סקירו: למות הרבה יותר מפעמיים
המפתחת היפנית FromSoftware בנתה משחק עם מכניקת קרב מדהימה שמפצה על עלילה לא מעניינת במיוחד. אזהרה: לא לגיימרים חסרי סבלנות
מפתחת המשחק היפנית FromSoftware אחראית בין היתר למשחקים כמו Bloodborne ו-Dark Souls שיצרו ז'אנר שכל מה שעומד מאחוריו הוא הקושי של המשחק, האתגר שבלפצח אותו והרצון לשבור את השלט מכמות הפעמים שבהן אתם הולכים למות. אל משפחת "סולס-בורן" ("דארק סולס" + "בלאדבורן") הצטרף לאחרונה הבייבי החדש ששמו Sekiro. אבל יש לא מעט הבדלים בין המשחקים.
במשחק, שמתרחש ביפן הפאודלית, אנו מגלמים לוחם שינובי שנשבע להגן על המאסטר שלו - הצאצא היחיד והשריד האחרון לשבט שפעם שלט על הארץ. אותו נסיך נחטף על-ידי מפקד אחד הצבאות שגם מביס אותנו בקרב אחרי שכרת את היד השמאלית של הדמות שלנו בתחילת המשחק.
הדמות שלנו ניצלת על ידי בושי, פסל יפני שבונה לשינובי שלנו יד פרוסטטית חלופית במקום זו שאיבד. היא נקראת נינגישו, אפשר לטפס איתה למקומות גבוהים ולהשתמש באמצעותה בעזרים כמו כוכבי נינג'ה, גרזן ואפילו לירות אש.
מטרת המשחק היא להתקדם בעולם, לעלות ברמות ולהביס בוסים ומיני בוסים שעומדים בדרכנו כאשר אנחנו מנסים להציל את הנסיך ולהחזיר את הכבוד שאיבדנו אחרי שהובסנו בשדה הקרב. למשחק כמה סופים פוטנציאליים והם תלויים בבחירות שנעשה. ניתן לשחק ביפנית שהיא גם ברירת המחדל, או באנגלית.
הבדל נוסף הוא עולם המשחק: משחקי סולס-בורן הם לא הכי צבעוניים בעולם, שלא לומר אפרוריים. העולם של סקירו, לעומת זאת, בנוי עם המון צבעים ונופים עוצרי נשימה עם עצי דובדבן פורחים ועוד מאפיינים יפניים, כמו המבנים שבתוכם ועליהם נתהלך. המוזיקה פחות דרמטית ומלחיצה, אבל כן משאירה אותנו דרוכים ומשפיעה על הלך הרוח של הקרב.
אבל ההבדל המשמעותי ביותר הוא במכניקת הקרב. המכניקה של סקירו לא פחות ממדהימה, ואם לא תקשיבו, תלמדו ותתרגלו את היכולות שלכם, אתם לא תתקדמו יותר מדי במשחק. לכל אויב וגם לדמות שלנו יש מד יציבה (Posture). אצל חלק מהבוסים הוא גדול יותר ואצל חלק קטן יותר אבל כל עוד המד הזה קיים תהיה לאויב שמולנו יכולת להתגונן מהמכות שלנו - ולהפך.
הדרך הכי אפקטיבית להוריד את מד היציבה היא להגן בדיוק באותו רגע שהאויב מכה ובכך להסיט (Deflect) את ההתקפה שלו. ברגע שהצלחנו לשבור את מד היציבה של האויב שמולנו תופיע בפנינו האופציה למכת מוות, לא משנה עד כמה מד החיים שלו מלא.
הקושי הוא כמובן לדעת לזהות את דפוסי לחימה של כל אויב שבו אנו נתקלים, להבין איזו מכה הולכת להגיע ולדעת איך להגיב לה בהתאם, בין אם בהסטה, בהתחמקות או בקפיצה. וזה בדיוק מה שהופך את המשחק לכל כך מאתגר, כי פה לא מספיק רק להילחם חזק, צריך גם להילחם חכם, לגבש אסטרטגיה לפני שאנו חוזרים לנסות את מזלנו שוב אל מול אותו אויב שהביס אותנו ללא הרף ולדעת לשנות טקטיקה תוך כדי הקרב בהתאם לנסיבות.
בדיוק בגלל זה קיימת האופציה לקום לתחייה אחרי שהרגו אותנו פעם אחת, כדי שנוכל להמשיך לתרגל וללמוד עוד באותו הקרב במקום לנסות שוב ושוב מהתחלה (אם כי אתם תעשו את זה בכל מקרה). העניין הוא שגם לחלק ניכר מהבוסים והמיני בוסים יש אופציה לחיים נוספים, מה שהופך את האתגר לכפול. בכל קרב שבו תמותו, אתם תאבדו חצי מהכסף שברשותכם ומנקודות הניסיון שצברתם, מה שיגרם לכם לשקול כמה פעמים לפני שאתם נכנסים לקרב שאתם לא בטוחים שתצאו ממנו.
במשחק אין רמת קושי קלה, מה שעורר ברשת מחדש את הדיון בשאלה אם בכל משחק יש לאפשר רמה כזאת. מצד אחד יש בזה היגיון, כי יש לא מעט אנשים שנהנים ממשחקים בגלל העולם, הדמויות, העלילה או האקשן - כל עוד הם עומדים בו. לכן בלא מעט משחקים היום יש Storyline Mode או God Mode, שהיא רמה כל כך נמוכה שזה כמעט בלתי אפשרי למות בה והיא נועדה בדיוק בשביל האנשים הללו.
Sekiro: Shadows Die Twice הוא משחק מצוין. אמנם העלילה קצת יבשה ולא באמת מעניינת, אבל זה בסדר כי עיקר המשחק הוא בלאו הכי במכניקת הקרב המדהימה שהמפתחת FromSoftware, שידועה בבנייה של קרבות בוסים אדירים, בנתה לנו.
אם אתם שחקנים חסרי סבלנות שנהנים מאקשן בלתי פוסק, כמו במשחק Devil May Cry לדוגמה,
ונרתעים מאתגרים - תתרחקו מהמשחק הזה כי אתם תסבלו ממנו, תשנאו אותו ותתלוננו שהוא משחק לא טוב מבלי להבין שהוא פשוט לא בשבילכם. מנגד, אם אתם גיימרים שאוהבים אתגרים, עם סף עצבים גבוה ועם יכולות ריכוז ואסטרטגיה - קנו אותו כבר היום ושיהיה לכם המון בהצלחה.
מחיר מומלץ לצרכן – 329 שקלים
זמין ל-PS4, XB1 ו-PC
