הילד גיהץ אלף שקל בפלייסטיישן. מה עושים?
יותר ויותר הורים נתקלים בתופעה הזאת: ילדים משתמשים בפרטי האשראי שהוזנו במערכת כדי לרכוש משחקים ומוצרים דיגיטליים במאות או אלפי שקלים. האם אפשר לבטל את החיובים האלה ואיך אפשר להימנע מכך מלכתחילה? מדריך
פתחתם את פירוט האשראי שלכם וראיתם חיוב חריג ולא מוכר בחנות מקוונות של אחת מפלטפורמות הגיימינג (סטים, פלייסטיישן, אקס-בוקס, נינטנדו וכו')? יכול להיות שאתם שואלים את עצמכם "איך זה ייתכן?" שכן אתם לא ביצעתם את העסקה הזאת ואין סיכוי שהילד שלכם עומד מאחוריה כי הוא קטן מדי או לא מבין אנגלית. בפועל, זה הרבה יותר פשוט ממה שאתם חושבים.
האפשרות ראשונה והפחות סבירה היא שהילד לקח את כרטיס האשראי שלכם מבלי ששמתם לב, הזין את הפרטים ורכש את המשחק בהבנה מוחלטת של מעשיו. האפשרות השנייה והסבירה יותר היא שאתם בעצמכם הזנתם למערכת את פרטי האשראי כאשר רכשתם עבור הילד משחק או מוצר כלשהו. מאז, פרטי האשראי נשמרו במערכת, כמו שיכול לקרות כאשר מזמינים מוצרים אחרים מחו"ל, והילד פשוט רכש את המוצרים שרצה, אולי אפילו בלי להיות מודע למשמעות. אם רכשתם עבור הילד מנוי שנתי כמו PS PLUS או XBOX LIVE, אלה מתחדשים באופן אוטמטי בסיום השנה בין אם אישרתם ובין אם לא.
בשלב הבא, אחרי שהפנמתם שהילד ביצע את הרכישה ולא מדובר בטעות של חברת האשראי, חשוב להכיר בהבדל שבין רכישה של משחקים מתוך חנויות מקוונות בשלל הפלטפורמות לבין מוצרים בתוך המשחק כמו כלי נשק, תלבושות לדמויות וכו'. אם מדובר באפשרות הראשונה, קיימת אפשרות שתקבלו את הכסף בחזרה אם אתם עומדים במדיניות הזיכוי של אותה חברה. אבל כאשר מדובר ברכישות בתוך המשחק, כמו בפורטנייט לדוגמה, ברוב המקרים הכסף אבוד.
לכל חנות ופלטפורמה יש מדיניות זיכוי משלה, חלקן מיטיבות יותר עם הצרכן וחלקן פחות. החנות הדיגיטלית של סטים ומיקרוסופט, לדוגמה, מאפשרות זיכוי מלא לכרטיס האשראי במידה ונעשה שימוש של לא יותר משעתיים במשחק וכל עוד לא עברו שבועיים מהרגע שהמשחק הורד לספרייה. המשמעות היא שהצרכן יכול לרכוש משחק, לשחק בו במשך כמעט שעתיים, להחליט שהוא לא מרוצה ממנו ולקבל עליו זיכוי מלא.
בדקו את מדיניות הזיכוי
מצד שני יש גם מקרים חריגים ולעיתים החברות יודעות להפעיל שיקול דעת ולהבין מתי מדובר בטעות ולא בהרגל קבוע, ומתי אפשר לזכות או להגיע להסדר אחר. לכן, אם נתקלתם בחיוב לא מוכר, בדקו באיזו חברה מדובר, בחנו את מדיניות הזיכוי באתר האינטרנט שלה ותראו אם אתם עומדים בקריטריונים. אם כן, הרווחתם. אם לא, נסו לשלוח מייל או אפילו לפנות טלפונית אם יש לאותה חברה נציגות בארץ. אם אתם לא מבינים מה לעשות ולמי לפנות, תמיד אפשר להיעזר בקהילות הגיימרים ברשתות החברתיות. לרוב הם ישמחו לסייע ולייעץ.
פיתרון נוסף אם כי לא אידיאלי, שלא מעט ישראלים חוטאים בו, הוא לבטל את החיוב דרך חברת האשראי. בעוד שמהלך כזה ישיב לכם את הכסף, יכולות להיות לו השלכות שליליות כמו חסימה של חשבון המשתמש. לא מומלץ לבחור בגישה הזו אלא אם יש לכם אישור מהבנק או מהמשטרה שכרטיס האשראי שלכם נגנב, מה שיכול בחלק מהמקרים לאפשר זיכוי מבלי לחסום את המשתמש.
הדרך הכי טובה לחסוך את כאב הראש של התמודדות מול חברות בינלאומיות עם מדיניות זיכוי נוקשת היא למנוע מלכתחילה את האפשרות לרכישה ללא אישור. גם פה יש מגוון דרכים לעשות זאת: אם הסכמתם לרכוש לילד משחק באופן מקוון, בדקו בסיום הרכישה שפרטי האשראי לא נשמרו במערכת. אם הם עדיין שם, הסירו אותם. דרך נוספת היא להשתמש בכרטיס אשראי נטען. כך תוכלו לשלוט ברכישות באמצעות הזנת סכומים מדוייקים שאתם מאשרים לשימוש.
קחו אחריות
האופציה השלישית והמומלצת ביותר היא בקרת הורים, ולא רק בגלל הפן הכלכלי. כל פלטפורמה היום מאפשרת לשלוט על התכונות והמאפיינים של חשבון המשתמש של ילדיכם על מנת להגביל רכישות, שעות וימי משחק, ואפילו גיל במשחקים מסויימים. זה אמנם נשמע מורכב, אבל האמת היא שזה די פשוט ויש לא מעט מדריכים ביוטיוב שיכולים לסייע לכם. פשוט רשמו בשורת החיפוש את המילים "בקרת הורים" ואת הפלטפורמה המדוברת (פלייסטיישן, אקס-בוקס, סטים, גוגל ועוד).
והכי חשוב לזכור: עד כמה שזה נשמע לא הוגן מצד אותן חברות שהן בכלל מאפשרות רכישות כאלו בכזו קלות, האחריות היא בראש ובראשונה שלכם. אל תצפו מחברות שכל מטרתן היא הגדלת הרווחים בשוק החופשי במסגרת החוק לאיזושהי אכפתיות יתרה כלפי הצרכן. תעקבו אחרי הפעילות של הילדים שלכם, דברו איתם ותנסו להבין את העולם שלהם. אחרת תמצאו את עצמכם תופסים את הראש מול פירוט האשראי בניסיון להבין מתי בדיוק אישרתם להם לקנות ריקודים בפורטנייט בסכום של 3,000 שקל.
