הקופאית הלוהטת מפשיטה אותי בעיניה
זה לא פייר כלפיה. היא הרי רוצה להתחתן איתי. אישה בגילה לא מחפשת מישהו לשכב איתו רק בשביל ההנאה. היא רוצה ילדים, ואני מבין את זה, ומכבד את הזמן היקר שלה. למרות שמעולם לא הייתי עם ג'ינג'יות ושמעתי רק דברים טובים עליהן
למרות שהמחירים בסופר השכונתי שמתחת לבית שלי יקרים יותר מהסופר הגדול בהמשך הרחוב, אני עדיין קונה בו בשל הנוחות. ישנה קופאית חדשה, ג'ינג'ית, שיש לי הרגשה שהיא ממש תשמח אם אני אתחיל איתה. היא אומרת לי 'היי' לפני שהיא מעבירה את המוצרים שלי, 'היי' סקסי כזה שמרמז שהיא שמה לב אליי. ללקוחות האחרים היא לא אומרת 'היי' ולא שלום, רק מעבירה את המוצרים שלהם בלי להסתכל עליהם ואפילו עושה להם פרצוף כועס של קופאית שסובלת.
האיש שלי מת לשכב איתי אבל התינוק זקוק לי
אני לא מחפש ידידה. אני מחפש סטוץ ללילה
כשהיא נותנת לי עודף של כסף קטן היא שמה לי אותו בתוך כף היד ותמיד נוגעת בידי עם האצבעות שלה, למרות שהיא יכולה פשוט להשאיר את העודף על הדלפק כפי שראיתי אותה עושה לפחות פעמיים בעבר. אבל מה ששכנע אותי סופית שהיא מעוניינת בי היה הפעם ההיא שעזבה את הקופה וניגשה למקרר רק כדי לעמוד לידי בזמן שחיפשתי גבינה צהובה עם תאריך תפוגה רחוק יותר. היא העמידה פנים כאילו שהיא מחפשת משהו במקרר, אבל אני די משוכנע שהיא רצתה שאפנה אליה ושאבקש ממנה את הטלפון שלה. במקום זה רק העמדתי פנים שלא ראיתי אותה והמשכתי בחיפושיי, בלי לומר לה שלום.
היא אישה יפה אבל יש לה שומה בשפה העליונה שמפריעה לי, והיא גם נראית מבוגרת ממני, בערך בת שלושים וחמש אולי אפילו שלושים ושבע. וגם אם היא צעירה, בת עשרים פלוס נניח, אני לא רוצה להיות עם מישהי שנראית מבוגרת. חוץ מזה, אני כבר לא בגיל שבו אני אתחיל איתה ואצא איתה רק בשביל לשכב איתה ואחר כך לומר לה שזה לא זה. זה לא פייר כלפיה. היא הרי רוצה להתחתן איתי. אישה בגילה לא מחפשת מישהו לשכב איתו רק בשביל ההנאה. היא רוצה ילדים, ואני מבין את זה, ומכבד את הזמן היקר שלה. למרות שמעולם לא הייתי עם ג'ינג'יות ושמעתי רק דברים טובים עליהן.
ניגשתי אל הקופה, והיא אמרה לי 'היי' בסקסיות המכוונת שלה. אני מסיט את מבטי כדי שהמבטים שלנו לא ייפגשו ומשיב 'היי' יבש בחזרה. תוך כדי שהיא מעבירה את המוצרים, היא מסתכלת עליי ואומרת: "תישאר דקה, אני רוצה לשאול אותך משהו". ידעתי! היא הולכת להתחיל איתי! אני משלם לה ושם את המצרכים בשקיות, היא מחזירה לי עודף ושמה לי אותו בתוך כף היד עם הנגיעה הקבועה שלה. היא כבר מטפלת בזקן שלקח בננה אחת, מלפפון אחד, עגבנייה אחת ולחמנייה. הזקן מוציא מהכיס שקית ניילון צהובה בשביל לחסוך בתשלום על השקית. היא מסתכלת עליי מסתכל עליו, ואני מרגיש שהיא מפשיטה אותי בעיניה עכשיו.
בדמיוני אנחנו שוכבים אצלי בדירה על הספה. וואו, זה נכון מה שאומרים על ג'ינג'יות. היא אומרת שהיא על גלולות ואני מתפתה... אוי לא, היא בהריון. עכשיו אני חייב להתחתן איתה. היא ממשיכה להיות קופאית ואני עובד בשתי עבודות בשביל שיהיה מספיק כסף עבור הילד שלנו. אני חוזר עייף ומותש אחרי העבודה הביתה, ובמקום לחייך אליי היא רק מתלוננת על היום הנוראי שהיה לה. אני צועק עליה ואומר לה שנמאס לי מהחיים האלה, היא בוכה עם הפרצוף הסובל הזה שלה. היא הרבה יותר מבוגרת אחרי הלידה והיא כבר לא סקסית כמו שהיתה באותו יום בסופרמרקט.
"רציתי לשאול אם יש לך את כרטיס המועדון שלנו", היא שואלת בחיוך בזמן שעורך הדין שלי מסביר לי מה המחיר שאני עתיד לשלם אם אתגרש ואשאיר אצלה את הילד. "האמת שלא", אני משיב בחיוך. השומה שלה כבר לא כזאת נוראית עכשיו, כשאני בוחן אותה מקרוב. "בא לך שאני אעשה לך?", היא שואלת וחושפת לשון. "אפשרי", אני משיב. היא מוציאה מתחת לקופה דף ומגישה לי אותו. "אתה אמור למלא את הפרטים שלך כאן", היא מסבירה בעודה בוחנת אותי בעיניה. היא רוצה את הפרטים שלי: את הטלפון, הכתובת... הרי זה ברור שהיא מנסה. אין מצב!
אני כותב את המספר שלי עם שתי ספרות שגויות ואת הכתובת שלי עם מספר בניין אחר, מנטרל כל סיכוי לקבל ממנה דפיקה מאוחרת בדלת, בעודה לבושה בחלוק סקסי מתחרה. הרי אם היא באמת הייתה רוצה לעשות לי כרטיס מועדון היא הייתה מציעה לי את זה ביום הראשון שלי בסופרמרקט הזה. אבל לא, היא בחנה אותי. שלחה רמזים. ראתה שאני לא מתחיל איתה והחליטה לעשות את הצעד הראשון במסווה של כרטיס מועדון.
אני מגיש לה את הדף. היא בוחנת אותו בעיניה ומחייכת. עכשיו יש לה את הפרטים המזויפים שלי. "הכרטיס ישלח אלייך בדואר", היא מאשרת. "נהדר", אני משיב, ועוזב את הסופרמרקט בפעם האחרונה, יודע שמעתה והלאה אני אקנה רק בסופר הגדול שבהמשך הרחוב. אומנם הוא יותר רחוק ויש שם תורים ארוכים, אבל זה משתלם כי המחירים שם יותר זולים.
לפנייה לכתב/ת 
