שטחית?! טינדר היא כל מה שרווקים צריכים
מעולם לא היתה אפליקציית דייטים שסבלה מכל כך הרבה ביקורות שליליות כמו טינדר, ולמרות זאת ד"ר לירז מרגלית סבורה כי האפליקציה המינימליסטית מספקת את כל מה שאתם צריכים לדעת מבחינת המערכת הקוגניטיבית שלכם. הכינו את האצבע
בואו נדבר על טינדר - לעניות דעתי, מעולם לא היתה אפליקציית דייטים שסבלה מכל כך הרבה ביקורות שליליות כמו טינדר. אמרו עליה שהיא שטחית ורדודה ושהיא יכולה לשמש רק לסטוצים, אך הנסיקה המטאורית של טינדר אל ראש אפליקציות ההיכרויות לא יכולה להיות מיוחסת רק להצלחתה עם רווקים שמחפשים סטוץ מהיר. האמת היא שבניגוד מוחלט להיגיון, טינדר מספקת למשתמשים את כל המידע שהם זקוקים לו על מנת לבסס רושם ראשוני מספק על בן זוג פוטנציאלי, והיא עושה זאת באמצעות התאמת תהליך הבחירה למנגנון האבולוציוני שלנו.
למצוא אהבה בזמנים בהם כולם נמצאים בטינדר
למעשה, טינדר מחקה באופן מושלם את האופן שבו עובדת המערכת הקוגניטיבית שלנו, מערכת המבצעת שיפוטים מהירים על בסיס מעט מאוד מידע. היא מצליחה לנפות את כל ה"רעש" מהתהליך, ובכך מייעלת את תהליך הבחירה. הצלחתה של טינדר נובעת בראש ובראשונה מהפשטות והמינימליסטיות שלה, ומזיקוק ההחלטה לארבעה משתנים: גיל, מגדר, מרחק גיאוגרפי וכמובן מראה.
ככל שהבחירות שלנו מבוססת על פחות משתנים, אנו נוטים להניח שהן פחות מבוססות, אך למעשה רוב מחקרים מראים שכ-80 אחוז מההחלטות שלנו מתקבלות באופן לא מודע ובהסתמך על תחושות. כך נמצא כי ריח וניל מעודד קניות של מוצרי תינוקות, וריח עור בחנות נעליים מוביל לאחוזי רכישה גבוהים יותר. טינדר - לא רק שאינה מובילה להחלטות פחות מבוססות, אלא שהיא אף מייעלת את תהליך ההחלטה.
כיצד כל כך מעט מידע עשוי להיות כל כך יעיל? ובכן, בבסיסה של טינדר נמצאים גורמי הגיל והמרחק. האפליקציה מציעה לכל משתמש שידוכים פוטנציאליים בגילאים שהגדרנו ובמיקום ברדיוס מוגדר גם כן. צרכים אלו הוכחו על ידי מחקרים שהצביעו על כך שרובם המוחלט של הזוגות הכירו בזכות קרבתם הגיאוגרפית וגילם הקרוב – מאפיינים המבטיחים כי לשני בני הזוג עולם מושגים וערכים דומים.
זה לא סתם קורה. לאנשים באותו טווח גילאים יש יותר במשותף בהשוואה לזוגות עם פער גילאים גדול. אנשים המצויים באותו גיל – הם גם פחות או יותר באותו שלב בחיים מבחינה פסיכולוגית ופיזיולוגית. הם לרוב חולקים רקע דומה, דאגות דומות, אתגרי חיים דומים ונוסטלגיה דומה (גדלו על אותם שירים, סרטים, ספרים וכדומה). דמיון זה גורם להם למצוא בסיס שיחה משותף ומוסיף אלמנט של לכידות ליחסים.
כעת בואו נראה מה יש למחקר לומר על קרבה גיאוגרפית - אני מניחה שלא יפתיע אתכם לשמוע כי זהו המנבא הטוב ביותר לקשר זוגי. בחינה של 5,000 זוגות נשואים בפילדלפיה מצאה ש-30% מהם גרו בטווח של חמישה בלוקים האחד מהשני לפני הנישואים, ו-35% נוספים התגוררו באותה העיר. כלומר, מיקום גיאוגרפי מגדיל משמעותית את הסבירות שאנשים ימצאו עצמם ביחד.
היופי כן קובע, המון!
לאחר הסינון הראשוני שנעשה באופן אוטומטי על ידי האפליקציה, מגיע הסינון לפי תמונות. קיימים לא מעט מחקרים בפסיכולוגיה אבולוציונית הנותנים לגיטימציה מלאה להסתכלות בקנקן. קודם כל, מאחר שאטרקטיביות פיזית מעידה על תכונות גנטיות נסתרות. האבולוציה דאגה שנגיע לעולם עם סט של העדפות גנטיות, ומוחנו מחווט לתור אחר סממני יופי מסוימים שבאופן לא מודע מתקשרים עם פוריות ובריאות, ובכך מגדילים את הסיכוי להעברה מיטבית של הגנים. זאת הסיבה שיופי חיצוני הוא קריטריון לגיטימי לבחירת בן/ת זוג.
