Days Gone: המשחק שאיחר את זמנו
הגיבור הכריזמטי והמשחקיות המצוינת לא מצליחים לחפות על עלילה לא מקורית במיוחד ומשימות קלות למדי: אם המשחק הזה היה יוצא לפני שנתיים אולי היינו כותבים דברים אחרים. לצערנו הוא לא עומד בציפיות הגבוהות
בשנים האחרונות סוני הרגילה אותנו הגיימרים למשחקים בלעדיים, מצויינים ואיכותיים כמו God of War שזכה ולא בכדי בתואר משחק השנה 2018, או ספיידרמן המצויין שיצא באותה שנה. גם Detroit: Become Human, ו-Horizon Zero Down, שהיה מועמד למשחק השנה 2017, ראויים לשבחים.
כל אלה העלו את הרף והובילו לציפייה גדולה מ-Days Gone, ודי בצדק בהתחשב בקטעי משחק שראינו באירועים ובטריילרים ששוחררו לרשת. כנראה שזה פגע במשחק: בשורה התחתונה אמנם מדובר במשחק טוב, אבל הוא לא עומד בציפיות הגבוהות.
המשחק מתרחש באורגון, ארה"ב, כשנתיים אחרי התפרצות מגפה ביולוגית שהופכת בני אדם לפריקרס, שהם סוג של זומבים. למרות שמפתחי המשחק לא רוצים שתקראו להם ככה, קשה להתעלם מהמוטיבים הזומביים שמאפיינים אותם. באחד על אחד נורא קל להרוג אותם, אבל כשהם מגיעים כעדר, עדיף לברוח או לתכנן אסטרטגיה לפני שניגשים למלאכה.
גיבור קשוח על אופנוע
גיבור המשחק הוא דיקן סיינט ג'ון, אופנוען קשוח ומקועקע שמנסה להתגבר על האובדן הטרגי של אשתו האהובה עם התפרצות המגפה. המשחק הוא עולם פתוח עם מפה די גדולה ועם לא מעט משימות צדדיות בנוסף לראשיות, כמו גם מוצבים שצריך לנקות מפושעים ועמדות מחקר שצריך להפעיל מחדש.
במהלך השיטוטים במפה מתרחשים אירועים רנדומליים, כמו אדם בודד שמותקף על ידי פריקרס ואנחנו צריכים להחליט אם לסייע לו או להתעלם ולהמשיך בדרכנו, או מארבים שבני אדם אחרים יכולים להכין לנו בזמן שאנו רוכבים על האופנוע שלנו. שני האלמנטים הללו מזכירים במעט את רד דד רדמפשיין 2, רק עם אופנוע במקום סוס. ובכלל, המשחק הזה שואב השראה ואלמנטים מהרבה משחקים אחרים - החל מ-The Last of Us מבחינת עולם הזומבים וכלי הנשק המתכלים, דרך Far Cry עם חיות הבר ושחרור של מתחמים ומגדלים ועד ל-Horizon Zero Down עם מערכת קראפטינג (מלאכה) משוכללת ומכניקת התגנבות ומילכוד.
מעט מדי, מאוחר מדי
העלילה עצמה לא מקורית במיוחד: על אף שדמותו של דיקן חביבה ויוצרת אמפתיה והזדהות בהמשך, לפתוח את המשחק עם הסצנה הכי דרמטית שבה הוא נפרד מאשתו בערב התפרצות המגפה הייתה טעות, מכיוון שאנחנו עדיין לא מכירים את הדמויות ולא נקשרנו אליהן. לכן אין סיבה שנחוש איזושהי הזדהות כשמשהו רע קורה להן. אמנם במהלך המשחק יש לא מעט פלאשבקים של דיקן, שבעזרתם אנו לומדים על מערכת היחסים שלו עם אשתו, אך מדובר במעט מדי ומאוחר מדי.
המשחקיות עצמה מצויינת. מכניקת הקרב משתפרת פלאים ככל שאנו מרחיבים את עץ הכישורים שמחולק לשלוש קטגוריות - הישרדות, נשק חם ונשק קר. הרכיבה על האופנוע נוחה ואינטואיטיבית, אבל לא קלה עד כדי כך שתוכלו לזגזג בין עצים וכלי רכב כמו במשחקי GTA. המשימות יכולות להיות קלות מדי, במיוחד אם אתם טובים בהתגנבות, ועשויות לחזור על עצמן, אם כי הן עדיין מהנות לפרקים. הקושי או האתגר האמיתי הוא לחסל עדרים של פריקרס (זומבים).
ראוי לציין את הפסקול המצויין. הוא כולל מוזיקה שמתאימה היטב לאווירה ותורמת לאמוציות בסצנות המצולמות, כמו גם רעשי סביבה כמו צעדים, המנוע של האופנוע והקולות שמייצרים הפריקרס שיכולים להלחיץ ולגרום לשחקן לקפוא במקום או לחשוב פעמיים לפני שהוא תוקף אותם.
Days Gone הוא לא משחק רע. למעשה הוא אפילו משחק די טוב, אבל לא כזה שמשאיר חותם כמו המשחקים שצויינו בתחילת הכתבה. אם הוא היה יוצא לפני שנתיים, כאשר ז'אנר הזומבים היה בשיאו, לא מן הנמנע שהביקורת שלנו הייתה הרבה יותר חיובית.