"בת 33 בחברה הערבית? את כבר לא תתחתני"
שירין מרגישה שלאיש אסור להתערב בסטטוס החברתי שלה. מרווה נעזרת בידידים כדי להרגיע את המשפחה הרחבה, וואל כבר התרגל למבטים העקומים ופאדי לא מוכן שההורים ישדכו לו: צעירים בחברה הערבית-ישראלית מבקשים להתמודד עם רווקותם המאוחרת, תוך ידיעה שהיא מעמידה אותם באור יוצא דופן מבחינה משפחתית וחברתית
שירין, רווקה בת 35 מהגליל התחתון, הייתה בעיצומו של פרויקט קולנועי שעשתה עם אחיה כשלפתע נתקלה במורה שלה לשעבר שהזדעזע מהעובדה שתלמידתו, מוצלחת ככל שתהיה, עודנה רווקה. "הייתי אז בת 33", היא נזכרת. "הוא הביט בי בזלזול ולא חסך במילים. ואז מבלי שביקשתי הוא התחיל לקבוע עובדות על החיים שלי: 'את בת 33? עזבי, לא בכוח. את כבר לא תתחתני, לא נורא. פשוט תחיי את החיים שלך ברגוע, בלי ילדים', הוא אמר ואני הייתי בהלם. אני מאוד רגישה אבל גם קשוחה. אני זוכרת שהזעם עלה לי ושאלתי אותו מה בחיים האישיים שלי מפריע לו? מה זה עניינו? האם הוא כל כך מוטרד ודואג שאני רווקה שזה מפריע לתיאבון שלו? לחיים שלו?"
נשים כמו שירין נחשבות לנשים משכילות, חריפות, מוצלחות, חזקות ועצמאיות. הן יודעות מה הן רוצות, בטוחות בעצמן ומהוות דוגמה למודל נשי חזק. לא כולן גרות באותה העיר, הן לא באותו הגיל ולכל אחת מהן סיפור חיים שונה. אבל בכל זאת, מכנה משותף אחד מחבר את כולן: הן רווקות מעל הגיל "המקובל" בחברה הערבית של ישראל.
איך את מתמודדת עם אנשים שלא מקבלים את העובדה שאת רווקה?
"יש אנשים שהם חרא אנושי! אלו האנשים שמקשים עליי. אני בת 35 כרגע, ואם הייתי רוצה להיות נשואה זה כבר היה קורה מזמן, כשהייתי בת 21. היו לי מלא הזדמנויות, בחורים שפנו לאבא שלי ואמרו לו שהם יודעים שיש לו בת שהיא כבר בת 21 ושהם מעניינים להכיר אותה למטרת חתונה כמובן. זאת אני שלא נתתי לזה לקרות".
כמה זה חריג בחברה הערבית שאת רווקה?
"פעם זה היה חריג יותר", היא אומרת. "אני שומעת את מה שאומרים עליי וקולטת את המבטים ששופטים אותי, אבל מצדי שכולם יעופו ממני ויתנו לי לחיות את החיים שלי. לשמחתי, אני באה מבית שהאחים הגדולים ממני היו במערכות יחסים עם בחורות לא ערביות, בנות מחו"ל או יהודיות, אז מהמשפחה שלי דווקא אין לחץ. אמא שלי יודעת שהיא לא צריכה לדאוג לי כי אני יודעת מה אני מחפשת. אני מחפשת חבר, בן זוג, פרטנר שיהיה איתי בטוב וברע. לא משנה לי אם זאת חתונה או ידועים בציבור, זאת אני ומקבלים אותי כמו שאני בבית".
לפקח על הנשים בחברה
"רווקוּת בחברה הערבית זה נושא מאוד מורכב ונתפש מאוד אחרת מהאוכלוסייה היהודית, למרות שגם היא לא אוחזת באותן נורמות מערביות בנוגע לרווקות מאוחרת", מספרת ד"ר כרכבי סבאח, מרצה וחוקרת ללימודי משפחה במכללה האקדמית תל אביב-יפו.
עד כמה מוסד הנישואים בחברה הערבית משפיע על מעמדם של הרווקים והרווקות בחברה הערבית?
"המוסד הזה נתפש כשלב בלתי נפרד בהתבגרות האדם, כסמל לסטטוס חברתי שמעיד עלייך. דרכו יש הכרה חברתית בזוגיות ובהורות, ולפיכך הציפייה היא שכל גבר ואישה ירצו להינשא ולא להישאר רווקים מבחירה. נקודה נוספת המעידה על חשיבות מוסד הנישואים קשורה למעמד האישה בחברה, היות והנישואים הם חלק מהפיקוח החברתי על האישה, שנעשה כדי להבטיח שהיא תעמוד בנורמות המקובלות בחברה הערבית ותתנהג לפיהן".