אנשים נמשכים למי שבליגה שלהם
יתרה מכך, ישנן עדויות לכך שרוב הזוגות הם בעלי מידת אטרקטיביות דומה, להוציא נסיבות מיוחדות כמו אנשים עשירים מאוד שיכולים להציע לבני זוגם יתרונות חיצוניים נוספים מלבד מראה. חוץ מזה, אם נתבונן מעבר למראה חיצוני, לכל תמונה המוצגת בטינדר יש סאב-טקסט, משמעות נוספת מתחת לפני השטח. אנשים עושים שימוש בתמונות כדי לספר משהו על האופן שבו הם היו רוצים להיתפס. בין אם זה בחירת בגדים, צילום עם כובע, משקפי שמש, חיית מחמד, בטיול או בליווי אנשים נוספים - לכל אלו יש משמעות, והם שופכים אור על דמותו של האדם בתמונה. בנוסף, יש גם רמזים סמויים - חיוך עם הטיית ראש הצידה מעיד על חוסר ביטחון, תמונה מקרוב מעידה על ביטחון ומוכנות להיחשף, ותמונה מרחוק מעידה על ערך עצמי נמוך וצורך להסתיר פגמים.
חיזוק הדדי
לאחר שהמשתמש סינן את בני הזוג הפוטנציאליים יש שלב נוסף - צורך בסימון לייק הדדי המעיד על עניין משותף. כשהאדם השני מחבב אותנו גם כן, האישור שלו מהווה חיזוק חשוב להיכרות ונותן קיק חיובי להתחלה. אנשים נמשכים באופן טבעי לכאלו הנותנים להם תחושה טובה לגבי עצמם, ולייק הדדי מאפשר ליידע את האחר שהשני מחשיב אותם לאטרקטיביים מבלי לומר מילה אחת. ולבסוף, שלב הצ'אט בטינדר מאפשר לפלטר החוצה בני זוג פוטנציאליים. אנשים פיתחו רגישות גבוהה לחלקיקי השיחה המהירים. למשל, אם הוא עושה הרבה שגיאות כתיב, או אם היא משתלטת על השיחה, אם הוא מתבטא כמו מאצ'ו וכדומה. קחו לדוגמה שיחת צ'אט שהראתה לי מרואיינת:
הוא: אז אפשר לקפוץ אלייך?
היא: מעדיפה שנקשקש פה קצת קודם, אפשר גם לעבור לוואטסאפ. אני לא מחפשת סטוצים.
הוא: להיפגש עכשיו זה לא לשחק משחקים. זה להיות ספונטניים.
אין ספק שמבט על הצ'אט הקצר הזה כבר חושף שהשניים מעוניינים בדברים שונים לחלוטין. בנקודה זו יהיה לאישה קל יותר לקבל החלטה בהתבסס על הסאב-טקסט של השיחה והמשמעות הסמויה של המילים. לכן, כאשר מצרפים את כל המידע שמספקת לנו האפליקציה, התמונה המתקבלת חושפת את כל המידע הרלוונטי הנחוץ לקבלת החלטה האם להמשיך או לא. כל אחד מהרמזים מסייע למשתמש לייצר תמונה מנטאלית של האדם. המעניין הוא שתמונה זו עשויה לעיתים קרובות להיות מדויקת יותר ממה שניתן לייצר עם מידע מפורט יותר שמעניקים לנו אתרי היכרויות "רשמיים" יותר, כמו Match.com או OK Cupid, שם הרבה מהמידע הניתן נעשה לצורך ניהול רושם ראשוני טוב, והוא לא תמיד מדויק.
כוונתי היא שאנשים לרוב מגזימים בתיאורים העצמיים שלהם על מנת להציג את עצמם באופן הטוב ביותר שהם יכולים, משהו שלא מתאפשר בפורמט המינימליסטי של טינדר, אשר מנקה החוצה את כל הבולשיט ומספק למשתמשים מידע שהם צריכים כדי לייצר רושם ראשוני מדויק ומזוקק. חשיפה לפרופיל המכיל תחביבים, השכלה ומידע אישי עשויה להוביל אותנו למסקנה שההחלטה שלנו התבססה על הנתונים האלו, כשלמעשה האבולוציה ציידה אותנו בחושים המבססים החלטה על הרבה פחות מכך.
בעצם, האינפורמציה בטינדר נראית מינימליסטית, אך היא מתאימה בדיוק למנגנוני קבלת ההחלטות האבולוציוניים שלנו. לטעמי, אם אתם מתעקשים על הכרויות אונליין, טינדר הוא כרגע האמצעי היעיל ביותר שיש בעולם הדיגיטלי למציאת אהבה – ולא חשוב כמה שטחי זה נראה.
ד"ר לירז מרגלית היא חוקרת התנהגות משתמשים בעידן הדיגיטלי ומרצה בבינתחומי
