Horizon Zero Dawn: עידן חדש של גיימינג
ההייפ סביב משחק העולם הפתוח שהושק בתחילת החודש - מתגלה כמוצדק: הוויזואליה שלו מדהימה, הקווסטים מרתקים וסיפור המסגרת מפתיע ובלתי צפוי. אבל הבשורה האמיתית שלו היא בכלל חברתית - כשהוא מצליח לסדוק את תקרת הזכוכית הקשיחה בעולם - זו של זירת הגיימינג הגברית
כנראה שאין מספיק סופרלטיבים בעולם כדי לתאר את המשחק החדש והמצופה מבית גרילה גיימס: Horizon Zero Dawn הוא ללא ספק אחד המשחקים היותר מדוברים השנה, והוא הושק בישראל בתחילת החודש - רק כדי לענות פחות או יותר על כל הציפיות. אבל הרבה לפני שצוללים לתוך הקווסטים השונים, מפרקים לגורמים את הפרטים הגרפיים או את חוויית המשחק, מוכרחים לדבר על המקום החשוב שלו בזירת הגיימינג.
צפו בסקירה המלאה:
עולם הגיימינג - גם בצד של היוצרים וגם בזה של המשתמשים, הוא אחת מתקרת הזכוכית הכי קשיחות ועמידות שעוד ישנן בעולם. די להיזכר בפרשת ה"גיימר גייט" כדי להבין עד כמה גברית הזירה הזו, ועד כמה היא מדירה ממנה - כמעט בכל מחיר, נשים שחקניות ויוצרות. בתוך מציאות שכזו, הבחירה בדמות נשית חזקה להובלת המשחק היא לא מובנת מאליה. גם כשכבר יש דמויות נשיות במשחקי מחשב, הן לרוב מיוצגות בצורה מינית קיצונית, דמויות המיועדות עבור השחקן הגברי הטיפוסי.
עוד לפני שהושק המשחק באופן רשמי הוא כבר יצר מחלוקות של ממש סביב העלילה הפמיניסטית, כשבקהילת הגיימרים טענו כי הניקוד הגבוה שהוא מקבל בקרב בלוגרים ואתרי גיימינג לא קשור בכלל לאיכות המשחק, אלא לצורך של מבקרים להיראות כאילו הם מזדהים עם אידיאולוגיה שוויונית יותר, כי ככה זה עובד בעולם ה"פוליטיקלי קורקט". אבל "גרילה גיימס" התעקשו על יצירת סדר חברתי חדש - מטריארכלי, שאותו מנהיגה אלוי (Aloy) באומץ, בכישרון, ולמרבה ההפתעה - בלי חולצת בטן.
הרבה מעבר לפנטזיה
הורייזן זירו דאון הוא משחק אקשן תפקידים שמתרחש בעתיד פוסט-אפוקליפטי, בו המכונות שולטות ובני האדם חזרו להיות לקטים-ציידים שחיים בשבטים. השחקנים נכנסים לנעליים של אלוי - יתומה שגדלה כמנודה משאר השבט, שיוצאת בבגרותה למסע גילוי שעוסק גם בחיים הפרטיים והמסתוריים שלה עצמה, וגם בהיסטוריה של העולם שבו היא חיה.
אבל מה שמוגדר בגסות כמשחק פנטזיה, מסווה שכבות על גבי שכבות של פילוסופיה מרתקת שעוסקת בנושאים כמו מגדר, מקומה של האנושות מול הטכנולוגיה, סביבתניות ואקולוגיה, דת ומערכת אמונה - ומצליח לגעת בקונפליקטים האלה דרך חוויית המשחק, ובצורה לא מייגעת - אלא סוחפת ומאתגרת.
מפת המשחק עצומה ומכילה קווסט ראשי ואינספור קווסטים צדדיים. לאורך המסע אלוי, שמתחילה כציידת פשוטה, מפתחת עוד ועוד טכניקות לחימה ככל שהיא עולה ברמה, רוכשת עוד כלי נשק מתקדמים ולומדת גם להשתלט ולרכוב על הרובוטים דמויי החיות אותם היא פוגשת במרחבים הפתוחים. המשחקיות מרשימה, השליטה על אלוי רוב הזמן נוחה לתפעול, הקרבות גם מאתגרים ומצריכים מהשחקנים להכיר את כל סוגי המכונות שמסתובבות במרחבים וללמוד את נקודות החולשה שלהן. מלבד המכונות שמאיימות על אלוי, ישנו גם שבט מסוים של בני אדם, שמולו אלוי נלחמת במטרה למנוע את התוכנית הזדונית שלהם שמתגלה במהלך המשחק.
את העלילה הסוחפת מקשטים מפתחי המשחק בכל מיני איזכורים לתרבות פופולרית - לסרטי קולנוע ולמשחקי מחשב אחרים. בכל פעם שנתקלים ב"איסטר אג" שכזו, אפשר להרגיש את החשיבות של אינטר-טקסטואליות שמהדהדת את המציאות העכשווית בתוך עולם של פנטזיה אפוקליפטית.
המשחק רשם הצלחה חסרת תקדים ומכר בשבועיים הראשונים שלו 2.6 מיליון עותקים, כמות אדירה בהתחשב בעובדה שמדובר במשחק אקסקלוסיבי ל-PS4. בגרילה גיימס מספרים שהעבודה על חבילת ההרחבות כבר החלה.
בשורה התחתונה
הטוב: עלילה באמת מעניינת וסוחפת, עם גיבורה ראשית מסקרנת שמצליחה לשאת על כתפייה את המשחק, יריבים מאתגרים וקרבות שכיף לקחת בהם חלק. עולם פתוח עצום עם מגוון רחב של אפשרויות, משימות ואתגרים שמזכים בפרסים ופותחים דלתות להמשך. עבודת סאונד בקולות המכאניים של הרובוטים, במוזיקת המשחק ובדיאלוגים המוצלחים, משחקיות שסוחפת ומקשה להניח את השלט ולהפסיק לשחק.
הרע: מלבד כמה באגים גרפיים שקיימים ולרוב לא משפיעים על המשחק, ומערכת ניהול מלאי שיכולה להיות קצת מבולגנת כשרוצים למכור ולקנות סחורה, אין באמת דברים רעים לומר על המשחק, הוא הקרוב ביותר לשלמות.
המכוער: רובוט-תנין שדי מכוער כשלעצמו, אבל זה רק כי לא מצאנו משהו אחר להגיד.
