התאהבנו בחתונה של החברה הכי טובה

לא חשבתי שמישהו יכול להכיר בחתונה

מיכל (31) וגיל (33) נשואים כבר שבע שנים ומגדלים ביחד שתי בנות. בניגוד אליי, ההיכרות הראשונית שלהם אכן התרחשה בחתונה של חברים משותפים. "הייתי רווקה בת 24, והוזמנתי לחתונה של זוג מהמם שלמד איתי בתיכון", משתפת מיכל. "אני זוכרת שנסעתי לחתונה עם חברה וסיפרתי לה שבא לי כבר קשר רציני אחרי כמה דייטים שלא ממש הצליחו, אבל באמת שלא ציפיתי למשהו שיגיע באופן מיידי, בטח שלא בחתונה אליה נסענו.

"ואז, באמצע רחבת הריקודים, ניגשה אליי חברה אחרת ואמרה לי שהיא קלטה מישהו חתיך ממש שנראה לה שהוא למד איתנו בכיתה, וציינה את השם שלו. היא הראתה לי אותו ואמרתי לה שזה לא הוא, כי אם הוא היה איתנו בכיתה הייתי מזהה אותו. היא הלכה אליו, תפסה אותו ביד, הביאה אותו עד אליי והכירה בינינו. חייכתי אליו ואמרתי שנעים לי מאוד להכיר. אני בחורה די ביישנית, אז מהר מאוד ניסיתי לצאת מהסיטואציה, למרות שהוא באמת היה נראה טוב בעיניי. לחצתי לו את היד, חייכתי וברחתי משם.

מיכל וגיל. אהבה שהתחילה על רחבת הריקודים(צילום: אוסף משפחתי)

"המשכתי לרקוד עם חברות שלי ובמהלך הריקודים היא כל הזמן ניסתה לדחוף אותי לעמוד לידו. המשכתי להתחמק, עד שבזמן האוכל היא פשוט קראה לו לשבת לידינו. דיברנו מעט, החלפנו כמה מילים והמשכנו לרקוד. כשהתחילו ריקודי הסלואו בחתונה הוא פשוט בא אליי, תפס אותי ביד ואמר לי 'בואי לרקוד'. ממש הובכתי אבל באמת רקדנו ריקוד אחד, והמשכנו לרקוד בריקודים הרגילים של החתונה.

"כשיצאנו מהחתונה הוא יצא אחרינו והושיט לי את הטלפון שלו כדי לרשום את המספר שלי. באמת שבדרך כלל אני לא זורמת, אבל הוא מאוד מצא חן בעיני, אז רשמתי את המספר. למחרת, החברה שנסעה איתי לחתונה שאלה אותי אם הוא צלצל והייתי ממש פסימית, כי מה באמת יכול לצאת מהיכרות בחתונה?

"ואז, אחרי כמה שעות, גם הכלה צלצלה אליי, הודתה על המתנה והעירה שהיא שמעה וראתה שפטפטתי עם גיל. היא אמרה ישר שהוא בחור מקסים, ושהוא ובעלה גדלו יחד בשכונה, וציינה שהוא מחפש מישהי רצינית. שאלתי אותה לשם המשפחה שלו, וכמובן שחיטטתי לו מיד בפייסבוק. אחרי כמה ימים יצאנו לדייט ראשון ומהמם בתל אביב, והיה ממש כיף. התנשקנו לראשונה כשהוא הוריד אותי בבית, והשאר היסטוריה".

"האמת היא שממש קיוויתי להכיר מישהי בחתונה הזאת", מוסיף גיל. "אפילו קבעתי להיפגש בחתונה עם חברה אחרת של הכלה אחרי ששוחחו בטלפון כמה פעמים לפני האירוע, אבל בסופו של דבר הכרתי את מיכל והכול יצא לטובה".

"היה בינינו קליק מהרגע הראשון"

גם נטלי (25) ואלירן (33) הכירו בחתונה של חברים והם ביחד כבר שלוש שנים, מתוכן הם נשואים שנה. "ידיד טוב שלי התחתן עם חברה שלי, ואותה החברה גם עבדה עם אלירן. לי בכלל היה חבר באותה תקופה, כך שאפילו לא הייתי פנויה. כשנכנסתי לאולם, כתבתי ברכה על המעטפה לחתן ולכלה, ובדיוק באותו הזמן גם אלירן נכנס לאולם וביקש ממני שאעזור לו לנסח ברכה משלו, אז עזרתי לו והיה בינינו קליק מהרגע הראשון.

