קונסולה נגד מחשב: הקרב על לב הגיימרים
גם אם שירותי הגיימינג כמו Stadia יצברו תאוצה, בשביל הגיימרים האמיתיים אין תחליף לתענוג (היקר) של המחשב האישי. נחשו איפה ניתן לצפות ב-144 פריימים לשנייה ב-4K, או ליהנות מהשתקפות ריאליסטית באמת?
אבל כמה חידושים בתחום הגיימינג טרפו את הקלפים בשנים האחרונות ושינו את כללי המשחק. שתי הקונסולות המובילות, הן פלייסטיישן של סוני ו-Xbox של מיקרוסופט, זכו לעדכוני גרסה באמצע מחזור החיים הרגיל שלהן: פלייסטיישן 4 זכה לגרסת Pro ב-2016, ו-Xbox One השתדרגה לגגרסת ה-One X ב-2017.
מטרה אחת במהלך הזה הייתה להדביק את הפער שנוצר ביניהן לבין המחשבים, והשנייה - לענות להתפתחויות בתחום הטלוויזיה: רבים החלו לעבור למסכי 4K, והרצת משחקים טובה ברזולוציה הזו דורשת כוח עיבוד גדול יותר מזה שהפלייסטיישן 4 וה-Xbox One יכלו לספק.
מחטף הקריפטו
גם על שוק מחשבי הגיימינג עברה תקופה לא פשוטה. במשך כשנה, כמעט כל מלאי כרטיסי המסך המתקדמים ביותר "נחטף" על-ידי "כורי" מטבעות הקריפטו, דוגמת ביטקוין, לאחר שהתברר כי הכרטיסים האלה יעילים הרבה יותר ממעבדים רגילים במשימה הספציפית הזו.
עם זאת, באותה תקופה התעוררה מחדש התחרות בין שתי היצרניות הגדולות של ערכות שבבים לכרטיסי מסך, Nvidia ו-AMD. לאחר דומיננטיות ארוכת שנים של Nvidia, המתחרה הוותיקה חזרה עם סדרות תחרותיות חדשות.
לפי ההתפתחויות האחרונות, נראה שבשנתיים הקרובות יימשך ערעור הסדר הקיים. על פי דיווחים לא מאומתים, גרסאות פלייסטיישן ו-Xbox הבאות יושקו כבר בשנה הבאה. עד אז נהיה עדים גם להשקתם של כמה שירותים נוספים להזרמת משחקים דרך האינטרנט - כמו Stadia של גוגל, שהוכרז לפני כמה שבועות, ו-xCloud של מיקרוסופט.
בנוסף נכנסים לתמונה משקפי מציאות מדומה מכל הסוגים: כאלה שמתחברים למחשב גיימינג חזק, כאלה שמתחברים לסמארטפון, זוג שמתחבר לפלייסטיישן 4 ובקרוב גם משקפיים שלא מצריכים כלל מחשב אלא כוללים אחד כזה.
מה זה אומר לגבי המשחקים עצמם? במצב שבו עתיד הפלטפורמות השונות לא ברור, האם אפשר לנבא איך ייראו המשחקים שירוצו עליהן? התשובה היא שכן: עם ציוד יקר ומתקדם מספיק.
60 מול 144
קחו למשל מחשב גיימינג שהרכבנו, המקושר לאחד המסכים הטובים ביותר בשוק כיום - PG27UQ של אסוס, שמסוגל לרענן 144 פעמים בשנייה (כלומר ב-144 הרץ) תמונה ברזולוציית 4K. זה הרבה יותר ממה שקונסולות מאפשרות היום, וכדי להריץ משחקים בדרך הזו יש לצייד את המחשב ברכיבים יקרים במיוחד. רק המסך יעלה לכם יותר מ-14 אלף שקל, ומחשב שיוכל לנצל אותו כראוי יעלה לא הרבה פחות.מה זה אומר בעצם? מה נותן קצב הריענון יוצא הדופן הזה? ובכן, מתברר שרוב בני האדם מסוגלים להבחין בהבהוב של אור בקצב של 30 הרץ בתמונה סטטית, אך מעטים ירגישו בהבהוב של 60 הרץ: הוא נראה כמו זרם אור קבוע. אבל כשמדובר בווידאו, בתמונה נעה, מנגנוני הראייה של רובנו כן מסוגלים להבחין בהבדלים. בקצב המופלא של 144 הרץ, התמונה נראית חלקה הרבה יותר ונעימה יותר לעין. לתופעה הזו יש משמעות בעיקר במשחקים מהירים, כמו משחקי פעולה או מרוצים.
ולא מדובר בנושא שולי, סביב קצב רענון יתנהלו כנראה הקרבות הבאים של עולם הגיימינג: מיקרוסופט כבר שילבה ב-Xbox One את היכולת להגיע לקצב רענון של 120 פעמים בשנייה במשחקים התומכים בכך, אבל אך ורק ברזולוציה נמוכה יחסית, של HD או 1440p. משחקי פלייסטיישן, וכך גם רוב המשחקים של Xbox, עדיין רצים ב-60 הרץ. מסכי גיימינג שתומכים ב-144 הרץ קיימים כבר שנים, בכל רמת מחיר כמעט, אך קצב כזה ברזולוציית 4K הוא עדיין נחלתם של כמה מסכים בודדים ויקרים במיוחד.