"למעשה", אומרת כרכבי סבאח, "האישה בחברה הערבית עוברת מחיים תחת הפיקוח של משפחתה לחיים תחת הפיקוח החברתי של בן זוגה, ולעתים גם תחת הפיקוח של משפחתו של הגבר, כמקובל בחברה המסורתית. נישואים הם הסדר יעיל המאפשר פיקוח חברתי על התנהגותן של הנשים וניהול חייהן האינטימיים, בשונה מהחברה היהודית המאפשרת הורות גם ברווקוּת. אפשרות זו לא קיימת בחברה הערבית, מצב המעצים את כוח הנישואים בחברה הערבית וגורם לרווקות להישאר בשוליים".
רווקות מבחירה מול רווקות מאילוץ
לנשים כמו מרווה, רווקה בת 32 ממרכז הארץ, יש טריק שעוזר להן לבלום מראש את כל המבטים, ההערות המציקות והצעות שידוכים המטרידות שנוחתות עליה בזמן שהיא מנסה לבלות באירוע חברתי עם המשפחה המורחבת: "כשאני הולכת לאירועים גדולים כאלה אני מראש לוקחת איתי בן זוג פיקטיבי, ידיד גיי בארון, כדי שיחשבו שהוא איתי וככה לא יחפרו לי בשאלות והצקות".
לא רע. למה אגב את עדיין רווקה לדעתך?
"אני חושבת שאני רווקה כי אני לא רוצה להתפשר על החיים שלי. המודלים של הזוגיות שראיתי היו מערכות יחסים לא בריאות, תמיד האישה הייתה צריכה לוותר על עצמה, על השאיפות והחלומות שלה למען הבעל ולהתנהג בהתאם לנורמה החברתית. עם הזמן הבנתי שזה לא נכון ולא כל מערכות היחסים צריכות להיות כאלה".
המשפחה הגרעינית שלך בסדר עם זה?
"המשפחה שלי בכלל לא מציקה, אולי בגלל שאין דמות גברית בבית. אבא שלי נפטר לפני הרבה זמן, ואמא שלי הבינה שאני אתחתן כשאכיר מישהו בלי פשרות וויתור על עצמי. אני מאמינה שעל כל בן אדם לכבד את ההחלטות של הבן אדם האחר, וזה שאני רווקה והשאר לא, לא אומר שיש להם יתרון עליי או שלי יש יתרון עליהם. בשבילי רווקות זה עניין של בחירה".
"חשוב להבדיל בין רווקוּת מבחירה לרווקוּת מאילוץ, שהאחרונה היא זו שנפוצה בחברה הערבית", ד"ר כרכבי סבאח שופכת אור. "הגורם המרכזי לכך הוא העלייה ברמת ההשכלה - בשנים האחרונות מסתמן שנשים יותר משכילות מגברים, והפער הזה ברמת ההשכלה יכול לגרום לנשים להגיע לרווקוּת מאולצת ולא רצויה, מאחר שהן דוחות את הנישואים לצורך לימודיהן האקדמאיים".
ואז מה קורה?
"גיל הנישואים של גברים ונשים לא עלה משמעותית למרות העלייה בהשכלה, לכן מישהי שסיימה לימודים בגיל 24 ורוצה עכשיו להתחתן, תחפש גברים בגילאים 28-29 וסביר להניח שרובם נשואים כבר. כמו כן, אישה אקדמאית תרצה גבר אקדמאי ששווה לה, אך בגלל הפער שנפתח לטובת הנשים ברמת ההשכלה כנראה שרוב הגברים בסביבתה לא יהיו אקדמאיים, והיא תיאלץ להמשיך לחפש ולחפש. לכן נשים משכילות המחפשות בן זוג מתאים בגיל ובהשכלה עתידות להישאר רווקות".
"אני רוצה להתחתן אבל אין לי כסף לקנות לה בית"
"חתונה במגזר זה כמו רישיון נהיגה - אם היית רוצה כבר היית עושה", מתבדח פאדי, רווק בן 26 מטייבה, שאומנם כבר הוציא רישיון, אך טרם מצא כלה.ואתה רוצה להתחתן?
"אני רוצה להתחתן, באמת, אבל בא לי נשים בסגנון מסוים, כאלה שיהיה לי טוב איתן, לא כאלה שההורים עכשיו מנסים לדחוף לי. הבעיה היא שהיום הנשים רוצות יותר ממה שאני יכול לתת".
למה אתה מתכוון?
