איבדו שליטה: האביזרים המוזרים של עולם הגיימינג
הקסדה עם האקדח שירה בכל פעם שכלב כלשהו נבח בסביבה, החכה של סגה - ואפילו ויברטור מתור הזהב של פלייסטיישן 2: קבלו את בקרי השליטה התמוהים שלא בדיוק סחפו אחריהם את קהילת הגיימרים
לסוני, נזכיר, יש כיום את בקרי ה-Move, שפותחו עוד לפלייסטיישן 3 ב-2010, וכיום הם הבקרים מזהי התנועה היחידים שנתמכים על ידי קסדת המציאות PSVR. הם גם מהווים נקודת חולשה משמעותית בהשוואה לקסדות מתחרות, הן בגלל הצורה שלהם והן כי הזיהוי שלהם מתבצע על ידי מצלמה שמחוברת לפלייסטיישן ועוקבת אחר תנועות הפנסים שמורכבים על השלטים. זו לא דרך טובה לזהות תנועה של שלטים, כאשר ישנו צורך בדיוק. מעט ידוע על השלטים החדשים - למעשה, אי אפשר אפילו לומר בוודאות שכי הם מיועדים ל-PSVR. אבל הצורה שלהם כן נראית נוחה יותר, ונראה שאין בהם מנורה ענקית מובנית.
עם זאת, צורתם הבסיסית של השלטים האלה דומה מאוד למה שראינו קודם. ולא תמיד זה ככה: אחת לכמה שנים מגיעה לשוק דרך חדשה וייחודית לשלוט במשחקים שלנו. חלק מהשלטים האלה נכנסים למיינסטרים - קינקט, גיטרות פלסטיק, משטחים של משחקי ריקוד. אחרים מפרנסים כותבי רשימות של שלטים מוזרים. אתם יכולים לנחש לבד על אילו מהם נדבר כאן.
הכפפה של נינטנדו (1989): גם היום, כמעט 30 שנה לאחר שה-Power Glove הגיעה לחנויות, תמצאו לא מעט אנשים עם דעות מוצקות על הקשר בינה לבין הילדות ההרוסה שלהם. הכפפה, ששווקה עבור קונסולת NES של נינטנדו (אך לא יוצרה על ידה), לוותה בקמפיין שיווקי נרחב שתיאר כמה היא מגניבה וחדשנית. היא ידעה לזהות כיפוף אצבעות ותנועה, כללה שלט מובנה, ונראתה מגניבה.
מצד שני, היא גם לא בדיוק עבדה טוב, בלשון המעטה, ותמכה בשני משחקים בלבד. גם המשחקים האלה לא היו טובים. ובכל זאת, כמיליון יחידות של ה-Power Glove נמכרו ללקוחות אומללים.
הלייזר של קונאמי (1990): שלט מוזר נוסף שיוצר עבור ה-NES הוא ה-LaserScope. כשנה לאחר שהקונסולה יצאה לשוק ב-1983, השיקה נינטנדו את אקדח האור שלה, NES Zapper. שבע שנים אחר כך, קונאמי החליטה שאקדח זה פאסה, והשיקה קסדה עם אקדח אור מובנה, כוונת ושליטה קולית.
תיאורטית, האקדח שבקסדה אמור היה לפעול בכל פעם שהמפעיל אמר "Fire". מעשית, הוא פעל בכל פעם שהמפעיל אמר משהו. או לא אמר. או שסתם כלב נבח ברקע. או שלא נבח. זה לא היה מוצר טוב.
החכה של סגה (1999): קונסולת ה-Dreamcast של סגה הגיעה בזמן הלא נכון, ובמקום הלא נכון. שנתיים וחצי בלבד לאחר שהושקה בסוף 1998, הבינו בסגה שאין להם סיכוי להתחרות בפלייסטיישן 2 של סוני, ויצאו משוק הקונסולות. אך במהלך השנתיים האלה ניתן היה להשיג עבור הדרימקאסט שלושה שלטים שונים - אחד רשמי של סגה, ושניים של חברות אחרות - דמויי חכה.
למה חכה? מתברר ששלקונסולה הזו היו כמה משחקי דיג, ובסגה חשבו שזה ז'אנר שמגיע לו שלט משלו. השלטים המוזרים תמכו גם במשחקים אחרים, ביניהם Virtual Tennis, שבו ניתן היה לשחק תוך שהקונסולה מזהה את תנועת השלט - שנים לפני שה-Wii של נינטנדו כבש את עולם המשחקים עם קונספט דומה.
הוויברטור של רז (2001): Rez היה אחת הקלאסיקות של עידן הפלייסטיישן 2 - משחק מוזיקלי מהפנט וקצבי שבו מטרתו המוצהרת של השחקן היא לירות במטרות שמגיעות לכיוונו. הוא זכור עד היום בזכות החוויה הפסיכדלית והייחודית שסיפק - באחרונה אפילו זכה לרימייק.
אבל הוא זכור גם בזכות הוויברטור שהגיע במהדורת האספנים היפנית שלו. לכאורה, הוא נועד לספק רטט חזק יותר מהשלט של פלייסטיישן 2, כדי להעצים את החוויה. מפתחי המשחק לא ייעדו אותו להיות צעצוע מין. זה לא הפריע לשיח בנושא להתפתח סביבו מהר מאוד.
שלט ה-3D של נובינט (2007): ה-Novint Falcon היה אביזר תמוה ומרתק - בקר המחובר לשלוש זרועות ששלטו בהתנגדות שאתם חווים בכל רגע נתון. את הבקר ניתן היה להזיז בשלושה מימדים. דמיינו סמן שמרחף מעל כדור מים - הזיזו אותו "פנימה" ותרגישו כאילו השלט עובר דרך נוזל. טקסטורה מוצקה? לא תוכלו לעבור, אך תוכלו להרגיש אותה.
זה מעולם לא תפס, למרות תושבת דמוית אקדח ותמיכה באחד המשחקים הפופולריים ביותר אי פעם - "Half Life 2". כיום, האתר של נובינט כבר לא פעיל, וכמעט אי אפשר להשיג אותם גם באתרי מכירות פומביות.
החיישנים של Tobii (ימינו אנו):
חברת Tobii היא המובילה היום בתחום זיהוי תנועות עיניים באמצעות חומרה ייעודית. עם שימושים שנעים בין מחקר משתמשים לטכנולוגיות נגישות, יש לחברה גם חטיבה שעוסקת בגיימינג.
החיישנים של Tobii נתמכים על ידי מספר רב של משחקים, ביניהם Assassin's Creed Origins, Hitman ו-Dying Light. לכל משחק דרך שונה לתמוך בחיישן, שעולה 99-149 דולרים כיום. וגם כשתצאו מהמשחק, הוא יאפשר לכם לנווט ברחבי מערכת ההפעלה.
לפנייה לכתב/ת 