גם במחשבים וגם בקונסולות, קצב הרענון נקבע על-ידי יכולת העיבוד. אפשר להניח כי הפלייסטיישן וה-Xbox הבאות יפעלו בקצבי רענון גבוהים יותר, מכיוון שיותר ויותר מסכי טלוויזיה תומכים בקצבים האלה. אבל עדיין, רכיבי החומרה למחשב יהיו תמיד ניתנים לשדרוג.
את זה, לעומת זאת, אי אפשר לומר על שירותי הענן החדשים. באלה, קצב הריענון ייקבע על-ידי רוחב הפס שמאפשר שירות האינטרנט. זו הסיבה לכך שגוגל התחייבה בשלב הראשון לספק בשירות Stadia וידאו במהירות של 60 הרץ בלבד ברזולוציית 4K, וגם כשדיברה על העתיד היא הזכירה רק עלייה ברזולוציה, לא בקצב הריענון.
מעקב קרניים
טכנולוגיה נוספת שעשויה להפוך לסטנדרט בעתיד, וכיום מצריכה השקעה כספית גבוהה במיוחד, היא "מעקב קרניים" - אחת התכונות הייחודיות שמציעים כיום הכרטיסים הגרפיים החדשים מבית Nvidia. הטכנולוגיה, שנחשפה בשנה שעברה, מציגה תאורה והשתקפויות בצורה ריאליסטית מבעבר. לשם המחשה: במחשב שאנחנו הרכבנו שילבנו כרטיס בשם ROG Strix RTX 2080 Ti, מהמתקדמים בשוק היום. מחירו עומד על כ-6,900 שקל.
בפועל, תמצאו כיום רק שלושה משחקים שתומכים ב"מעקב קרניים" - באטלפילד 5, מטרו אקסודוס ו-Shadow of The Tomb Raider. ההתלהבות משילוב הטכנולוגיה במשחקים הללו תלויה במידע מוקדם: אם סיפרו לכם שכדאי לחפש השתקפויות, תתפעלו מהן בכל רגע. אם אתם סתם רואים משחק, תתקשו להבין את ההבדל.
כיוון שמדובר היום בטכנולוגיה בלעדית של Nvidia, קשה לדעת אם היא תגיע לקונסולות המשחקים בדור הבא. סוני ומיקרוסופט בדרך כלל עובדות דווקא עם AMD המתחרה, שפיתחה גם את המעבד הגרפי של שרתי Stadia. מצד שני, ל-Nvidia עצמה יש כבר היום שירות הזרמת משחקים בענן, GeForce NOW, שעשוי לכלול מתישהו "מעקב קרניים".
המחשבים של המחר יספקו לנו יתרון נוסף: ביצועים אמינים יותר של משקפי מציאות מדומה. כיום, הדרישות המומלצות של המשקפיים הללו, ובראשן Vive ו-Rift, עדיין עלולות להוביל ל"גמגום" במשחקים מסוימים. יהיו בוודאי מפתחים שינסו להוציא את המקסימום מהמשקפיים, אך היום לפחות, רוב חוויות המציאות הווירטואלית (VR) עדיין נחותות מבחינה גרפית בהשוואה לאלה שניתן לחוות על מסכים.
עממי מול מקצועי
הרבה תלוי בהתפתחות הטכנולוגיה. אם וכאשר יקבלו מסכי המשקפיים את העוצמה שכבר מספקים המחשבים והקונסולות - תעבור נוחות השימוש לתפוס את המקום שמגיע לה, בקדמת הבמה.
האם ההתפתחויות בתחום ישחררו סוף סוף את הגיימרים המושבעים מן הצורך להמשיך ולרכוש ציוד יקר עבור המחשבים שלהם? עבור מי שעשו זאת עד עכשיו, התשובה היא לא. עם כל הכבוד, הן הקונסולות הבאות והן שירותי הזרמת המשחקים בענן, לא יוכלו להתחרות בציוד הייעודי הזמין היום לרוכשי מחשבים מבחינת האיכות הגרפית. גם אם סוני ומיקרוסופט ינסו להשיב מלחמה באגף הזה - הן יתקשו לעמוד בהוצאה: בסופו של יום, קונסולת משחק עממית לא יכולה לעלות אלפי דולרים, במקרה כזה היא לא תימכר בכמויות הנדרשות כדי להפוך אותה לרווחית.
מצד שני, כמו היום, גם מחר יהיו אנשים שעבורם זה כלל לא משנה. עולם הגיימינג כיום גדול מספיק ומגוון מספיק כדי לספק חוויות מצויינות גם בלי גרפיקה שמיימית. עבור אלה - ויש להניח שהם הרוב - הקונסולות הבאות יתנו מענה מספק לחדוות המשחק, שלא לדבר על שירותי הסטרימינג, שיספקו רמה גרפית טובה בלי צורך להשקיע בחומרה כלל.
לפנייה לכתב/ת 
