במקום לשכב איתי הוא העדיף לצפות במשחק
עליי הוא מעולם לא הסתכל ככה ולא, אני לא נעלבת. זה כבר הוכח שגברים יעדיפו משחק כדורסל על סקס. מצד שני, אני לא יכולה שלא לתהות כיצד היה מגיב לו הייתה שוכבת לידו עכשיו גל גדות?
"מאמי, אכפת לך שנראה בשידור חוזר את מכבי נגד צסק"א? ראיתי רק את המחצית הראשונה", הוא הנחית עליי שאלה רטורית שלוש דקות בדיוק אחרי שהגיע, ושנייה אחרי שאחזתי בשלט כדי לשים פסקול רומנטי לאווירת שישי בערב. "כן, אין בעיה, מאמי", שיחקתי אותה בחורה שמפרגנת לגבר שלה, אבל בעצם מזהה הזדמנות טובה לזכות בכמה מאות נקודות אצלו. האמת היא שלא באמת ניתנה לי ברירה, ולמזלי, לא דובר בכדורגל, ומשחק חוץ אפילו יכול להיות מעניין. "זה רק יהיה ברקע", הוא הבטיח לשווא, אבל שנינו ידענו שברגע שנחליף ערוץ, בבת אחת הוא ילבש מבט חתולי ויבהה במסך מהופנט.
הוא גמר. כבר? האם שכבנו או שחלמתי חלום?
האדם הקדמון הזה הוא הפנטזיה של אלפי נשים
עליי הוא מעולם לא הסתכל ככה. אם כבר זה צריך להיות ספורט לנשים, וזאת אני שצריכה לבהות עכשיו מהופנטת בסקוטי ווילבקין, לא הפוך. אבל החתול שלי לא מזיז את העיניים מהמסך. העובדה שאני שוכבת לצדו בשיא החורף בגופיה מנומרת דקיקה שמשאירה רק מעט מקום לדמיון, לא מספיקה כדי להסיח את דעתו. אני לא מאמינה שאף על פי שמדובר בגבר סטרייט לכל הדעות, הפסדתי פה לחבורת גברים וכדור. נראה לי שגם אם הייתי חולפת עכשיו על פניו עירומה לגמרי, הוא היה מגיב ב"מאמי, אכפת לך לזוז?"
מצד אחד, אני לא נעלבת. זה כבר הוכח שגברים יעדיפו משחק כדורסל על סקס. מצד שני, אני לא יכולה שלא לתהות כיצד היה מגיב לו הייתה שוכבת לידו עכשיו גל גדות? טוב, בתור מושלמת, היא בטח היתה מפרשנת את המשחק יחד איתו, ומתייחסת לזה כאל משחק מקדים, בעוד שאני מתאפקת שלא לשאול, "בייבי, מה זה אסיסט?". הרי גם מי שלא מבינה דבר וחצי דבר בכדורסל כמוני, יודעת שחוק מספר אחד הוא שאין לשאול שאלות על המשחק בזמן המשחק. אז במקום זה אני שואלת את הבבון המקומי שלי אם הוא רוצה את זה עם בוטנים.
פתאום הוא מתפרץ, "איזה יופי של מתפרצת!", שוכח שלידו יושבת בחורה מפהקת. הוא מלא אדרנלין, כאילו שמדובר בסרט אקשן עם עשרה ברוס וויליסים, ואני עוד רגע נרדמת, מחשבת כמה עוד נשאר עד ל-90 דקות ומתפללת שלא תהיה הארכה עכשיו (או שבעצם אין הארכות בכדורסל?). אין ברירה, אני מדרבנת את עצמי, אני חייבת לגלות עניין במשחק הזה. יש כאן לפחות עוד שעה של בהייה. אילו היינו נשואים, כנראה שהייתי משתמשת במשחק כלגיטימציה לערב חופשי או כתירוץ שיאפשר לי ללכת לישון מוקדם, אבל כשזה נופל על הזמן המשותף היחיד שלנו בשבוע, אני רוצה להישאר ערה גם במחיר של להתנוון מול המסך.
האמת היא שאני פשוט מקנאה בגברים שיש להם את הספורט שלהם. החיים מלאי ריגושים כשבכל יום יש איזה משחק אחד, אם לא עשרה. לפעמים נדמה לי שכל העולם הגברי בנוי ממשחקים – כדורגל, כדורסל, פוקר, פלייסטיישן. במה אנחנו משחקות? במקרה הטוב, אם את אוהבת את הז'אנר, יש לך את הקרדשיאנס כדי לנקות איתם את הראש. אני גם מקנאה ביכולת היילדית הזו להתלהב מכדור שנבעט לשער, להיות כל כולך במשחק, להתנתק ולחיות את הרגע. גברים מעלים לעצמם את התדר כל ערב מחדש, בעוד שאני יכולה לכל היותר לצפות בסדרה ולחייך לכמה דקות.
מצד שני, גבר שאוהב ספורט הוא גבר תפוס שלא לומר נשוי (אגב, לפחות לקבוצה שלו הוא יהיה נאמן). בזמן שאת נדרשת להידחק בלו"ז צפוף בין ליגת העל, הליגה האנגלית, גמר גביע המדינה, יורוליג וערב פוקר עם החברים מהצבא. ועד כמה שזה מקסים שהוא מתרגש כמו ילד, אני תמיד אעדיף שיהיה לצידי גבר כזה שהפסיק עם המשחקים ומסוגל לוותר על משחק כדי לבלות איתי את הזמן המשותף שקבענו לבלות ביחד. כשבכל יום יש משחק אחד לפחות, צריך פה סדרי עדיפויות. אז מילא כשמדובר במכבי תל-אביב נגד צסק"א מוסקבה, אבל כשאני מפסידה למשחק של הפועל נגד הפועל, אני כבר מרגישה עמוק בתחתית הטבלה.
אני יודעת שיש לא מעט נשים שאוהדות כדורסל (ואפילו כדורגל!). כמה מחברותיי הטובות הן כאלה, לא אני. מי בכלל ידעה מי זו צסק"א לפני שנפגשנו? פתאום אני מגלה בקיאות מטרידה בלו"ז של המשחקים, בודקת אותם כמו את תחזית מזג האוויר כדי לדעת מה ללבוש מחר ואם הסיכוי לפגוש אותו אבוד מראש. לפעמים אני גם מבררת מה התוצאה, סתם ככה כדי שתהיה לי את השורה התחתונה. וכשאני ממש בעניין של להתעניין בעולם שלו, אני מסוגלת אפילו לצפות בטורניר טניס שלם (ולא רק בגלל הגניחות שמדמות סרט פורנו באורך מלא. טוב, אולי בעיקר בגללן).
אם להסתכל על הצד החיובי, הוא סוף-סוף הפר את החוק השני במשחקים – החוק הזה שמשחקים הוא תמיד רואה בדירה שלו בלעדיי, משל מדובר בהפרדה בין בשר לחלב או בין יזיזות לזוגיות, והרי הכי כיף כשחוקים נשברים. מלבד זה, ולא פחות נחשב, עכשיו אני סוף-סוף יודעת למה כולם מתכוונים כשהם אומרים שצסק"א אכלה אותה.