פסק הדין קבע: האיש הטריד מינית בעזרת אימוג'י
האם אי פעם חשתם חוסר נוחות ואף עלבון כאשר קיבלתם אימוג'י מסוים? מסתבר כי בארצות הברית כ-20% מהתביעות בשנה החולפת כללו תביעה על אימוג'י. או במילים אחרות: חכו רגע לפני שאתם מתפתים לשלוח למישהי חציל, ואם אתה בוס – היזהר לפני שאתה משתמש באימוג'י קורץ
חבר המושבעים המתין במתח להקראת פסק הדין. אפילו בחדשות ברחבי ארצות הברית דיווחו בהרחבה על המקרה המיוחד. מה קרה שם? מדובר בפרשה שבה הנאשם היה חשוד בהטרדה מינית ושידול לזנות, כשהראייה העיקרית הייתה תוכן ההודעה ששלח למתלוננת. אלא שתוכן הודעה שנשלח לא כלל מילים, ובמקומן הופיעו אימוג'ים של כתר, נעל עקב אדומה ושק של כסף. ההגנה טענה שמדובר בגבר תמים, שרק "חיזר" אחרי אותה אישה במגוון אימוג'ים רומנטיים, כשכתר סימל את היותה מלכה, נעל אדומה - כי מדובר באישה סקסית, וכסף כי היא יוקרתית. אז איך הוכיחו כי מדובר בהטרדה מינית חמורה?
זהירות, אימוג'י
כשאנו חושבים על הטרדה מינית "דיגיטלית", אנו מדמיינים הודעת טקסט בעלת תוכן מיני מובהק, וידאו או תמונה בלתי הולמת שאנו עלולים לקבל ממישהו ללא הזמנה. אך האם אי פעם חשתם חוסר נוחות ואף עלבון כאשר קיבלתם אימוג'י מסוים? הייתכן כי בעולמנו הנוכחי ישנם אימוג'ים אשר נחשבים כהטרדה מינית לכל דבר ועניין?
אם אחזור למקרה איתו פתחתי, הרי שהמשטרה הוכיחה כי בעולם הפשע ועברייני מין בפרט, אימוג'י של כתר מסמל סרסור, נעל אדומה - יצאנית, וכסף רומז על עבודה בזנות. הסבר זה מטעם התביעה הספיק לבית המשפט בארצות הברית כדי לקבוע שהנאשם אשם בשידול לזנות. אם אתם מרימים גבה עכשיו ותוהים מה לעזאזל, כדאי שתדעו כי בין השנים 2006-2019, עם התפתחות הסמארטפונים והשימוש באימוג'ים בפרט, נרשמה עלייה של עשרות אחוזים בפסקי דין שבהם יש התייחסות לאימוג'ים, ולא רק בנושא כמו הטרדה מינית.
עוד בנושא:
כשבא לי שלישיה, אשלח אימוג'י של יוניקורן
"בבתי המשפט בעולם כבר יודעים שאימוג'ים הם חלק בלתי נפרד מתביעות משפטיות בימינו", טוענת עו"ד אורלי ירושלמי-חנין. "רק בשנת 2018 כ-20% מהתביעות בארצות הברית כללו תביעה על אימוג'י מסוים או שאימוג'י היווה חלק מהכרעת הדין". עו"ד ירושלמי-חנין היא מרצה שהתמחתה בחקר האימוג'ים בשדה המשפטי. בשנים האחרונות היא חוקרת ומעמיקה בתחום ובוחנת כל פרסום, מחקר ומאמר הנוגע לפסקי הדין וההשלכות המשפטיות שיש לשפת האימוג'י בעולם המשפט הבינלאומי.
"השימוש באימוג'ים עבר תהליך של מלהיות תופעה חולפת לשפה הבינלאומית המדוברת בעולם, ובאופן חד-משמעי", היא אומרת. "כולם מדברים היום 'אימוג'ית'. בכל הדתות, המדינות והאוכלוסיות השונות, אפילו במגזר החרדי הייתה בקשה לאימוג'ים ייעודיים. אם פעם אימוג'י היה תוסף להודעה כתובה, בשביל לחדד או להבהיר אינטונציה של מילים, כיום האימוג'י מהווה תחליף למילים עצמן".
מה קורה בישראל לעומת העולם?
"רוב פסקי הדין כיום שעוסקים באימוג'ים אכן מתרחשים בחו"ל, בדגש על ארצות הברית", היא אומרת. "בפסקי דין בישראל הקשורים באימוג'י יש בעיקר פסק דין מכריע ותקדימי שדן בדיני חוזים בעקבות שליחת הודעה עם אימוג'י. לגבי הטרדות מיניות, אנחנו רק בהתחלה, אבל גם זה יקרה כאן. אנשים עדיין מתייחסים לאימוג'ים כאל דבר משעשע ומצחיק, אבל לא. מדובר בדבר שהכי רחוק מזה, ועל כולנו להבין שיש השלכות משפטיות לאימוג'ים שאנחנו בוחרים לשלוח".
אני מרגישה שיש כאן סוגייה שנוגעת בתחום מאוד אפור - איך בית המשפט יודע להחליט שאימוג'י נחשב להטרדה מינית?