"אחר כך, באולם, נפגשנו שוב והאלכוהול כבר עשה את שלו. הייתה בינינו זרימה כיפית, שתינו ורקדנו ביחד, ובסוף בערב הוא אמר לי שהוא צריך להגיע לישון אצל אח שלו שגר ממש קרוב לבית שלי. כך יצא שגם חלקנו יחד מונית. הוא ביקש את מספר הטלפון שלי, אבל סירבתי לתת לו כי מבחינתי היה ערב סבבה, אבל כאמור היה לי באותו הזמן חבר וזה לא התאים. למחרת הוא מצא אותי בפייסבוק והתחלנו להתכתב, ואחר כך כבר נפרדתי מהחבר שלי. האמת היא שהפרידה לא היתה קשורה לאלירן, פשוט הבנתי שזה לא היה זה. באותו ערב יצאנו בפעם הראשונה, ומאז אנחנו יחד.

נטלי ואלירן. כשהם הכירו עוד היה לה בן זוג(צילום: אוסף משפחתי)

"אני מוכרחה לציין שממש לא ציפיתי להכיר מישהו בחתונה הזו או בחתונות בכלל, זה היה לגמרי בהפתעה. גם אלירן לא ציפה לזה, ובכלל לא חשב שיבוא לאותה החתונה עד הרגע האחרון. לרווקים ורווקות שמקווים להכיר את אהבת חייהם בחתונה הבאה אני ממליצה בעיקר לזרום, להיות משוחררים ופתוחים להיכרות, וכמובן שלהתלבש יפה לחתונה זה משהו שאף פעם לא מזיק".

"אבא שלי התנגד לקשר שלנו"

מעין אשר ובעלה הכירו גם כן בחתונה, אבל רק שבועיים אחריה התחילו לצאת באופן רשמי. "בעלה של חברה שלי דיבר איתי יום לפני החתונה, והציע שאצא עם אחיו. הוא ניסה במשך כמה שעות לשכנע אותי, אבל הייתי קשה בעיקר כי הבחור שהוא רצה לסדר לי היה חילוני ואני הייתי דתייה. בחתונה עצמה השתחררתי קצת ונתתי לו אישור לשאול את הצד השני, אבל הוא ענה בשלילה, כי אחרי שהוא ראה אותי, הוא היה בטוח שאני ילדה טובה מדי בשבילו.

"שבועיים אחרי החתונה סיפרו לי שהבחור התחרט וביקש את המספר שלי. היססתי, אבל לבסוף הסכמתי וככה הכרנו. אבל הסיפור שלנו לא נגמר שם - לאורך התקופה הראשונה שלנו ביחד, הסתרתי את הקשר ממשפחתי הדתייה. חודש וחצי אחרי כן, אזרתי אומץ וסיפרתי למשפחה שלי, וכפי שחששתי, הם התנגדו נחרצות. הדרך שהכרנו לא הייתה מקובלת על אבא שלי, וכמובן שהוא לא אהב את העובדה שהבחור אינו דתי. המשכנו את הקשר כנגד כל הסיכויים, עד שאבי הציב אולטימטום - או אני או הבחור.

"החלטתי, עם כל הקושי שבדבר, לנתק את הקשר עם הבחור, אלא שלמזלי, הוא היה עקשן והחליט שלא לוותר עלינו. הוא הלך לרב כדי לקבל ברכה, קיבל על עצמו כיפה ואחרי זה יצר קשר טלפוני עם אבי כדי לדבר איתו עליי. אחרי שהם נפגשו, אבי ראה את הבחור ובלי הרבה מילים הכניס אותו למשפחה. לאחר שהתחלנו את הקשר בגלוי התקדמנו די מהר, ובעלי הציע לי נישואים. כמובן שלא ככה תיארתי לעצמי שאכיר את בעלי, אבל הכול יצא לטובה".