיים עם בחור בצימר, מצאתי את עצמי רואה שידור חוזר של פאולה וליאון וישנה לי בכיף, בסלון.
למחרת התעוררתי מוקדם, בהיתי בגבר האפלטוני שלי שישן כמו מלאך, והכנתי לעצמי קפה. מי קבע שצימרים נועדו למערכות יחסים בעלות אופי רומנטי או אפילו מיני? נהניתי מהנוף, מהשקט ומהעובדה שלא היה אכפת לי איך אני נראית בבוקר.
כשחזרתי לתל אביב פגשתי את הבחור הסודי שלי, ריק. "למה לא התקשרת אליי כל היומיים האלה שהייתי בצימר?", התגריתי בו בכעס. "כי היית בצימר ולא רציתי להפריע לך", השיב ללא שמץ של קנאה בקולו.
"כן, אבל הייתי עם בחור ואתה יודע שקובי נראה מעולה".
"אבל הוא לא שם עלייך, אז למה שאדאג? זה כמו שתתחתני עם מישהו רק בשביל ויזה לארצות הברית".
אאוץ'. נשכתי את שפתיי ושמחתי שלפחות הצלחתי, בגיל 33, להגשים פנטזיה ישנה שהיתה לי ונסעתי לצימר עם בחור. אז מה אם זה לא היה רומנטי? לפחות זה היה בחינם.