"על פי סעיף 2 לחוק למניעת הטרדה מינית, הטרדה מינית יכולה להיות גם מייצג חזותי, ואימוג'י בהחלט נכלל תחת ההגדרה של מיצג חזותי. בית המשפט יפרש את האימוג'י לפי הפרשנות של המקבל. אם תמונת דיק-פיק מטרידה שגבר שלח לך מבלי שביקשת נחשבת למיצג חזותי ומזעזע, אין סיבה שלא להשוות את זה לאימוג'י בעל אותה פרשנות".
באילו עוד מקרים את נתקלת באימוג'ים שעלולים להוות הטרדה?
"אני מרצה, בין היתר, גם על שוויון הזדמנויות ואיסור אפליה בעבודה, ולעיתים אחרי ההרצאות ניגשות אליי סטודנטיות ומראות לי הודעות מהמעביד שלהן, שכוללות אימוג'ים שעלולים להתפרש כהטרדה מינית. זכורה לי היטב מישהי שהראתה לי התכתבות בינה לבין הבוס שלה. היא כתבה לו שהיא לא מרגישה טוב ולכן לא תגיע לעבודה, וכתגובה הוא איחל לה שתרגיש טוב וצירף סמיילי מחייך עם לבבות בעיניים".
אני מניחה שזה באמת לא כך כל נעים כשהבוס משלב לב בהודעות. אבל למה הטרדה מינית? אולי זה סתם אימוג'י שיש לו כוונות טובות?
"על פי בית המשפט זה יכול להוות מיצג חזותי שיכול להיחשד כהטרדה מינית. אני מניחה שברוב המקרים מעסיקים שמשתמשים באימוג'י לא מתכוונים להטריד, ובמקרה הנוכחי הזה אני משערת שהוא התכוון לאחל לאותה סטודנטית שפשוט תרגיש טוב, אבל בית המשפט הוא זה שיכריע אם זו הטרדה או לא, בין השאר לפי הפרשנות של העובדת בנוגע לאימוג'י הזה. מעסיקים צריכים להיות מודעים לעובדה שישנן השלכות משפטיות לאימוג'ים שהם שולחים. גם מעסיקות כמובן יכולות לחטוף על זה".
ישראלים הם עם חצוף ואין לנו דיסטנס כל כך. כיצד ניתן בכלל לשפוט? הרי לכל מדינה כללי התנהגות משלה.
"זה נכון מאוד ובהחלט תלוי מקום. בכווית למשל יש חוקים מאוד ברורים. באחד המאמרים שקראתי נכתב כי אם אשה בכווית שולחת אימוג'י של סמיילי מפריח נשיקה או אפילו אימוג'י פרח לגבר שהוא אינו בעלה, זה נחשב להטרדה לכל דבר", היא אומרת ומצליחה לזעזע אפילו אותי. "בארצות הברית הכל בכלל קיצוני. אם תשלחי במסגרת העבודה אימוג'י של חציל למישהו, זו הטרדה מינית לכל דבר ועניין! גם לא במסגרת עבודה, אסור לשלוח את האימוג'י הזה. אף אחד לא מתעסק עם חציל, גם לא בהאשטאג".
אני מתקשה שלא לפרוץ בצחוק גדול, ועו"ד ירושלמי-חנין עוצרת אותי. "ברור אבל שהכול תלוי תרבות ומנטליות, ונכון שישראל היא מדינה בה יש פחות פורמליות, אבל גם בישראל זה יקרה שהטרדות מיניות באמצעות אימוג'י יהפכו בהמשך לתביעה משפטית לכל דבר ועניין".
מה את ממליצה לאנשים שמרבים להשתמש באימוג'י או כאלה שמצויים בעמדה בה עליהם להקפיד עוד יותר על ניחוח רשמי ומהוגן?
"קודם כל, אני לא אומרת להפסיק לשלוח אימוג'ים כי הם חלק מהשפה שלנו. אני כן אומרת שצריך לשים לב. השולח חייב להבין שמה שהוא שולח נתון לפרשנות של הצד השני ולכן אם יש ספק, אין ספק. יש הבדל גדול בין סמיילי שמחייך לבין סמיילי קורץ, מפריח נשיקה או עם לבבות בעיניים, וכמו שאנו מקפידים על שפה מכבדת עם העובדים שלנו ככה אותו דבר בשפת האימוג'י".
אנחנו חיים בתרבות שנמצאת בעידן של שינוי מהיר. השיח על הטרדות מיניות נמצא בשיאו ונדמה שנוספים לו דיונים שאף אחד לא תיאר לעצמו שיהוו אי פעם לנושא לדיון. אם פעם להניח יד על ישבנה של מישהי היה במובהק הטרדה מינית, נדמה שככול שאנו משתכללים טכנולוגית כך גם גדלה הפרצה, ובכלל - מה זה אומר על האנושות כשירק סתמי כמו חציל הופך לאמצעי להטרדה מינית?
ומילה אחרונה לבוסים שאולי קוראים את הכתבה הזאת - הימנעו מלשלוח לעובדות שלכם אימוג'ים של חציל, אפרסק, דובדבנים, תות, סמיילי קורץ, שפתיים, לב אדום ועיניים. וכפי שניתן ללמוד מהמקרה איתו פתחתי את הכתבה, אפשר גם לוותר על האימוג'י של הכתר, גם אם אתה חושב שהעובדת שלך מלכה. עדיף שפשוט תעלה לה את המשכורת.