"אתם בחברה היהודית לא מתחייבים לבנות לה בית, אצלנו זה חובה. פעם לקנות מגרש באזור קלאנסווה–טייבה היה עולה 180 אלף שקל, היום מתחת למיליון אין מה לדבר. מאיפה אני אביא עכשיו מיליון שקלים? אני בקושי גומר את החודש ולא רוצה להיות עול כלכלי על ההורים שלי. אז כל מי שאני רוצה אותה, אין סיכוי שהיא או אבא שלה בכלל יסתכלו לכיוון שלי".
אז מה אתה עושה בנידון?
"אני מחפש להכיר בעיקר באינסטגרם. יש שם הכול מהכול, פחות שופטים אותך לפי המקום שנולדת בו או המשפחה שבאת ממנה. אני רוצה מישהי שתאהב אותי ואני אותה כמו שאנחנו ולא בגלל מה שיש בחשבון בנק. אני מאמין שזה יקרה בסוף ואת תבואי לחתונה שלי".
"גברים שההון התרבותי שלהם נמוך עשויים להישאר גם כן ברווקוּת מאולצת", אומרת ד"ר כרכבי סבאח. "בגלל התחרות בשוק הנישואים, מי שאינו משכיל עלול לרדת לשוליים כי במציאות של היום השכלה היא מדד למעמד חברתי-כלכלי גם בקרב גברים".
"אני חי את החיים שהם היו רוצים לחיות"
"אנשים קוראים לי 'ווזווז' - ערבי משתכנז", אומר וואל, בן 37 מירושלים שנמצא בזוגיות לא מחייבת. "אני מה שקוראים אותו בחברה היהודית 'היפסטר' ערבי. כן, זה שיוצא למועדונים ויש לו חברה יהודייה ובעיר שלו משחק אותה דמות אחרת, אבל גם בעיר שלי מסתכלים עליי עקום".
איך זה בא לידי ביטוי?
"קודם כל, המשפחה שלי לא בדיוק גאה בי על אורח החיים שלי. הם חולמים שאעזוב את העיר הגדולה איפה שיש רוב יהודי ואחזור לאזור שלנו. אבל בקרב הצעירים היותר ליברליים אני יודע שאני נחשב לגבר, למלך השכונה".
למה בעצם?
"כי בתכלס אני חי את החיים שהם היו רוצים לחיות. רובם כבר מאורסים או שהם התחתנו - ולא כי הם היו מוכנים לזה או כי הם אוהבים את האישה שלהם. בגלל זה הם רואים שלא נכנעתי לתכתיבים. אולי בגלל זה אני גם קצת מאיים בנוכחות שלי על כל האמונות של הדור הקודם כי אני מוכיח שאפשר לחיות אחרת".
אתה בכלל רוצה להתחתן?
"אני רוצה להתחתן אבל אין לי מושג אם הכלה תהיה אמריקאית, צרפתייה, נוצרייה, מוסלמית, יהודייה, אתיאיסטית... אני מחפש את הטוב שיש בבני האדם לא את הדת שלהם".
לדעתך יותר קל לך בחברה הערבית כי אתה גבר?
"כן, למרות שגם לגבר זה לא תמיד פשוט. אבל אם מחר אני רוצה להתחתן יהיה לי הרבה יותר קל למצוא מישהי, מאשר בחורה ערבייה בת גילי שמחפשת חתן".
"גברים פחות נשפטים על רווקותם", מאשרת כרכבי סבאח.
אז לרווקים גברים קל יותר?
"אולי להם יותר קל למצוא מישהי צעירה יותר גם בגלל שגילם לא קשור לפוריות וגם בגלל שזאת הנורמה, שגבר ימצא מישהי צעירה ממנו, וכך עניין הגיל פחות קריטי עבורו".
תני לי לנחש - ככל שהבחורה צעירה כך היא אטרקטיבית?
"מחקר שערכתי הוכיח בדיוק את זה - המסקנה הייתה שלא משנה אם תהיי משכילה ומוצלחת, כדי להיות אטרקטיבית את צריכה להיות גם צעירה. על פי ניתוח הנתונים, אם בחורה אקדמאית עוברת את גיל 24, סיכוייה לנישואים מתחילים להצטמצם".
אני מודה שזה מאוד מדכא אותי.
"אפשר להבין זאת, אבל ככל שהקבוצה של הנשים הרווקות והמשכילות תלך ותתרחב באוכלוסייה הערבית, הן גם יהיו אלו שיאתגרו את המבנים החברתיים ואולי משם יגיע השינוי בתפיסה של החברה הערבית. בנוסף, העלייה בשיעור הרווקות ואולי גם במאפייני הרווקים והרווקות - בכוחה לאתגר את התפישות החד-ממדיות ש'רווקות היא כישלון של הפרט' או סימן של פגם כלשהו, ואז זאת גם בעיה חברתית. רווקות יכולה לאתגר את המבנים החברתיים הקיימים של הפטריארכליות ולהרחיב את היחס לתופעות חברתיות".
