מחקר בדק: מה נעשה בזמן מתקפת זומבים
האסטרטגיה הנפוצה ביותר בקרב הבריטים להתמודדות עם עלייתם של הזומבים היא למצוא מקום להסתתר - והרוב יבחרו לעשות זאת בביתם או בבית של מישהו אחר מהמשפחה
הדור הצעיר ערוך יותר למתקפת המתים שקמו לתחייה מאשר הדור המבוגר יותר, ומסתבר שלכמעט אחד מכל ארבעה (23%) צעירים בני 24-18 יש אפילו תוכנית מגירה של ממש לתרחיש האימים. כ-9% מהם לא מוכנים לחשוף את האסטרטגיה שלהם, כדי, מן הסתם, לשמור על היתרון שלהם על פני אלו שלא דאגו לעשות חושבים מראש. עם זאת רק לכ-3% מבין אלו מעל גיל 55 יש תוכנית דומה.
האסטרטגיה הנפוצה ביותר בקרב הבריטים להתמודדות עם עלייתם של הזומבים היא למצוא מקום להסתתר (45%) - והרוב יבחרו לעשות זאת בביתם או בבית של מישהו אחר מהמשפחה. 40% מבין 2,076 הנשאלים בסקר אמרו כי התכנון שלהם הוא לאגור אספקה כמו מזון, מים ותרופות.
רוב האנשים העידו על עצמם כי הם לא חושבים שהם מוכנים להרוג זומבי. פחות מרבע מהנשאלים ישלבו כלי נשק באסטרטגיית ההתמודדות שלהם ורק כ-13% הצהירו רשמית כי הם היו מסוגלים להרוג זומבי. רק 6% מבין 214 האנשים שיש להם תוכנית של ממש אמרו כי הם יהיו מוכנים לשתף פעולה עם שורדים אחרים.
גברים, אגב, נערכים יותר מנשים למתקפת זומבים (14% מול 8%).
ב"דיילי מייל" ניסו לברר, על רקע תוצאות הסקר, אם למשרד ההגנה של הממלכה יש מידע כלשהו בנושא. "במקרה של תקרית אפוקליפטית (כמו למשל עליית זומבים), כל התוכניות לשיקום והחזרת אנגליה לתהילתה שלפני המתקפה יובלו על ידי משרד הקבינט, ולכן כל תכנון מראש ייעשה דרך המשרד הזה", נמסר בהודעה רשמית, ואמיתית, ממשרד ההגנה הבריטי בעבר.
"תפקידו של משרד ההגנה במקרה כזה הוא לספק תמיכה צבאית לרשויות האזרחיות ולא להוביל". לפי העיתון הבריטי, נראה שהרשויות בארצות הברית דווקא לוקחות את הנושא יותר ברצינות - ולפנטגון ולסוכנות הפדרלית לניהול מצבי חירום (FEMA) יש תוכניות מגירה.
למען הסר ספק, במחקר עצמו מודים החוקרים כי בשלב זה (עדיין) לא קיימים זומבים בעולם, ועל כן המידע כולו תיאורטי בלבד.
